סגן ר', המפק"צית הראשונה בתולדות יחידת העילית 504, אחזה בהגה. לצידה ברכב ישבה הסמלת שלה, ומאחור דרוכים גם מפעיל הסוכנים וחברי צוות לוחמי 504. כולם גברים. הם עמוק מעבר לקווי האויב, בדרך לפגוש קבוצה של אנשים. מפעיל הסוכנים מקווה לגייס אותם, כדי שיהפכו למקורות מודיעיניים עבור ישראל. זה התפקיד המרכזי של היחידה.
מה את יכולה לספר על מה שהיה שם?
סגן ר': "מדובר במפגש ראשון של מפעיל הסוכנים עם קבוצה של גברים ונשים, שמעולם לא היה להם קשר עם ישראל. המטרה: איסוף מודיעין. אני והסמלת צריכות להיות עם הנשים. להפריד אותן מהקבוצה, לדבר איתן, וגם לזַכּוֹת אותן, כלומר לערוך עליהן חיפוש, כדי לוודא שהן לא מסתירות כלי נשק שעלולים להוות איום על כוחותינו ועל המפגש".
המשימה הצליחה, וסגן ר', הסמלת ושאר אנשי הצוות שבו בשלום לארץ. לכאורה עוד מבצע עלום של היחידה הסתיים, אבל שתי הלוחמות שהשתתפו בו רשמו פרק חדש ונועז בהיסטוריה של ישראל.
והן לא יישארו לבד: בעוד כחודש יסיימו עוד כמה לוחמות את מסלול ההכשרה שנחשב לאחד הקשים בצה"ל, וייצאו גם הן למבצעים עלומים בלבנון, בסוריה, בעזה וביו"ש. בראיון בלעדי ל-"7 ימים", סגן ר' ושלוש מלוחמות 504 ענת (22), מאיה (20) ואורלי (21) – השמות בדויים – מדברות לראשונה.
אין פחד להיפצע? ליפול בשבי? למות חלילה במהלך משימה מעבר לגבול?
ענת: "אין לי פחד להיפגע. זה חלק מהתפקיד ואני לא חושבת על זה".
אורלי: "אני לעומתה לא מרגישה שאני סופרוומן. אני אישה פשוטה, שקיבלה הכשרה מעל ומעבר, אבל עם חששות, ואנושיות, ויש לי פחדים ויש לי כעסים, וזה כל היופי. אז אני לא סופרוומן. מה עושים עם זה? אני לא חושבת מה חלילה יקרה לי, אלא רק על איך לתרום ולהיות משמעותית".
מאיה: "כשאת יוצאת לפעילות, את לא חושבת על הרע שעלול לקרות. יש לך משימה מוגדרת ויש לך מטרה מול העיניים, שאת עושה הכל כדי לכבוש אותה. עכשיו אנחנו פה. באנו לעשות היסטוריה".
אבל בואו נשים שנייה דברים על השולחן: אתן פועלות מעבר לקווים, חס וחלילה עלולות ליפול בשבי, והיום יותר מתמיד אנחנו יודעים מה אישה בשבי עלולה לעבור.
מאיה: "אם אתפס חלילה בשבי, אז זה יהיה בגלל פעילות שעשיתי למען המדינה שלי. ואם זה משהו שצריך לקרות בשביל להבטיח את הביטחון של המדינה שלי - אז זה חלק מהתפקיד שלי".
הסיפור המלא: מחר בגיליון כפול וחגיגי של 7 ימים
