תחרות הסקי קרוס קאנטרי ל-50 ק"מ נחשבת לאחת התובעניות בספורט. מבחן הסיבולת והמנטליות האולטימטיבי, שבגלל המאמץ בו והכאב שאליו נדרשים מתחריו קיבל את הכינוי "מערת הכאב". הגוף כולו נמצא בשעתיים פלוס של עבודת פרך, שדורשת מהמשתתף גם יכולות טכניות גבוהות בתנאים של שלג, טמפרטורות קפואות ורוחות חזקות. משתתפים יכולים לשרוף עשרת אלפים קלוריות במהלך התחרות.
עכשיו תחשבו על לעשות את המסלול הזה כשבמהלכו אתה שותה 12 בירות, ומתבל ב-6-7 שוטים של אלכוהול. זה בדיוק מה שעשה הבריטי גבריאל גלדהיל בתחרות גביע העולם באוסלו. "החל מהסיבוב השלישי, הצופים התחילו לתת לי אלכוהול", סיפר בקו הסיום. "הקאתי כמה פעמים, אבל זה היה כיף גדול. אני שיכור לחלוטין". במפתיע, הוא סיים במקום ה-67 מתוך 75 משתתפים.
איזה כריזה
לפי ספר החוקים היבש, לכרוז באצטדיונים בגרמניה מותר להכריז על שערים ומי הבקיע אותם, חילופים, להזכיר הוראות בטיחות ולסייע ביציאה מהאצטדיון. אחת מדרישות התפקיד היא "כושר דיפלומטי להישאר נייטרלי". אלו הוראות שניתנות לפרשנות גמישה: כמעט כל כרוז חוגג עם האוהדים שערים ביתיים.
רק שמיכאל טריפל, הכרוז בן ה-71 של פ.צ קלן, הוא קודם כל אוהד מגיל שמונה של קבוצה שנמצאת עמוק בתוך המאבק נגד הירידה. כשהשופט במשחק נגד בורוסיה דורטמונד החליט אחרי צפייה ב-VAR להוציא כרטיס אדום לשחקן של קלן ולהתעלם מנגיעת יד ברחבה של שחקן דורטמונד, טריפל הכריז לתוך המיקרופון: "מגעיל, מגעיל".
