24 ימים אחרי הפעם האחרונה שהיו כאן משחקים, חזר אתמול הכדורגל הישראלי מפגרה כפויה בעקבות המלחמה עם השלמת המחזור ה-25 של הליגה הלאומית. בבת-ים, בנתניה ובאצטדיון ר"ג התקיימו שלושה משחקים לעיני 300 זוגות עיניים, 66 מתוכם של שחקני הקבוצות. השאר היו שייכים למינימום ההכרחי של מאמנים, מחליפים, צלמים, עיתונאים ומאבטחים שאיפשרו להצגה הזאת להתקיים באופן שיניח את דעתו של פיקוד העורף.
על הגדר מחוץ לשער 4 באצטדיון ר"ג השעין אדם מיואש את מרפקיו על מחסום הברזל. הוא לא חשב שהיום הזה יגיע, אבל החיים בישראל מלאי הפתעות. ממש עתה הוא סורב כניסה למשחק בין הפועל כפר-סבא לכפר-שלם. "הלוואי שיכולתי להיכנס", אמר. בימינו קל יותר להשיג כרטיס לגמר גביע העולם מאשר למשחק בין שתי קבוצות אמצע טבלה בלאומית. זו מעולם לא הייתה סחורה חמה במיוחד, והיא לא כזאת גם עתה, אבל ההנחיות המחמירות של פיקוד העורף כמעט שלא הותירו מקום לפירור.
גם קרבה ראשונה לא הייתה קרובה מספיק. גם האמא של החלוץ והחברה של הקשר לא היו נכנסות אלמלא שמן נכתב מראש בדף לבן שהופקד למשמרת בידיו האחראיות של המאבטח. צוות מד"א צומצם מארבעה לשניים, וביציע הכבוד שילבו רגליים כ-15 נספחים שעצם הכללתם ברשימה המצומצמת היא תואר של כבוד שלא היה מתאפשר להם לענוד בעיתות שלום. הם באמת אחרוני המוהיקנים של קבוצות המעגל השלישי בכדורגל הישראלי, אלו שגם אימת הטילים וכשבאמת יש צרות גדולות יותר לא הרשו לעצמם לוותר על הזכות לאהוב את הקבוצה שלהם.
"היה עדיף שתישארו במקלט", צעק אדם לם, מאמן כפר-סבא, בדקה ה-26. התוצאה הייתה 0:1 לכפר-שלם, וממש בעוד רגע ישלח שי קונסטנטין את הכדור החופשי שגיא סביליה ימשיך לרשת ויכפיל את היתרון של האורחים. כפר-סבא, אם אתם שואלים, היא המארחת כי בלויטה אין ממ"ד תקני. בהמשך יהיה גם 0:3. לם היה רחוק שער אחד מלהפנות מבטו מעלה בתפילה חרישית להתראה שתגאל אותו ותשלח את שחקניו למרחב המוגן, שם איראן או סביליה, שכבש גם את השלישי, לא יכולים יהיו להרע להם.
גם בשגרה הליגה הלאומית היא לא סביבה רועשת במיוחד, ואפשר לא פעם ליירט טראש-טוק אקראי בין מגן ימני לקשר שמאלי, אבל הנסיבות הנוכחיות איפשרו לשמוע כל הערה וגערה, סימפוניה של "אללה", "יאללה", "אייי", "תן", "לך", "קבל" - תווי כדורגל שלמים. במובן הזה, השקט רק העצים את הרעש. זו הייתה הצצה אל הקרביים של המשחק, שברמות הגבוהות ובאצטדיונים עמוסי אוהדים, חומה של רעש והמולה חוצצת בין הצופה לבין השפה של השחקנים והמאמנים. כמות התלונות וההערות מכיוון הספסלים הייתה בלתי נסבלת והבהירה בפעם המי יודע כמה שאין בעולם תפקיד כפוי טובה יותר משופט כדורגל. ספק אם גננות בגן ילדים חוות קקפוניה שכזאת. אין החלטה שולית ברמת כדור חוץ שעוברת בלי שמישהו יחשוב שדפקו אותו.
שני שערים של כפר-סבא במחצית השנייה הפכו את דקות הסיום למותחות ומכל הסיבות הנכונות. אם המשחק התחיל בציפייה דרוכה לרגע בו יזדעקו עשרות פלאפונים במקביל ותחל נדידת השחקנים לעבר המקלטים, אז הוא הסתיים תוך שהמשחק מוכיח את קסמו המשכר ומנציח את היותו חדר הבריחה המושלם מהמציאות הישראלית. איזה איראן ואיזה בטיח. כל העולם כולו הצטמצם לז'וליו סזאר ורוי שושן, שוער כפר-שלם שעצר שני פנדלים במחצית השנייה. אחרי חמש דקות תוספת זמן האירוע הסתיים ולמען האמת, כבר אי-אפשר לחכות שהאירוע הבא יתחיל.
הרצליה חזרה למקום השני
כפר-סבא השלימה תשעה משחקים ללא ניצחון, מכבי הרצליה חזרה למקום השני. כפר-קאסם - הרצליה 2:0. אופק משען (10), רן ואתורי (21). חדרה - קריית-ים 4:1. לחדרה: לאדגי מלה (34). לקריית-ים: סקו סילה (14), גיא סנקר (19), איליה פוטקין (54), ראזי חליפה (82). כפר-סבא - כפר-שלם 3:2. לכפר-סבא: ז'וליו סזאר (61, 82). לכפר-שלם: רועי בן-שמעון (18), גיא סביליה (26, 53). (ספי פסטרנק)
