טיל ריסק בפגיעה ישירה כמה מבנים בדימונה. 59 פצועים פונו לסורוקה, אבל בתוך הכאוס תועדה נשיקה אחת. להרס יש יופי משלו. ערימות הבטון החשוף מדגישות דווקא את מה שנותר: כיסא מטבח אחד, כלב, איש מבוגר ואהבה. מלחמת איראן השנייה שמה זרקור מיוחד על חיות המחמד. במקלטים הצפופים נדחסים יחד שכנים עם אין-ספור כלבים בכל הגדלים. לפעמים זה מקור לצרות, לרוב זו מנת אוקסיטוצין, הורמון האהבה – בחינם. בזירות ההרס, אנשי פיקוד העורף נשלחים לחפש חתול, נחש או תוכי. בדימונה, באותה זירת פגיעה ממש, ניסו אנשי פיקוד העורף לחלץ כלב שהתעקש בכל מאודו לשוב ולחפש את בעליו בתוך ההריסות. מלחמות זה אולי עניין של בני אדם, אבל חברות היא לפעמים כוח טבע.







