אפשר להפריז בחשיבותו של האי ח'ארג עבור המשטר האיראני. כשהאיראנים שיבשו את תעשיית הנפט העולמית לאחר שהפציצו את שכניהם במפרץ, וכשהם גרמו לפקקי לוגיסטיקה ועיכובים או עצירת אספקת נפט על ידי סגירת מיצרי הורמוז, הם השיגו את הכאוס המתבקש: הצרכן המערבי הרגיש את זה מיד בכיס, והכלכלות המערביות המקרטעות החלו להיערך לקראת גל אינפלציה בלתי נמנע. הכאוס הזה עלול היה להביא לירידה בתמיכה במלחמה, וכנראה גם להפסקתה.
הנשיא טראמפ היה צריך מהלך שובר שוויון, וביום שבת הוא אותת לאיראנים שהוא הולך על כל הקופה, על האתרים הקדושים לכלכלת איראן, כשמטוסי חיל האוויר האמריקאים הפציצו את ח'ארג במשך כשעתיים והשמידו את כל המטרות הצבאיות בו, בעיקר בונקרים ומחסני אחסון לטילים ומוקשים. לדברי עובדים במזקקות הנפט באי, ההפצצות הבלתי פוסקות גרמו לאי "לרעוד כמו ברעידת אדמה".
אבל זה היה רק איתות. מטוסי הצבא האמריקאי נמנעו מלפגוע בתשתיות הגז והנפט הנמצאים על האי הקטן. טראמפ איים כי המשך המצור על מיצרי הורמוז, יגרור תגובה אלימה יותר של אמריקה על האי. משמע: תקיפה בעלת תוצאות כלכליות. מומחי כלכלה עולמיים הזהירו כי התקפה אמריקאית על תשתיות האנרגיה בח'ארג תגרום לעלייה נוספת במחירה של חבית נפט, בנוסף לעליות האחרונות בשווי של עשרות אחוזים מאז תחילת המלחמה. ההערכות הפסימיות הן כי פגיעה בתשתיות הנפט של איראן, מדינה שחולשת על כארבעה וחצי אחוז משוק הנפט העולמי, עלולה להקפיץ את מחיר החבית עד ל-150 דולר. מצד שני, הן גם עלולות לרסק לחלוטין את הכלכלה האיראנית. מדובר באיום הגדול ביותר על שרידות המשטר בטהרן.
איך זה שצוק אלמוגים באורך של פחות משישה קילומטר ורוחב של ארבעה קילומטר, שליש מגודלו של האי מנהטן, עם רק כעשרת אלפים תושבים, מעברו השני של מחוז בושהר, כ-25 קילומטר מחופיה של איראן, מאיים על הסדר הצבאי והכלכלי של המזרח התיכון והעולם כולו?
עורק כלכלה ראשי
האי ח'ארג הפך לבעל חשיבות אסטרטגית במהלך שנות השישים של המאה הקודמת, אחרי ששדות נפט רבים פותחו במי המפרץ. ח'ארג הפך למסוף נפט גולמי ענקי, שדרכו עוברים כ-7 מיליון חביות נפט איראני מדי יום. באי גם נמצאים מתקני אחסון ענקיים לנפט וצינורת המחברים אותו לשדות נפט וגז ענקיים. צינורות ענק מזרימים את הנפט משדות הנפט העיקריים לאי, שם הוא מזוקק, מועמס למיכליות ומשולח לכל העולם. הסיבה העיקרית שבגללה 90 אחוז מייצוא הנפט של איראן לעולם עוברים דרך המסוף הזה מצויה בעובדה שמסביבו יש מים עמוקים, בניגוד למים הרדודים יחסית בקו החוף של איראן, מה שמאפשר למכליות ענקיות לעגון בו.
החשיבות של האי, שמכונה גם "האי האסור" בשל השמירה ההדוקה של משמרות המהפכה עליו, הפכה אותו גם לנקודת תורפה כלכלית עבור איראן, מה שנוצל על ידי עיראק שהתקיפה אותו שוב ושוב במהלך המלחמה בין שתי המדינות בשנות השמונים. לפי דיווחים גם ישראל שקלה לתקוף את האי, אבל נמנעה מכך. כעת אמריקה שלחה אזהרה, ואם איראן תמשיך לחבל באספקת הנפט העולמית על ידי סגירת מיצרי הורמוז, הנשיא טראמפ כבר הבהיר שהוא לא יהסס לתקוף גם את תשתיות הנפט באי ולהעלות הילוך במלחמה.
רק כדי לתת קצת קונטקסט כלכלי לחשיבות הקריטית של האי עבור איראן: שלוש תשתיות הנפט העיקריות של חברת הנפט הלאומית של איראן נמצאות בח'ארג. המסופים על האי היו מסוגלים להעמיס 10 מיכליות ענק (סופר טנקרס), עם קרוב ל-2 מיליון חביות נפט על כל אחת מהן, בשווי של מאות מיליוני דולרים.
המיכליות הללו, ששטו כצי צללים בשל הסנקציות הכלכליות על איראן, שינעו נפט בעיקר לסין. בשל גודלן הן לא יכלו לעגון במסופים שאליהם היו אמורים להגיע והיו חייבות להעביר את הנפט למיכליות קטנות יותר. רק ייצוא הנפט לסין אחראי לשישה אחוזים מהיקף הכלכלה האיראנית. מכה בתשתיות האנרגיה באי הזה היא לא מכה קטנה בכנף, אלא פגיעה אנושה בעורק הכלכלי האיראני.
