בזמן האחרון כולם איבדו את זה עם הראמן. משלמים מחירי עתק על מרק נודלס שבמקור נועד לעניים, ונלחמים עם נתחי בקר שצריך להטביע בנוזל כדי להצליח ללעוס. די עם ההתלהבות הרגעית חברים, עוד רגע החום הים-תיכוני חוזר ואנחנו נחזור למקורות. חומוס, למשל, מגיע פושר, מנחם, ובחיים לא יעלה לכם 100 שקל.
הפעם המונית לקחה אותי הכי צפון שאפשר. הייתי בדרך לבקר חבר טוב מהמילואים שעובד בחספין. אפילו לא ידעתי איפה זה על המפה, אז שמתי בווייז ונהניתי מהדרך. אחרי המפגש המרגש, כוס קפה פק"ל ותצפית מרהיבה על מאגר בני ישראל (המאגר הכי גדול בגולן, שנראה כמו שלוחה של הכנרת בטעות), שאלתי את השאלה הקבועה: איפה אוכלים פה? "סע לנטור", הוא פסק, "יש שם בחור בשם איתמר שעושה חומוס מעולה",
נסעתי על כביש המפלים לכיוון נטור. בדרך חלפתי על פני פנייה למחלבה מקומית, רשמתי לעצמי בראש שאני חייב לבדוק אותה בפעם הבאה, והמשכתי לתוך היישוב. במרכז נטור, קצת שמאלה אחרי הכיכר, מצאתי את "מוסנזון". איתמר מוסנזון עבד בעשור האחרון במטבחים המקצועיים, עד שהחליט לחתוך לשטח ולפתוח משאית אוכל (פודטראק) משלו.
החזית של המשאית פונה פנימה למדשאה, אז מהכביש קצת קשה להבין מי נגד מי, אבל ברגע שעוקפים אותה – הריח כבר עושה את שלו. בתפריט שלו תמצאו פלאפל, סביח וצ'יפס, אבל אני הגעתי בשביל החומוס. מכירים את זה שריח של חומוס טרי שזה עתה נכתש פוגע בכם ומוריד אתכם לברכיים? ככה זה אצל איתמר. רציתי להזמין את המנה הקבועה שלי, אבל הבהירו לי שפול אין היום. זה לא הרתיע אותי, כי משב הריח מהמטבח כבר הושיב אותי ליד השולחן.
קיבלתי ליד צלחת עם ענן מהביל כל הדרך לשולחן העץ שתחת צל העצים. החומוס עצמו מעט מתקתק – ככה כנראה אוהבים אותו ברמת הגולן – אבל הגרגירים? הגרגירים האגדיים האלו נתנו לי תזכורת כמה הם חשובים. כל ניגוב היה מלווה בגרגירים רכים כל כך, שהפול בכלל לא היה חסר לי. זה המקום היחיד בינתיים שהצליח להחזיק אותי צמוד לצלחת דרך האף. רוצים מילוי חוזר? תבקשו בנימוס. אבל הבן אדם נלחם על הפרנסה, אז אל תגזימו.
• מוסנזון. רחבה מרכזית, נטור
מה בתפריט: חומוס, פלאפל, סביח, צ'יפס ושתייה.
הנזק: 35 שקל למנה בצלחת (כולל מילוי חוזר).
טלפון: 058-4544511
