"קבענו להיפגש ב-8:30 בשטח. ב-8:00 כבר התחילו טלפונים, שאלו אותי 'אתה יודע איפה פושקו?'", כך מספר עופר סיון, חברו הקרוב של עופר (פושקו) מוסקוביץ, שנהרג אתמול מפגיעה ישירה כשהיה בדרכו אל מטעי האבוקדו שכל כך אהב. "הוא היה איש גדול עם קול גדול, תרתי משמע. הוא היה הדובר הבלתי רשמי של כולנו, הסמל והמורשת של האזור שתמיד ידע לדבר ולספר את הסיפור של האיזור הזה וההתיישבות כאן". בצה"ל בודקים האם הפגיעה הקטלנית נגרמה מפגז שנורה מסוללה ישראלית, או מירי של ארגון הטרור חיזבאללה. פושקו, בן 60, היה דמות מוכרת בהתיישבות הגלילית. הוא הותיר אחריו שלוש בנות ושני נכדים, כאשר רק בחמישי האחרון חגג יחד עם משפחתו את ברית המילה של נכדו. במהלך השנים האחרונות הוא הרבה להתראיין בנוגע למצב הביטחוני והכלכלי בגבול הצפון, תוך דגש על החשיבות של שמירה על החקלאות הישראלית גם בעתות משבר. הוא סיפר כמה פעמים שהמשיך לעבד את האדמה תחת אש ובקו ראשון לגדר, גם לאחר שמטעים רבים בקיבוץ עלו באש בעקבות ירי של חיזבאללה.
בריאיון לפני יומיים בלבד לענבר דותן ואלי לוי ברדיו חיפה, מוסקוביץ אמר: "בכל מערכה אני אומר שמצידי זה יכול להימשך חצי שנה. אם אני יודע שזאת פעם אחרונה וזה נגמר, מבחינתי שיגיעו עד לטורקיה. אני רוצה שיהיה לי שקט בבית, אני רוצה להביא שהנכד החדש שנולד לי השבוע יישב אצלי במרפסת בבית ירגיש בטוח".
על האמירות שנשמעו מכיוון הדרג המדיני לאחר מבצע "עם כלביא" ביוני בשנה שעברה, שלפיהן חיזבאללה נפגע באופן משמעותי, ציין מוסקוביץ בריאיון ביום שישי: "זה לא כעס, זה מעבר לכעס. זאת אכזבה, אני כל כך מאוכזב מהאנשים האלה שאני סומך עליהם כל כך, והאם אומרים לי פנים אל מול פנים 'אין חיזבאללה' ו'אין שום דבר'. יום למוחרת הפסקת האש אני עומד אצלנו בתצפית המפוארת במשגב עם, ורואה שמגיע רכב שחור שממנו יוצאים ארבעה אנשים ושמים דגל חיזבאללה. האכזבה שלי כל כך גדולה מההבטחות שלהם".
פעמיים בשנים האחרונות עמד מוסקוביץ על אדמת הגליל העליון ועיניו דמעו. בפעם הראשונה זה קרה בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023. היו אלה אז דמעות של ייאוש, כשהמטע הוותיק בן כמעט 50 שנה נשרף כליל והוא עמד חסר אונים מול הלהבות. ביולי בשנה שעברה היו אלה דמעות של תקווה. שתילים חדשים הגיעו, ומוסקוביץ החל לשתול אותם באותה אדמה חרוכה - בתקווה שיצמיחו חיים חדשים.
"זה כמו לידה", אמר אז מוסקוביץ בריאיון ל"ידיעות אחרונות" כשקולו רועד מהתרגשות. "אתה יודע, הלב מתרחב. אחרי כל מה שעברנו בשנה הזאת, זה היה טירוף לגמרי. להגיע פתאום לשקט הזה, ולטעת את השתילים באדמה. מ-3:30 הייתי ער, חיכיתי לראות שהשתילים הגיעו. ואז אני רואה את התאילנדים מתחילים לפזר אותם בשטח. מדהים".
מהקיבוץ נמסר: "קהילת משגב עם מרכינה ראש וכואבת על לכתו של עופר (פושקו) מוסקוביץ, חבר משגב עם. פושקו. דובר, חקלאי, חבר, סמל ומורשת עבור כולנו. לאורך כל השנים היה הקול הבולט של כולנו. אנו שולחים תנחומים מעומק הלב וחיבוק חזק למשפחתו ולכל קהילת משגב עם. הגליל לא ייראה עוד אותו הדבר בלעדיו. יהי זכרו ברוך".
