ן גלזר לא ישכח לעולם את המשחק המכריע של קבוצתו קיראט אלמאטי מול סלטיק הסקוטית בפלייאוף ליגת האלופות. הוא זוכר את המוטיבציה, את הלהט ואת הרגע שבו הבטיחו את העלייה ההיסטורית לשלב הליגה של הצ'מפיונס, אבל דווקא המשחק הראשון, בגלזגו, נחרת לו בזיכרון.
"נחתנו בגלזגו וחיכו לנו עשרות אנשים בשדה התעופה עם דגלי פלסטין. במגרש עצמו כל האצטדיון היה מלא דגלי פלסטין", הוא משחזר את הביקור בסלטיק פארק. "החברים שלי לקבוצה ידעו עד כמה המשחק הזה, עבורי ועבור עופרי ארד ששיחק איתי, הוא הרבה מעבר לכדורגל. הם אמרו לנו: 'היום אנחנו מתאבדים בשבילך ובשביל עופרי. נפרק אותם'.
"אחרי הניצחון בגומלין בפנדלים קיבלתי עשרות הודעות מרגשות מישראלים ומחיילי צה"ל שכתבו לנו: 'שירתתם את המדינה. עשיתם הישג גדול עבור כל מי שהוא ישראלי וציוני'. זה היה הרבה מעבר לספורט. זה היה רגע של התעלות והרגשנו שגרירים של המדינה. עלינו לליגת האלופות, שיחקנו נגד הקבוצות הכי טובות בעולם. זו הייתה עונה מדהימה עם זכייה בסופר-קאפ המקומי, באליפות והעפלה היסטורית לצ'מפיונס".
יש רופא בקהל?
גלזר הגיע רחוק מאוד, עד לקזחסטן, כדי להתקדם בקריירה. אחרי שהשיג כמעט כל דבר אפשרי עם מכבי ת"א (שתי אליפויות, גביע המדינה ותואר שחקן העונה) שבה גדל מגיל שש ושיחק בה עד גיל 27, החליט להגשים את חלום חו"ל. הוא עבר לאופ"י כרתים היוונית ואז לניז'ני נובגורוד הרוסית. "אחרי שהתרגלתי להיאבק על תארים בניז'ני פתאום מצאתי את עצמי בקבוצה שמשחקת בתחתית. כשהגיעה ההצעה מקייראט, הסוכן שלי שחר גרינברג אמר לי שזו קבוצה ששואפת לזכות באליפות בכל שנה. גם עופרי ארד, שכבר היה שם, המליץ בחום. אז החלטתי ללכת על זה".
גלזר מספר שאלמאטי היא עיר "סופר מודרנית. זו העיר המרכזית של קזחסטן, מטרופולין ממש כמו תל-אביב, עם בילויים, מסחר והמון אפשרויות. רוב האנשים כאן מוסלמים, אבל חילונים, אין כאן קיצונים ואפילו יש איסור על עטיית חיג'אב". ויש גם קשר יהודי-ישראלי: "אביו של הרבי מליובאוויטש קבור כאן, אז יש הרבה טיסות מישראל לכאן וכמובן שיש גם בית חב"ד. המון יהודים-קזחים שנולדו כאן ועשו עלייה לישראל, לא התאקלמו וחזרו לכאן".
על החיים בעיר שנמצאת בקצה המזרחי של מדינת הענק אומר גלזר: "יש כאן קהילה עם כמה עשרות ישראלים, בעיקר אנשי עסקים, ואלפי יהודים שנולדו כאן. אפשר למצוא בעיר סופר כשר והרבה מאוד אנשי עסקים שמחלקים את זמנם בין קזחסטן לישראל, כולל טייס ישראלי שעובד בחברת התעופה הקזחית. הרבה מקומיים נוסעים לישראל לקבל טיפול רפואי והם תמיד מדברים בשבחה של הרפואה בארץ. יש להם אמירה ש'אם אתה יהודי סימן שאתה עשיר' ועל זה רצות הרבה בדיחות בין המקומיים לחבר'ה שמגיעים מישראל. הם בכל מקרה בטוחים שאם אתה ישראלי סימן שאתה סיפור הצלחה, וזה נחמד לקבל מהם כל כך הרבה כבוד".
ליל סדר בבית חב"ד
כאמור, בינואר 2025 הצטרף גלזר לארד, שכבר שיחק בקייראט, בזמן שישראל עדיין עמוק במלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר. הקשר מספר: "קשה מאוד להיות רחוק כשבישראל קורים אירועים ביטחוניים קשים. עכשיו אחיה של אשתי נמצא בלבנון, ואני מתפלל שהשם ישמור עליו ועל כל החיילים. הדבר הכי קשה היה להנחית כאן את אשתי נוי, שהגיעה אחרי חיים מלאים בישראל עם משפחה וחברות ועבודה. היא מקריבה הרבה למען הקריירה שלי. היא כאן, יחד עם הבן שלנו ריף בן השנה וחצי, והעובדה שאנחנו ביחד במדינה זרה רק מחזקת את הקשר בינינו".
נתקלת בגילויי אנטישמיות?
"אנחנו פה יותר משנה ומעולם לא נתקלנו בעוינות או באנטישמיות כלפינו. בדיוק להפך, מכבדים ומחבקים אותנו כששומעים כשאנחנו מישראל. החברים לקבוצה שואלים לשלומי בגלל המלחמה עם איראן, אבל מאחר שזה רחוק מהם פיזית הם לא נכנסים לעומק הסוגייה. הזרים בקבוצה מתעניינים יותר, גם השחקנים האירופים, והמאמן, הבעלים וההנהלה בודקים איתי כל כמה ימים שהכל בסדר".
איך מבלים את הזמן שמחוץ למגרש?
"אנחנו מנצלים את הזמן הפנוי לבלות במרכזי הקניות, בטבע המופלא שיש כאן מסביב, כמו למשל הר שימבולאק, שזה אתר סקי פופולרי באלמאטי. האוכל הקזחי בדרך כלל מלא בשר, ובגלל שאנחנו משתדלים לאכול בשר כשר אז אנחנו פחות חובבים את האוכל המקומי. יש מאכל ששמו סמסה, מאפה בוכרי מסורתי ממולא בבשר, וזה מצוין. יש כאן מסעדות עם סגנונות אוכל מכל העולם, וגם מסעדה ישראלית בשם 'אריסה' שהיא ממש טובה".
למדת את השפה?
"אני יודע כמה מילים בסיסיות ברוסית מהתקופה שלי בנ'יזני, אבל כמובן שמדברים אנגלית בכל שאר הזמן. יש כאן חיים נהדרים וכדורגל שמנסה כל הזמן להתקדם ולהעניק את כל המעטפת עם התנאים המקסימליים. טוב לנו כאן ואני מצליח להגיע לגבהים עם הקבוצה. את ליל הסדר עשינו בבית חב"ד אצל הרב אלחנן כהן, למרות שיום קודם היה לי משחק אימון בסנט פטרסבורג, אבל ניסינו להספיק הכל".
