בשנים האחרונות אזרחי ישראל ידעו לא מעט תקופות מלחמה וחירום. לצד העלייה ברמת הסטרס והחרדה, ההסתגרות בבית גורמת לנו לצרוך יותר אוכל מעובד ולהמעיט בפעילות גופנית.
לדברי ד"ר עירית הוכברג, מנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה ולסוכרת במרכז הרפואי הלל יפה - עבור חולי סוכרת, מצבים אלה בעייתיים במיוחד לאור העובדה שרבים מתקשים לשמור על איזון רמות הסוכר מכמה סיבות:
• סטרס כגורם מרכזי: כשהגוף נמצא במתח ובחרדה, הוא מפריש הורמוני סטרס כמו קורטיזול ואדרנלין. הורמונים אלו גורמים לכבד לשחרר יותר גלוקוז לדם ומפחיתים את יעילות האינסולין. התוצאה: רמות הסוכר עולות וקשה יותר להגיע לאיזון, גם אצל מי שמקפיד על טיפול תרופתי ותזונה.
• חוסר שינה: ההתרעות והאזעקות, צריכת חדשות מסביב לשעון, דאגה לבני משפחה ושגרה לא יציבה פוגעים קשות באיכות השינה. מחקרים רבים מראים כי חוסר שינה משפיע ישירות על תגובת תאי הגוף לאינסולין. כשישנים פחות או כשהשינה מקוטעת, חלה עלייה בהורמוני הסטרס והגוף מתקשה לווסת את הגלוקוז בדם. במצב כזה יימדדו ערכי גלוקוז גבוהים יותר בבוקר וגם במהלך היום.
• תזונה לקויה: במצבי לחץ אנשים רבים פונים לאכילה רגשית ופחות מקפידים על תזונה בריאה לאורך זמן. בנוסף, כשסדר היום מתערער, השהות בבית מתארכת ואיתה הקרבה למקרר ולמזווה – קשה יותר להקפיד על ארוחות מסודרות ומזינות. כמו כן, אנשים המתגוררים באזורים שבהם המלחמה מורגשת יותר, חוששים לצאת להצטייד במזון טרי ומסתמכים על מזון בעל חיי מדף ארוכים. לרוב כל אלה מובילים לצריכה גבוהה יותר של פחמימות פשוטות, חטיפים או מזון מעובד, שמקפיצים את רמות הגלוקוז.
• ירידה בפעילות גופנית: פעילות גופנית היא אחד הכלים החשובים ביותר לאיזון הסוכרת. היא משפרת את רגישות הגוף לאינסולין ומסייעת בהורדת רמות הגלוקוז. בתקופות של מתיחות ביטחונית רבים מגבילים את התנועה שלהם לאזורים בקרבת ממ"ד וחוששים לצאת להליכה, ריצה או פעילות אחרת בשטחים פתוחים. גם בקרב ילדים, שרגילים להתנייד רגלית לבית הספר או לחוגים, הפעילות מצטמצמת.
• פספוס תרופות או אינסולין: שיבוש סדר היום מפר את שגרת הטיפול העצמי, וחלק מהאנשים עם סוכרת שוכחים ליטול חלק מהכדורים או שאינם מזריקים אינסולין בזמן. חשוב לציין כי קופות החולים התארגנו בהתאם, ובעזרת תור טלפוני או פניות מקוונות ניתן לפנות לרופא ולהשיג מרשמים לתרופות.
אז איך בכל זאת נשמור על רמות הסוכר?
למרות האתגרים, ישנם צעדים פשוטים שיכולים לסייע בשמירה על איזון טוב יותר של הסוכר גם בתקופת מלחמה ממושכת:
1. שגרה זה טוב. נסו להיצמד לשגרה ככל הניתן. בין האזעקות נסו להקפיד על זמני ארוחות מסודרים, נטילת תרופות בזמן ושעות שינה מספקות ככל האפשר. גם שגרה חלקית יכולה לעזור לגוף להישאר מאוזן יותר.
2. למדוד גלוקוז בתדירות גבוהה יותר. בתקופות של סטרס מומלץ לעקוב אחר רמות הגלוקוז לעיתים קרובות יותר כדי לזהות שינויים בזמן ולהגיב בהתאם.
3. למצוא חלופות לפעילות גופנית. גם אם לא ניתן לצאת החוצה, ניתן לבצע פעילות גופנית בבית, בממ"ד או במקלט: הליכה בחדר או במקום, תרגילי כוח, יוגה, אימונים בזום או סרטונים מהאינטרנט.
4. לאכול "חטיפים חכמים". לרבים מאיתנו יש נטייה לנשנש במצבי סטרס, ולכן עדיף לבחור מאכלים בריאים יותר, כמו יוגורט, אגוזים או ירקות חתוכים.
5. להפחית מתח לפני השינה. כדאי לאמץ שגרת ערב הכוללת פעילויות מפיגות מתח, למשל יוגה, האזנה למוזיקה שקטה או קריאה, ובמקביל להפחית את צריכת החדשות והגלילה במסכים לפני השינה.
6. לא להישאר לבד עם הקושי. אם רמות הגלוקוז יוצאות מאיזון לאורך זמן ונשארות גבוהות, מומלץ לפנות לרופא או לצוות המטפל. לעיתים יש צורך בהתאמת טיפול זמנית.
בסופו של דבר, חשוב לשמור על חמלה עצמית ולזכור שגם בתקופות מאתגרות אלה אין צורך לשאוף לשלמות. צעדים קטנים לשמירה על שגרה, תנועה ותזונה מאוזנת יכולים ליצור הבדל משמעותי.
