לוקח זמן להתחבר לספר הזה שכתב אוקטסו, כוכב עולה בשמי הספרות היפנית. ספריו מתורגמים כיום לשפות רבות ברחבי העולם, והוא עצמו נותר מסתורי ואינו נחשף. על כריכת הספר כתוב "רומן המתח שהסעיר את יפן", ואני מודה שסיקרן אותי לדעת מה אוהבים לקרוא בארץ השמש העולה.
כבר מהפתיחה ברור שמדובר ברומן מתח שונה מהרגיל, שכן הוא משובץ באיורים ושרטוטים שהם חלק בלתי נפרד מפתרון התעלומה.
הספר מחולק לכמה סיפורים שלכאורה אינם קשורים זה לזה, אך ככל שהעלילה מתפתחת הקשרים ביניהם מתבהרים, והסקרנות לגלות את זהות הרוצח רק גוברת. מצאתי את עצמי מרותקת לסיפורים, אבל מדי פעם גם זורקת את הספר ונשבעת לא לחזור אליו לעולם.
לאט-לאט הבנתי שבאמצעות הסיפורים אוקטסו, מצליח להעביר בדרכו הייחודית והיצירתית, את הבדידות היפנית שלא תמיד קל להכיל.
משהו קורה למישהו (נזהרת מספוילרים) ובמקום לספר את זה לאדם הקרוב אליו הוא מעדיף לצייר ציורים ולחכות בהכנעה למותו. יש דבר בודד מזה?
הוא גם לא חושש להרוג את הגיבור הכי נחמד בספר, לא משהו שקורה כל יום בספרות אירופית או אמריקאית.
סיימתי את הספר בתחושה שקראתי רומן מתח עשוי היטב, אך גם חוויתי מפגש מטלטל עם עולם רחוק ושונה. מומלץ לקרוא ולהשתכנע כמה רע לנו בישראל, אבל גם בעצם קצת טוב.
"תמונות מוזרות", מאת אוקטסו. תרגום מאנגלית: דנה אלעזר-הלוי. אחוזת בית, הוצאה לאור