מערכת הביטחון צפויה לדרוש בקרוב תוספות משמעותיות לתקציבה, בשל התארכות המלחמה באיראן ובלבנון, ובשל צורך דחוף לממן במיליארדי שקלים את אגף השיקום בצה"ל, שהוצאותיו עלו מאוד בשל ריבוי הנפגעים בשנתיים וחצי של מלחמה.
בעצימות הנוכחית של המלחמה מול איראן והחיזבאללה מעריכים בצה"ל את העלות היומית של יום לחימה, התחמושת שבה משתמשים מדי יום בצה"ל וגיוס של עשרות אלפי חיילי מילואים במיליארד שקלים ליום.
תקציב הביטחון הנוכחי הוגדל רק בחודש האחרון ב-32 מיליארד שקל, מ-112 מיליארד שקל ל-144 מיליארד שקל. כמו כן הניח משרד האוצר ברזרבה לתקציב, בעיקר לצורכי הצבא העתידיים, עוד 12 מיליארד שקל.
עוד טוענים בצבא כי לאגף השיקום במשרד הביטחון חסרים כבר כ-7 מיליארד שקל למטרות שיקום הנכים והנפגעים ולתמיכה באלפי המשפחות השכולות בישראל. ועדה מיוחדת שדנה בעלויות השיקום צפויה בזמן הקרוב להגיש את מסקנותיה לשרי הביטחון והאוצר.
הנתונים הללו הוצגו בימים האחרונים לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שגילו הבנה לצורכי מערכת הביטחון, עם התמשכות מלחמת שאגת הארי והצורך להחזיק בשטח נרחב ברצועת עזה, וייתכן שלאורך זמן גם בחלק ניכר בדרום לבנון.
לפי חישובי צה"ל, המשך המלחמה עד אמצע או סוף חודש אפריל, ואף מעבר לכך, ידרוש תוספות של עוד עשרות מיליארדי שקלים לטובת מערכת הביטחון כבר בקרוב.
אם אכן זה יהיה המצב, ראש הממשלה יכריע בכמה להגדיל עוד את תקציב הביטחון. מצב כזה יחייב את שר האוצר להחליט מהיכן יבוא הכסף: מהגדלת הגירעון ונטילת הלוואות ענק נוספות בעולם ובארץ, באמצעות הנפקת אגרות חוב, מפריצת תקציב המדינה, מקיצוצים משמעותיים בתקציבי כל המשרדים האזרחיים, או גם מהעלאות מסים.
בכל מקרה, הגדלתו הנוספת של תקציב הביטחון תתבצע רק לאחר שיאושר בשבוע הקרוב, עד ליל הסדר, תקציב המדינה לפי ההצעה הנוכחית, שכולל תקציב ביטחון של 144 מיליארד שקל שצפוי לגדול עוד בשבועות הקרובים, כאשר התוספת תהיה משמעותית יותר ככל שהמלחמה עם איראן ונגד החיזבאללה תתמשך.
