שדה הקרב של "שאגת הארי" הוא דיגיטלי – זירה של אינסוף נתונים והרבה בינה מלאכותית. "אנחנו פועלים בג'ונגל של מידע", אומר אל"מ רותם בשי, מפקד יחידת מצפ"ן הצה"לית, "הסיפור הזה הוא סיפור מטורף כי אנחנו רואים איך הדיגיטל מייצר סינכרון שלא היה קיים לפני כן, והיום כולם אוחזים באותה מערכת עם אותם נתונים. זה גיים צ'יינג'ר, עם חיבורים מהמפקדות ועד ללוחם שבקצה, הטייס או כלי השיט".
במלחמה הנוכחית אנחנו שומעים כל הזמן על הטייסים שמפציצים באיראן ובלבנון, על הלוחמים שנכנסו לדרום לבנון, על סוללות טילי חץ וסוללות כיפת ברזל. הכרנו את זה היטב גם במלחמות קודמות. מה שבאמת חדש במערכה הזאת הוא שורה של טכנולוגיות מידע שלא היו קיימות לפני כן, שמאפשרות לכוחות הלוחמים ביצועים שלא היו להם לפני. טכנולוגיות שמחברות בין כמויות עתק של נתונים ומידע לבין מקבלי ההחלטות והמפקדים לבין הכוחות הפועלים בשטח – ביבשה, באוויר או בים.
ויש עוד דבר חדש במערכה הזאת – שיתוף הפעולה ההדוק בין צה"ל לבין צבא ארה"ב. לא מדובר רק בתיאום הפעולות כמו בעבר, אלא שיתוף המידע העצום שצוברים שני הכוחות וסינכרון מלא של הפעולות, כך שנוצר כוח משותף שפועל ביחד, ללא כפילויות או אי הבנות. הדבר הזה מתאפשר לראשונה בזכות שיתוף בין מערכות המידע, הפיקוד והשליטה של שני הצבאות.
באמצע של כל זה נמצאת יחידת מצפ"ן. יש שמכירים אותה כ"בית התוכנה המטכ"לי" ויחידת פיתוח התוכנה הגדולה בצה"ל, אבל לא יודעים הרבה מעבר לזה. יש הרבה יחידות שמפתחות תוכנה בצה"ל, אבל רק אחת שמפתחת את מערכות הפיקוד והשליטה המטכ"ליות, ובשנה האחרונה היחידה עושה מהפך בכל הקשור להפעלת כוחות על בסיס נתונים והופכת את צה"ל לצבא דיגיטלי במלוא המובן.
מצפ"ן (מערכות צבאיות לפיקוד ושליטה ולניהול) פועלת תחת אגף התקשוב וההגנה בסייבר, שהוא אחד מאגפי המטכ"ל. האגף אורגן מחדש בסוף 2025 כדי להיערך למשימות הטכנולוגיות של עידן המידע והבינה המלאכותית. במבנה החדש פועלות באגף התקשוב חמש חטיבות, שתיים מהן חדשות נוצצות: חטיבת "סְפֵירָה" שאחראית לעליונות צה"ל בספקטרום וחטיבת "בינה" שמטרתה לבנות את יכולות הבינה המלאכותית והרובוטיקה הקרבית של צה"ל – וכאן בדיוק פועלת יחידת מצפ"ן.
"אנחנו גוף הדיגיטל המבצעי", אומר אל"מ בשי ומתכוון לכך שמצפן מאפשרת לצה"ל להתקדם למודל לחימה מבוססת דאטה, שבה המידע לא נשאר תקוע במודיעין או במטה אלא זורם במהירות לכוחות הנלחמים, מה שמאפשר תגובה מהירה, דיוק גבוה ומניעת טעויות.