לרוקן את המחסנים
פגיעה בתשתיות האנרגיה של "היהלום שבכתר" כפי שאף טראמפ כינה אותו, תוביל ככל הנראה לשני תרחישים עיקריים: איראן תפגיז את תשתיות הנפט והגז של המדינות במפרץ שנחשבות לבעלות הברית של ארצות-הברית, וזה יגרור עלייה חדה במחירי הנפט ומשבר כלכלי גלובלי. זו הסיבה שבגללה טראמפ, לפחות עד סוף השבוע, נמנע מלתקוף באי, גם בגלל החשש שפגיעה אנושה במקור הכלכלה של איראן תזיק ליחסים עם ממשל איראני עתידי ואוהד יותר. כעת, אחרי שדחק את איראן לקיר, משמרות המהפכה באיראן כבר הודיעו שכל האפשרויות פתוחות.
העובדה שהצבא האמריקאי נמנע מלגעת בח'ארג עד לסוף השבוע, איפשרה לאיראן להמשיך לייצא יותר ממיליון חביות נפט ביום, ולשמור על היכולות התקציביות שלה כדי לתחזק את מאזן האימה שלה כלפי מדינות האיזור וישראל, להמשיך לחמש ולממן את ארגוני הטרור שתחת חסותה, וגם לחסל כל סיכוי של התנגדות מבית.
המשטר האיראני ככל הנראה צפה שהמלחמה תגיע לצומת שבו הצבא האמריקאי או הישראלי ינסו לפגוע בח'ארג או אפילו ינסו להשתלט עליו. לפי צילומי לווין מהחודשיים האחרונים האיראנים ניסו לרוקן כמה שיותר נפט מהמחסנים, הטרמינלים, הבונקרים והמיכלים שבהם הוא היה מאוחסן. כך, באמצע ינואר, הראו צילומי הלווין כי 27 מיכלים גדולים וקטנים היו מלאים כמעט לחלוטין בנפט (ניתוח הצילומים יכול להתבצע לפי כמות הצל שנוצר ברווח שבין הנפט לגג המיכלית), בתחילת פברואר היה מדובר רק ב-19 מיכלים. ביום התקיפה המספר ירד כבר לתשעה.
האולטימטום של טראמפ
האי, שלפני שהפך למבצר של תחנות כוח ובתי זיקוק, שרק אנשים עם סיווג ביטחוני גבוה מורשים להיכנס אליהם, נחשב גם סמל לעברו של האיזור, עם ממצאים ארכיאולוגיים, ביניהם קברים, מקדשים, מבצרים וגנים, שהעידו על קשת של תרבויות ודתות שעברו בו, כולל עמים אירופאים כמו הפורטוגזים וההולנדים. הסופר האיראני המפורסם ג'לאל אל-י אחמד כינה את האי "היהלום היתום של המפרץ הפרסי", אבל זה היה לפני שהשאה החליט לשנות את ייעודו ולהפוך אותו למושבת עונשין של מתנגדים פוליטיים. בתחילת שנות השישים, כאמור, האי הפך לאחד מהמקומות החשובים בתעשיית ייצוא הנפט של איראן, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום.
האמריקאים כבר שמו את ח'ארג על הכוונת לפני 47 שנה. במהלך משבר החטופים האמריקאים, ביקש הנשיא ג'ימי קרטר מראשי הצבא לתת לו אופציות התקפיות כדי להביא לסיום המשבר. אחת מהתוכניות הייתה פשיטה והשתלטות על האי. קרטר ויועציו דחו אז את התוכנית בשל החשש שפעולה כזו תביא למלחמה אזורית כוללת ולמשבר אנרגיה עולמי. לפי אמצעי התקשורת ומרכזי חשיבה באמריקה לענייני איראן, גם כעת ציידו ראשי הצבא את טראמפ בתוכניות דומות. לפי הניתוח הזה, איראן היא ארץ גדולה מדי לכיבוש מלא, ולכן הצבא האמריקאי צריך להשתלט על מקומות חיוניים למשטר. אם טראמפ ישתלט על האי בלי להרוס אותו, הוא יחסל את ההנהגה הנוכחית, שתישאר בלי כסף לתפעל את משטר האימים המדכא שלה. הרווחים מפעולה כזו ברורים, גם בטווח הקרוב של הפלת המשטר וייצוב שוק האנרגיה, וגם בטווח הרחוק של תקיעת רגל אמריקאית בשוק נפט ענקי ואפשרות מימון לממשלה איראנית עתידית. הבעיה היא שאף אחד באמריקה לא מוכן עדיין לקחת את הסיכון של הפסד כתוצאה מהמהלך. אף אחד לא יכול לנבא כיצד יגיב המשטר בטהרן במקרה קיצוני כזה.
"החלטתי להפציץ רק את המטרות הצבאיות באי", כתב טראמפ לאחר המבצע, כשהוא כותב את המילה "צבאיות" באותיות גדולות. מדובר במהלך שגם הוכיח שלמשטר האיראני אין שום יכולות אמיתיות להגן על אדמותיו, אפילו החשובה ביותר מבחינה אסטרטגית, מפני המפציצים האמריקאים. טראמפ הצהיר: או שאיראן תפתח את מיצרי הורמוז לתנועה ולאספקה שוטפת של נפט לעולם, או שייפתחו עליה שערי הגיהינום.
