"יש כאן עניין עקרוני שישראל נדרשת להחליט האם היא מפקירה את אחד הנכסים הגדולים שלה. אפילו המכון למחקר ביטחון לאומי קבע שתיירות נכנסת היא נכס אסטרטגי של המדינה", כך אומר יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת התיירות הנכנסת לישראל.
מה עומק המשבר?
פתאל: "התיירות נחשבת כדיפלומטיה אזרחית. חוץ ממשרד האוצר כל העולם ואשתו אומרים שהתחום מהווה גשר חשוב של ישראל לעולם במיוחד בתקופה הזאת. נכון לעכשיו הגשר מופקר. ב־2025 למרות המצב הגיעו 1.3 מיליון תיירים, 83% מהם אמרו שהם ימליצו על ישראל. מארגני התיירות הנכנסת הם יחידת עילית במלחמה על התדמית של ישראל. בהיעדר תיירים הישראלים ישלמו הרבה יותר על טיסות ובתי מלון".
מה הבעיה עם הסיוע מהאוצר?
"בשנת 2024 האוצר הסכים שזה תחום קריטי והתקבלה החלטת ממשלה מיוחדת למתן 70 מיליון שקל לשימור כ־1,000 עובדים בענף, מתוך 2,700 שהיו עם פרוץ המלחמה. ב־2025 האוצר אמר שהוא לא ייתן סיוע. סגן הממונה באגף התקציבים, שאחראי על תחום התיירות, לא מדבר אתנו. כעת שר התיירות חיים כץ ומנכ"ל המשרד מיכאל יצחקוב פועלים שלא נשאר מחוץ למתווה הפיצוי של שאגת הארי. אני גם יודע שהשר פועל ישירות גם מול ראש הממשלה. נשארו רק 800 עובדים בלבד ואנחנו מבקשים לשמר אותם באמצעות מתווה דומה השתתפות ב־60% מהשכר שמשולם להם".
איך אתה רואה את ההמשך?
" פסח שהוא עונת שיא בתיירות כבר אבוד. אנחנו מנסים כעת להציל את הרבעון האחרון של השנה. בלתי אפשרי שהמדינה עושה מתווה למי שמחזור המכירות שלו ירד ב־25% במלחמה, ואנחנו שמאוקטובר ירדנו ב־70% עד 80% נמצאים ללא פיצוי. זה לא מסתדר לי הגיונית ומתמטית. זה מלמד שלא ההגיון הישר ולא הסדר הטוב מנהלים את הארוע. אנשים שהסוכנויות הן מפעל חיים שלהם חייבים כעת כסף לבנקים ונמצאים סמוך לקריסה. בקורונה המדינה עזרה לכולם, אבל מתחילת 2025 אנחנו סופגים הפסדים מטורפים. אמרנו לאוצר, 'תגידו לנו אם אתם לא רוצים לעזור ונסגור כבר עכשיו את העסק'".