הצ'אט גויס לקרב
מצפ"ן מתמקדת בשתי משימות: האחת היא כלי פיקוד ושליטה (פו"ש) בצה"ל, שמייצרים תמונת קרב אחידה בכל זרועות הפיקוד עד המטכ"ל. המשימה השנייה חדשנית אף יותר: פלטפורמות המידע וניתוח הבינה המלאכותית שהיא חלק מתוכנית רחבה של אגף התקשוב שמכונה "מפעל המידע וה-AI המבצעי".
בשי אומר ששתי המשימות הן כמו "יין ויאנג", כל אחת מכילה מעט מהאחרת: "אנחנו עוסקים ביחד עם כל צה"ל ביצירה של מאגרי מידע לתהליכים מבצעיים כדי לאפשר יצירת תמונת מצב מצרפית, ובעצם לתת כלים שבעזרתם עונים על שאלות של מפקדים בשטח ונותנים להם יכולת לקבל החלטות בדברים שהם פחות מובנים".
מפקד בצה"ל לא יכול להרשות לעצמו למצמץ לרגע, לא רק בגלל סכנות האויב אלא גם בגלל החידושים הטכנולוגיים שמתעדכנים כל הזמן, כולל בחודשים המעטים שחלפו בין מלחמת איראן הראשונה לבין הנוכחית. "מאגר ההתרחשויות" למשל, הוא כלי מידע שמציג למפקד כל אירוע רלוונטי, כל דיווח מבצעי סודי ביותר, דיווחי חילוץ והצלה של פיקוד העורף, אפילו מידע "אוסינט" מהרשתות החברתיות, שמאפשר להשלים את תמונת ההתרחשויות עם טקסטים רלוונטיים, תמונות וסרטוני וידיאו.
כשמכ"ם אמריקאי במפרץ מזהה שיגור איראני, המטרה מופיעה באופן אוטומטי על המסכים של מערכת טילי הפטריוט או "חץ" הישראלית, לפעמים לפני שהן עצמן זיהו אותה
היכולת לעשות את זה מתבססת בין השאר על "ג'יני", ה-ChatGPT הצה"לי, שפותח בחטיבת בינה, ומאפשר לשאול שאלות בסיווג הסודי ביותר ללא חשש לדליפה מחוץ לצה"ל. המערכת מחוברת למאגרי המידע המבצעיים ומאפשרת לשאול שאלות על פקודות ומבצעים, לסכם מסמכים מסווגים, לתמלל שיחות ודיווחי חדשות ולתאר התרחשויות בתוך וידיאו. אם בתחילה ג'יני נתפס ככלי עזר משרדי, במלחמה הנוכחית הוא גויס לקרב ושולב במערכות הפיקוד המרכזיות, אפילו מייעץ למפקדים איך לנהל את הקרב.
ויש עוד מערכות, למשל "תמ"ך" (תמונת מצב כוחותינו), שמכילה מידע מדויק ומפורט שמאפשר קבלת החלטות ומניעת טעויות. או מערכת "אחיזת המרחב", שמציגה נתונים ממאות סנסורים ומצלמות, וזיהוי בווידיאו של התרחשויות, שעולים בזמן אמת אצל הלוחם בשטח.
"בסוף הדבר הזה מציל חיים", אומר בשי, ומביא דוגמה לשימוש במערכת אחיזת המרחב: "ביום שלישי שעבר הופיעה התרעת נ"ט (נשק נגד טנקים). תוך שתי שניות היא הגיעה ללוחם בקצה, והצילה מספר לוחמים. אם לא היה לנו את הדבר הזה או אם לא היה כיסוי של סנסורים שיודעים לקלוט את שיגור הירי הזה, ככל הנראה היינו במצב הרבה פחות טוב".
יותר מידע בזמן אמת
מבחינת צה"ל, הבינה המלאכותית היא אחד הגורמים שישפיעו הכי הרבה על המלחמה הנוכחית ואלה שיבואו לאחריה, גם AI של מערכות מידע כמו אלו שמפתחים במצפ"ן, וגם מערכות בינה מלאכותית פיזית שמשתלבת ברחפנים וברובוטים קרקעיים.
כמה חשובה הבינה המלאכותית בכל המערכות שאתם מפתחים?
