מהדברים שטראמפ אמר וכתב אתמול, ומתגובת המשטר האיראני, עולה שהנשיא האמריקאי נסוג בו מהאולטימטום שהציב למשטר באיראן, שבו דרש לפתוח את מצר הורמוז. טראמפ איים על האיראנים שאם הם לא ייענו לדרישתו עד אתמול בלילה – הוא יורה לצבאו להפציץ תחנות ייצור חשמל באיראן ובראשן את מתקן ייצור החשמל הגדול במדינה (מתקן דמוואנד). במילים פשוטות: המפרציות הערביות שנבהלו מאיומי הנגד של משמרות המהפכה "להחשיך את המפרץ ואת ישראל"; הרצון למנוע משבר אנרגיה עולמי קשה שהסתמן ובעיקר את עליית מחירי הדלק בארצות-הברית; וגם גולים איראנים מתנגדי המשטר שחששו מסבל לאוכלוסייה, הביאו את טראמפ שלא לממש את איומו – והוא ירד מהעץ.
ההתפתחות השנייה שעולה מדברי טראמפ היא שיש כנראה שיחות מעשיות בין נציגים של ארה"ב לבין גורמים בעלי מעמד ומשקל ציבורי בתוך איראן על התנאים לסיום המלחמה – באופן שיענה על דרישותיה של ארה"ב. טראמפ אמר שנציגיו הם שליחו למזרח התיכון סטיב וויטקוף וחתנו ג'ארד קושנר, וכנראה שמדובר גם באנשי ה-CIA, סוכנות הביון המרכזית, ואולי מתווכים מהאזור (טורקיה למשל).
הפוסט שכתב הנשיא טראמפ ברשת החברתית שלו, Truth Social, יותר מרומז על שתי ההתפתחויות המשמעותיות האלו. טראמפ כותב באנגלית: "I'm pleased to report that the United States of America and the country of Iran have had over the last two days very good and productive conversations".
יש לשים לב לסמנטיקה: בהתייחסו לאיראן הוא משתמש במונח country, כלומר, ארץ איראן; הוא אינו מדבר על "ממשלת איראן", הוא לא אומר "הרפובליקה האיסלאמית של איראן" שזה השם הרשמי של המשטר, והוא לא משתמש בשאר המונחים שמתארים ישויות מדינית, אלא מתייחס לגורם מעורפל שאינו בהכרח הממשל או המשטר הנוכחי באיראן. אנחנו רואים פה מסמך כתוב שמן הסתם טראמפ חשב כשניסח אותו ועבד עליו יחד עם עוזרים, והשימוש במילה country במקום the Republic of Iran וכו', הוא מעניין.
קאליבאף, פזשכיאן, או רוחאני?
טראמפ מציין בפוסט שהשיחות עם "הארץ איראן" מתקיימות כבר יומיים וכי הן "טובות ופרודוקטיביות". אם כך, אז למה להציג בעיצומן אולטימטום פרובוקטיבי שעלול לחבל בהן ובתוצאותיהן? (הוא הציג את האולטימטום בראשון לפנות בוקר). בנוסף, טראמפ השתמש במונח "שיחות", ולא discussions, כלומר דיונים. הוא לא השתמש במונח negotiations, משא ומתן. הוא אפילו לא השתמש במונח serious talks, שיחות רציניות. "שיחות" זו הצורה הכי פחות מחייבת בשפה האנגלית למו"מ דיפלומטי או מדיני.
אינדיקציה נוספת שמדובר במשהו חריג היא שיחת טלפון שהנשיא טראמפ קיים אתמול, זמן קצר אחרי פרסום הפוסט שלו, עם השדר ג'ו קרנן מרשת CNBC האמריקאית, אישיות מאוד חשובה בעיתונות הכלכלית. טראמפ אמר לקרנן תוך כדי שידור שאנשיו מנהלים שיחות מאוד אינטנסיביות ומאוד טובות עם "נציגים של איראן". "מי?", שאל קרנן. "יש להם נציגים", התחמק הנשיא ורמז במפורש שמדובר ב"שינוי המשטר".
