לא רק שהעיסוק האובססיבי של ערוץ 14 בתקשורת הביקורתית לא נרגע גם בזמן המלחמה, הוא רק נעשה מיליטנטי, אלים וגם מסוכן יותר, בהינתן הקרבה האינטימית לשלטון. הקמפיין, שמתנהל בכל שעות היממה וכמעט לא משנה מה קרה באותו יום, נשען על שתי רגליים מרכזיות: מתקפה פרועה נגד כל מופע של סיקור ביקורתי והצגתו בתור הקו המערכתי; וטענות קונספירטיביות בואכה פליליות תוך עידוד הרשויות לפעול.
שיא המערכה מתבטא ב"פרשה" שהערוץ בכלל ויעקב ברדוגו בפרט הולידו ומאז הם, איך לנסח זאת בעדינות, חופרים בה באטרף: כיצד ביום פתיחת המלחמה עלו בערוץ 12 לשידור בסמוך לתקיפה ונראו מוכנים למדי. רק במוצאי השבת שודר "תחקיר" באורך רבע שעה, אליו התראיין בין השאר השר יואב קיש, שממש במקרה גם מאוד לא אהב תחקיר עליו בחדשות 12. מצד שני, הוא גם אמר "אני, כשר חינוך במדינת ישראל, עשינו הכל, נערכנו", כך שה"תחקיר" לפחות כלל גם הומור משובח.
אולם במקרה הזה, הסימביוזה בין ערוץ 14 לשלטון היא ממש לא אירוע מצחיק. רק אמש התראיין שר התקשורת אצל שמעון ריקלין ושניהם התנפלו בחדווה על תאגיד השידור הציבורי, בגלל "מונולוגים דיכאוניים". שעה קלה לאחר מכן הופיעה עו"ד כנרת בראשי, המועמדת של השר למועצת הרשות השנייה, המפקחת בין השאר על ערוץ 12. ההצבעה נקבעה לישיבת הממשלה אתמול – בהחלט נושא בהול תוך כדי מלחמה - מה שלא הפריע לה לקחת חלק בסימפוזיון על ענייני גופים מפוקחים, מהתבטאות של רזי ברקאי בערוץ 13 ועד ה"פרשה" של ערוץ 12. בחלק הזה, הפאנליסט עו"ד איציק בונצל תהה למה אנשים עדיין לא במעצר. לצדו ישב ושתק תא"ל (במיל') דדי שמחי, שכידוע מופיע ב"אולפן שישי" של ערוץ הפשע והרשע. מוזר שלא היה לו מה להגיד על הקולגות, ואיש לא שאל אותו אם אין לו בעיה להתרועע עם קרימינלים.
את כל זה עוד היה ניתן לתייג לצד כל יתר התועבות שמתרחשות בערוץ 14 בתדירות שבה חיזבאללה יורה לצפון, אלא שהפעם המרדף לובש מדים הרבה יותר רציניים: שר הביטחון כבר אמר בישיבת ממשלה שנפתחה בדיקה אצל המלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון), ואמש ברדוגו כבר ידע לעדכן ש"החקירה תגיע גם מהאמריקאים" וכן ש"השרים ידרשו שהשב"כ ייכנס לחקירה הספציפית הזו". כדרכו הוא גם פיזר רמזים על ה"מדליף" ("יכול להיות שיש לו כוחות עצומים, גם חקירתיים") ואף הודיע לבכירי קשת וחדשות 12 בסגנונו המעודן: "אני זה ברדוגו. אל תאיימו עליי. באמת. שם עליכם".
די ברור מה הוא "שם", אבל במקרה הזה אפשר גם להניח שהכוונה היא לאזיקים.
בקטנה
ניסיון של אור הלר ב"מוריה וברקו" (רשת) להשחיל הערה חדשותית לחלוטין על התגברות טרור היהודי בגדה המערבית הוביל להתפרצות תמוהה של מוריה אסרף: קודם התנפלות גסה ("אנחנו לא מדברים על זה עכשיו!") ואז הערה לימור סון הר-מלכית ("ואולי כדאי שיתגברו על הטרור הערבי בשטחים", כאילו שהצבא מסתובב שם עם ידיים בכיסים). גם הפאנליסט איל נוה חטף כשניסה לומר משהו. יש כאלה שיכנו זאת "סתימת פיות".