"כתפיסה, אנחנו משלבים AI במקומות שבהם אנחנו מזהים פוטנציאל ליעילות, שבן אדם לא יכול היה להגיע לאותו הספק או לאותה תוצאה. כמובן שה-AI לא מחליף אנשים ב-100%. בתהליכי התקיפה יש לנו כלים שמאפשרים לבנות תוכניות תקיפה אפקטיביות, כלים שמייצרים שמאפשרים לקיים תהליכי BDA (הערכת תוצאות תקיפה). זה משהו שללא AI לא היה ניתן לביצוע. כאן יש עבודה יפה של הנדסת מידע, של בנייה של תמונת מצב מצרפית, שילוב של יכולות AI, וכל אלה מאפשרות למפקד להבין תמונת מצב ולקבל מתוך ניתוח המידע המלצות לפעולה".
מול האצת יכולות ה-AI, בצה"ל מושמעת לעיתים ביקורת על שימוש יתר בבינה המלאכותית. תחקיר של ה"וושינגטון פוס"ט מ-2024 טען שייצור המטרות באמצעות בינה מלאכותית הביא אמנם לעלייה בקצב התקיפות, אבל גרם לאיבוד המיקוד ולגידול משמעותי במספר ההרוגים. הבעיה הזו אינה ייחודית לצה"ל. באחרונה נחשפה המחלוקת בין צבא ארה"ב וחברת ה-AI אנתרופיק, והעובדה שהצ'אטבוט "קלוד" משמש את ארה"ב בזיהוי מטרות המוני. על השאלות האתיות, התשובה הניתנת על ידי צה"ל היא שה-AI לא מחליט על פתיחה באש, ושתמיד יש אדם שמקבל את ההחלטה הסופית על פתיחה באש.
יכולות בינה מלאכותית מתפתחות בקצב מדהים. בחודשים הספורים שחלפו מהמלחמה הקודמת באיראן ועד לזו הנוכחית, צצו שורה של יכולות חדשות. מפעל המטרות התרחב לממדים עצומים. בשבועות האחרונים ראינו קצב תקיפות חסר תקדים - מעל 15,000 מטרות ב-15 יום. מודלי השפה והראייה הממוחשבת הפכו לחלק מהכלים לניהול הקרב, משתלבים בתהליכי קבלת ההחלטות. השימוש בטכנולוגיה לוויינית התפתח במערכה הנוכחית לתקשורת ישירה למפקדים בשטח.
"את 'שאגת הארי' התחלנו במקום שגם מיצה ולמד לקחים מ'עם כלביא', במערכות כמו 'לוחם' או 'גנט-איט', שהיו ברמת בשלות נמוכה יותר והתפתחו", אומר אל"מ בשי. "ככל שאנחנו מביאים יותר דאטה למרחב, וככל שאנחנו משלבים את המערכות האלה ביותר ויותר מפקדות, אז צה"ל מפחית מפתרונות לוקליים זרועיים ומרוויח תמונה אינטגרטיבית משולבת".
4 צפייה בגלריה
יירוט בשמי ישראל. המערכות הישראליות והאמריקאיות מדברות בזמן אמת כדי להחליט מי יורה על איזה טיל ולמנוע בזבוז מיירטים
(גיל נחושתן)
באיזה נקודה אתה יכול לראות שכל המידע הזה אכן הביא תוצאות יותר טובות ממה שהיה לפני כן?
"למשל עם תמונת מצב כוחותינו, שהיא הרבה יותר עשירה. ברגע שקורה אירוע - בין אם זה אירוע נפילה ובין אם זה אירוע בגזרות באיו"ש או באזור הדרומי - אז יש לנו הרבה יותר מידע בזמן אמת, וזה מאפשר לקבל החלטה ולפעול בצורה יותר אפקטיבית. אנחנו כל הזמן מרחיבים את זה, בין אם זה בעוד סנסורים, בין אם זה בעוד כלים ויכולות לזהות איומים ובין אם זה בעוד ערוצי הפצה".