כלומר, טראמפ הסביר שהוא דוחה בחמישה ימים את האולטימטום שלו למשטר הנוכחי באיראן כיוון שהוא מנהל "שיחות טובות ופוריות" על סיום המלחמה עם גורמים בממסד האיראני. אבל לא בהכרח עם מי שמייצגים את מקבלי ההחלטות השולטים כעת באיראן.
ייתכן שכל זה הוא מלל שנועד לכסות על העובדה שדונלד טראמפ שוב נרתע ברגע האחרון ממימוש איומיו (לכן זכה בכינוי TACO שמשמעותו Trump always chickens out) – אבל אפשר בהחלט שמדובר בדו-שיח רציני שאכן מתקיים עם אנשים שיש להם מעמד בממסד האייתוללות האיראני או בשלטון האיראני הנוכחי, אבל הם אינם הגורמים ששולטים כרגע באיראן. ייתכן שמדובר בפיקוד הבכיר של משמרות המהפכה, האייתוללות והפוליטיקאים עושי דברם, כמו למשל מוג'תבא חמינאי ואחרים.
בישראל העריכו אתמול אחר הצהריים שהשיחות מתנהלות מול יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף, בצורה עקיפה. קאליבאף נחשב אמנם לדמות משמעותית במשטר, אבל לא למקבל ההחלטות הראשי. גורמים נוספים עשויים להיות הנשיא מסעוד פזשכיאן או האייתוללה והנשיא לשעבר חסן רוחאני, שהיה דמות חשובה במשטר. באיראן הכחישו תחילה באופן גורם קיום של שיחות, אבל בהמשך אמר גורם ממשל איראני לסוכנות הידיעות רויטרס שארה"ב "ביקשה" לשוחח עם יו"ר הפרלמנט קאליבאף, ולטענת הגורם איראן טרם השיבה לבקשה. קאליבאף עצמו טען במקביל שהוא לא ניהל מגעים מול ארה"ב.
יכול להיות שטראמפ זורה רמזים שאין מאחוריהם תהליך משמעותי, רק כדי לייצר ערפול אסטרטגי שבחסותו יוכל לרדת מעץ האולטימטום שעורר פאניקה במפרץ. עם זאת די ברור שטראמפ חותר עדיין להשיג את מטרות המלחמה שהציב לעצמו ולצבאו, וייתכן מאוד שהוא עושה זאת באמצעות מו"מ עם גורמים מתוך ממסד האייתוללות ושיהיה שינוי מסוים במשטר באיראן. לא בהכרח התמוטטות המשטר הקיים, אלא כנראה שינויים פרסונליים ושינוי עמדות בממסד הנוכחי, באופן שיאפשר הסדר שעונה על דרישות נשיא ארה"ב לסיום המלחמה.
ארבע קושיות
אם אכן מתנהל מו"מ עם גורם בעל מעמד בתוך המשטר זה, מעורר את השאלות הבאות: ראשית - האם הגורם הזה (כנראה קאליבאף) ומי שאיתו יכולים לאכוף את רצונם על הפיקוד הבכיר של משמרות המהפכה, על מוג'תבא ועל גורמי כוח אחרים בתוך המשטר ששייכים לאגף הקיצוני ודוחים כל פשרה וכל הידברות עם ארה"ב?
שאלה שנייה: האם טראמפ לא נושא ונותן עם הגורמים האלה כדי להשיג פיסת נייר שהיא כביכול הסכם, אבל בפועל אין לו משמעות מעשית – וטראמפ ישתמש בו כדי להכריז ניצחון ולסגור את המערכה?
שאלה שלישית: אם זה מה שיקרה – מה תעשה ישראל? האם תמשיך על פי התוכנית או שתחליט שמה שהושג מספיק ושהוא באמת פתח לשינוי יסודי עתידי של המשטר באיראן?
שאלה רביעית: איך זה ישפיע על המערכה בלבנון שהרמטכ"ל אמר השבוע שהיא רק בתחילתה?
המסקנה מכל מה שנאמר היא שעדיין אי-אפשר לקבוע אם אנחנו בתחילת שלב סיום המלחמה, או שמדובר בעוד מהלך לא אפוי עד הסוף של הנשיא האמריקאי. אבל יש מקום לתקווה, וזה כבר טוב.
