את הלילה האחרון של צום רמדאן העבירו אמש עשרה שרי חוץ ערבים ומוסלמים בריאד, בירת ערב-הסעודית. המטרה: לדון בתגובה האפשרית לתקיפות הבלתי פוסקות מצד איראן, באמצעות טילים וכטב"מים על נסיכויות המפרץ, סעודיה, ירדן, עיראק. אפילו לטורקיה הגיעו הטילים.
שלוש נסיכויות וממלכת ערב-הסעודית חטפו ביממה האחרונה, במקביל לישראל, כמות עצומה של ירי, אפילו יותר מהטילים המתפצלים שנפלו באותן השעות בדיוק בישראל. איראן אמנם טוענת שהכוונה היא "רק" לפגוע ב"מטרות אמריקאיות", אבל הנפילות בשטח מציגות סיפור אחר. בין היתר נפגעים מאגרי נפט, בתי מגורים, בתי מלון מפוארים בדובאי ובממלכת בחריין. באזור המפרץ, חשוב להגיד, אין מקלטים או מרחבים מוגנים. זאת הפעם הראשונה שטילים וכטב"מים נוחתים עליהם בכמויות, ובמרווחי זמן קצרים.
עאשורא, תושבת אחת הנסיכויות התלוננה באוזניי ש"זה פחד מוות, אנחנו לא יודעים איך להתמודד. יש אזעקות בטלפונים הניידים אבל אין המלצה מה עושים כשמגיע הצלצול". עוד היא אומרת: "אין בכלל בנייה מתחת לקרקע, אף אחד לא חשב על מקלטים". אז מה היא עושה לביטחונה? "אוספת את הילדים, מחזיקה אותם חזק ומשתדלת שלא יבחינו עד כמה אני מבוהלת". גם הילדים בנסיכויות, מתברר, לומדים בזום. אמש, לראשונה מאז תחילת העימות, תושבי ריאד קיבלו התרעות חירום למכשירי הטלפון. השלטון הסעודי הזהיר מפני “איום אווירי עוין” עם הנחיות להישאר בבתים ולהתרחק מחלונות.
סעודיה, למרות פגיעות במתקני הנפט ובמאגרים, כמו גם הנסיכויות, לא נערכת להגיב. הן סופגות ומשלבות ידיים. יותר ויותר מתגברת האמונה ש"זאת לא המלחמה שלנו", ואסור להקפיץ את הדוב האיראני, שעוד עלול להחמיר את התקיפות ולקצר את מרווחי הזמנים. "זאת המלחמה של נתניהו והנשיא טראמפ", אמר לי סאמח, איש עסקים באחת הנסיכויות. "אם נפציץ את איראן, הם יחריבו את הכלכלה אצלנו, יהרסו בבת אחת את כל ההישגים המסחריים, התעשייתיים, הכלכליים". יורש העצר הסעודי, שסיים לאחרונה את ה"ברוגז" עם שליט האמירויות, בשל חומרת המצב, נוקט לשון כפולה: הוא משחרר הצהרות על הצורך להגיע לפתרונות דיפלומטיים עם איראן, ו"להושיב את הצדדים סביב שולחן המשא ומתן". מאחורי הקלעים בן סלמאן לוחץ על הנשיא טראמפ שלא לעצור את התקיפות, והטייסים האמריקאים משתמשים בנמל התעופה הצבאי בן סולטן בסעודיה. הוא גם לוחץ להפיל את כל שרשרת בכירי השלטון. באותו הקשר, יש כבר מי שאומר שטראמפ מטפח מועמד סודי שישלוט באיראן וינהיג משטר אחר. כרגע, לא ברור עד כמה ההדלפות הללו תואמות את תמונת המצב.
יש הסכמה גורפת בצד הערבי שהשתתפות בתקיפות על איראן תוביל להרס מוחלט של כל ההישגים הכלכליים ויבריחו את המומחים הזרים. צריך לקחת בחשבון גם את ממד הקרבה, כשאיחוד האמירויות נושקת לגבול האיראני, קטאר קרובה ועומאן לא פחות. אפילו בחריין וסעודיה לא רחוקות מאיראן כמו ישראל, אספקט שמקשה על יירוט הכטב"מים והטילים בדרך לפגוע ביעדם. איראן גם העבירה מסר שנקלט בזריזות: נוכל לדייק עוד יותר בתקיפות הקרובות.
יורש העצר הסעודי בן סלמאן עוד השתעשע ברעיון להזמין את שר החוץ האיראני לפסגה. אתמול. מותר להניח שאילו היה מוזמן, ערקצ'י היה ממהר להתייצב, להתלונן, ולפזר הבטחות בלי כיסוי ש"אתם האחים שלנו, ואין לנו כוונות לפגוע במדינות ערביות".
קל לנחש שאחרי סעודת האיפטאר שתשבור את צום הלילה האחרון של רמדאן, נשמע הצהרה מלוכדת על הצורך לסיים את "הסכסוך" ועל התנגדות בוטה לתקיפות האמריקאיות והישראליות. שוב ושוב יחזרו על המוטו ש"אנחנו לא התחלנו, אנחנו נקלענו", ו"בואו נמצא פתרונות ונסיים את הסיוט הגדול".
סעודיה, למרות פגיעות במתקני הנפט ובמאגרים, כמו גם הנסיכויות, לא נערכת להגיב. יותר ויותר מתגברת האמונה ש"זאת לא המלחמה שלנו", ושאסור להקפיץ את הדוב האיראני