מהמטה עד למפקד בטנק
מאז 7 באוקטובר צה"ל שינה רבות מדרכי הפעולה שלו והטכנולוגיה מקבלת מקום יותר ויותר מרכזי. אחת התובנות המרכזיות היא שנדרש מידע, המון מידע, כדי לקבל החלטות נכונות וכדי למנוע טעויות. זה מה שהפך את מצפ"ן ליחידה משמעותית בהיערכות החדשה, ציר קריטי ביכולת לפתח פתרונות טכנולוגיים בזמן אפס לפי צרכים שמגיעים מהמפקדות או מהשטח.
מדובר על שלוש מערכות מידע מרכזיות ועוד הרבה מערכות משנה ומערכות מתמחות נוספות. "מאסטרו" היא מערכת השליטה הרב-זרועית, שמקבלת מידע מכל המקורות הצה"ליים ומאפשרת לוודא שכל הגופים המעורבים בלחימה – מחיל האוויר והמודיעין ועד הפיקודים המרחביים וחטיבת המבצעים – רואים את אותה תמונת קרב. כשחיל האוויר תוקף באיראן או בלבנון, מפקד האוגדה בצפון או קצין המבצעים במטכ"ל רואים את העדכונים בשידור חי. כשהפיקוד מתכנן משימה במטכ"ל יכולים לוודא שהיא מותאמת לכוחות המבצעים.
"מה שעשינו בשבועות האחרונים בתוך המערכת הזאת, זה חיבור תמונה משולבת שמציגה את תוכנית האש", אומר אל"מ בשי, "חיברנו למאסטרו זווית שמפותחת באמ"ן – מערכת 'פנורמה' שמחזיקה את תמונת האיסוף, וכך הבאנו תמונה מצרפית שמהווה כלי אחד ואחיד לתהליכי תכנון ושליטה של מבצעים".
מערכת "לוחם" היא מערכת מרכזית נוספת, המחברת בין בנק המטרות לבין הכוחות הזמינים - מטוסים, חימושים, דלק, כוחות קרקעיים - ומאפשרת למפקדים לתכנן גלי תקיפה מורכבים כמו שמתנהלים באיראן, תוך סינכרון בין מאות כלי טיס וגורמי מודיעין ומניעת ירי דו-צדדי.
"לוחם" היא המערכת עליה מתבסס חיל האוויר לתכנון התקיפות שלו. "זו המערכת המרכזית שהפכה מבצעית לראשונה ב'עם כלביא', אחרי שעבדנו עליה כמה שנים טובות", אומר בשי. "מה שמתוכנן במערכת מתורגם למשימת תקיפה שמגיעה עד לטייס בקצה. כשכולם אוחזים באותה מערכת עם אותם נתונים ויכולים לקיים תהליכי שיתוף מבצעיים, זה גיים צ'יינג'ר ב'שאגת הארי'. עבודת ההכנה מאפשרת לפרוק תוכניות תקיפה מתוכננות וראינו את זה בצורה מאוד מרשימה בימים הראשונים למבצע וכמובן בימים האחרונים".
המערכת השלישית היא "גאנט-איט", שמאפשרת לנהל את לוחות הזמנים המבצעיים ואת תוכנית המבצעים בין כל הכוחות הלוחמים של צה"ל. בתקיפות באיראן ובלבנון, המערכת מזינה מידע למערכת השליטה המרכזית "מאסטרו" כדי לוודא למשל שתקיפה אווירית לא מתבצעת באותו זמן שכוחות קרקעיים נמצאים ביעד, או ששתי יחידות שונות לא מתכוונות לתקוף את אותה מטרה בו-זמנית. כל תהליכי התכנון המסובכים האלה, שפעם היו מתנהלים טלפונית, נעשים עכשיו במערכת מידע אחת ובסיוע AI.
"ביום שלישי שעבר הופיעה התרעת נ"ט. תוך שניות היא הגיעה ללוחם בקצה, והצילה מספר לוחמים. אם לא היה לנו כיסוי של סנסורים שיודעים לקלוט את שיגור הירי הזה, היינו במצב הרבה פחות טוב"
פורטפוליו המידע הצה"לי כולל עוד מערכות מידע רבות שפותחו במצפ"ן. למשל מערכת "פקודה" שנמצאת בשימוש חטיבת המבצעים במטכ"ל. במערכת הזו משתלב מידע שמגיע מכל המערכות האחרות ושימוש בכלי AI מאפשר לתת לכותב הפקודות ייעוץ, השוואה להיסטוריה של הפקודות ואבחנות שאולי היה מחמיץ ללא סיוע ה-AI. עוד מערכת חשובה ביותר מכונה "מאפ-איט", והיא מציגה מפה אינטראקטיבית שכוללת את את כל המידע הרלוונטי על זירת הלחימה. "בחודשים האחרונים עסקנו המון בלהביא שכבות מידע של תמונת מצב כוחותינו ובתוך זה תמונת הכוחות הלוחמים", אומר בשי. "ממש בשבוע האחרון שילבנו תמונה ימית עשירה בשיתוף עם חיל הים וזה מהלך מאוד-מאוד-מאוד משמעותי".
ועוד לא אמרנו דבר על מערכת תש"ן (תמונת שיגורים ונפילות), שמציגה תמונה מלאה ומעודכנת על כל השיגורים שזוהו והנפילות שאותרו, ומאפשרת גם לתקוף מטרות בלבנון ובאיראן; או על מערכת "נץ", שמרכזת מידע לרבש"צים יישוביים ולכוחות מג"ב ומשטרה. ויש גם מערכת בשם "רום" שמנהלת את המידע בעניין הרוק"ק (הרום הקרוב לקרקע), כלומר כטב"מים ורחפנים, ומסייעת בהשמדת כלי טיס עוינים.
אתם בעצם בניתם פה "מערכת של מערכות", החלום של כל מפקד צבא. זה נראה כאילו הכל מחובר.
"נכון, בסוף הכל מתחבר. אני חי בשני מישורים: בקצה אחד יש תהליכים, מבצעים סדורים, יציבים, ובקצה השני יש ג'ונגל של מידע, שבו אי-אפשר לצפות מה נשאל או על מה נצטרך לענות. וכאן, מתוך הבנייה של מידע ויכולות AI, אנחנו מאפשרים לגופים בצה"ל תהליכי מיצוי, כך שעל כל שאלה שלא תשאל תתקבל תשובה".
מצד שני זה נראה כמו עומס מידע עצום. איך מוודאים שהמפקד בטנק או הטייס במטוס יקבלו רק את מה שצריך ולא תהיה כפילות?
"אנחנו עובדים על זה מאוד קשה באגף התקשוב. יש שם תוכנית שנקראת "ארגון המרחבים", שבה עובדים על חיבורים, כמובן בכפוף להגנת סייבר וסיווג הרשתות, על קישוריות שתוודא שבקצוות לא נחזיק בפלטפורמות כפולות".
איך גורמים לכך שאנשי פיתוח קוד ו-AI יבינו במבצעים ובלחימה כדי לתת מענה לכל הדרישות?
"אנחנו באופי שלנו אגף מבצעי טכנולוגי, אנחנו מאוד חיים את הצורך המבצעי, עובדים בצוותי משימה משותפים עם הזרועות. היינו פה בשבועות של ההיערכות לקראת מבצע 'שאגת הארי' ועבדנו בצורה אינטנסיבית מסביב לשעון עם כמה וכמה גופים שהם עכשיו במיקוד של הלחימה".
התיאום עם האמריקאים
יש עוד היבט שמאפיין את המלחמה הזאת ושלא היה לפני כן – התיאום עם הצבא האמריקאי. הקשר בין הצבאות הוא בבסיס קשר טכנולוגי-מבצעי. מול צה"ל פועל פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM), והיכולת לשלב פעולות הגיעה במערכה הנוכחית לרמת אינטגרציה שספק אם הייתה כמוה בהיסטוריה הצבאית, גם לא בקרב כוחות נאט"ו ממדינות שונות.
גם כאן למצפ"ן יש תפקיד מפתח. ביחידה פיתחו את שכבת התוכנה שמאפשרת למערכות הפיקוד והשליטה הצה"ליות לדבר עם מערכות התקיפה האמריקאיות. זה התחיל עם תיאום התקיפות על מתקני הגרעין בפורדו ונתנז, וממשיך עכשיו לתיאום בין מאות תקיפות של כל אחד מהצדדים. הטכנולוגיה של מצפ"ן נועדה לוודא שניתן יהיה להזרים מידע מסווג מהרשת צה"לית לרשת האמריקאית בלי לחשוף סודות מדינה או לאפשר פריצות סייבר.
רשת הנתונים האמריקאית Link-16 מאפשרת למשל למטוסי קרב כמו F-35I "אדיר" הישראלי או F-22 האמריקאי, לספינות טילים ולסוללות הגנה אווירית, לחלוק תמונת שמיים אחת. כשמכ"ם אמריקאי במפרץ מזהה שיגור איראני, המטרה מופיעה באופן אוטומטי על המסכים של מערכת טילי הפטריוט או "חץ" הישראלית, לפעמים לפני שהן עצמן זיהו אותה.
בשבועות האחרונים ראינו קצב תקיפות חסר תקדים - מעל 15,000 מטרות ב-15 יום. מודלי השפה והראייה הממוחשבת הפכו לחלק מהכלים לניהול הקרב ומשתלבים בתהליכי קבלת ההחלטות
במצפן פיתחו "מתרגמים" שמאפשרים למערכות הישראליות לשלוף נתוני איכון ממערכות אמריקאיות ולהיפך. כך למשל, כשכטב"ם אמריקאי מזהה חוליה באיראן, המידע זורם ישירות למערכת המידע של מפעיל הכטמ"מ או הטייס בשטח.
מערכת אמריקאית נוספת היא ה-IBCS – Integrated Battle Command System, שיודעת לחבר סנסורים כמו מכ"ם אמריקאי שמוצב בנגב למיירטים שונים. צה"ל פועל בתיאום עם מערכות ה-Aegis שעל ספינות הצי השישי, ומערכות ה-THAAD האמריקאיות שנפרסו באזור. המערכות הישראליות והאמריקאיות מדברות בזמן אמת כדי להחליט מי יורה על איזה טיל ולמנוע בזבוז מיירטים.
ב-2025 הוקם בישראל מרכז תיאום משותף (CMCC) שבו יושבים קציני CENTCOM לצד קציני אגף המבצעים ואגף התקשוב בצה"ל. כאן מתנהל המרחב האווירי והימי כדי שמטוסים ישראלים ואמריקאים לא יתנגשו או יפריעו זה לזה, וגם תיאום הסיוע ההומניטרי והלוגיסטי.
בינואר האחרון חתמו ישראל וארה"ב על שותפות "פקס סיליקה" (Pax Silica), שנועדה לקדם שיתופי פעולה בתחום הטכנולוגי: הבינה המלאכותית, אנרגיה, טכנולוגיות מחשוב מתקדמות, חדשנות בחלל, קצה ומוליכים למחצה. שתי המדינות דיווחו על בניית "מרחב נתונים מאובטח" שבו מודלי ה-AI של שתי המדינות יכולים להתאמן על נתונים מבצעיים משותפים כדי לזהות דפוסי תקיפה איראניים מהר יותר.
הסכם פקס סיליקה כולל מלבד ישראל גם את יפן, דרום-קוריאה, סינגפור, בריטניה, אוסטרליה וגם איחוד האמירויות וקטאר. יכול להיות שדווקא ההסכם הזה, שמשלב מדינות במזרח התיכון, הוא המבשר של תהליך השלום באזור.
