א. היציאה לארץ ישראל
מהרגע שנפלה מלמעלה הידיעה שארץ ישראל היא בבחינת ממשות ושהנה באים לקחת אותנו היינו כולנו כמרחפים. אבי נתפס בעיניי כענק, כבלתי מושג, מעל לכל ממש, הנה התחלנו חיים של המראה מתנתקים מן החדר שלנו שבביתו של ברהם מעאטה כאילו נשאבים לעולם של קודש ופלא. בשעה אפלולית בתחנת הרכבת, לקראת נסיעה מאוראן לאלג'יר זו שעת פרידה מהדוד משה אחיה של אמי, שלעיתים אבי דיבר בו בטינה סמויה, הנה לפתע כולו דברי נועם ופיוס. וכבר הרכבת מחממת מנועים הכל בהול ודחוק, ודודי, המכונה בערבית "כאלי", משדל ומזהיר את אבי בכעין השבעה להגן ולשמור ולטפל באמי, ואבי שנראה כמרחף כמה מטרים מעל הקרקע מבטיח בשכנוע עמוק חד-משמעי שינצור את אשתו כבבת עין. ועדיין אני חש בדיבורו של "כאלי", מעין קורטוב של זלזול לנוכח ההחלטה שלנו לנסוע לארץ שעבורו לא הייתה משאלת לב כמוסה אלא מקום נידח ורחוק. איך יעזוב פרנסה מצויה בשפע כפרנסתו שהרי הוא עצמו לא נענה לקריאה לקום ולנסוע, אבל הנה הוא מאיץ ומשדל את אבי לצאת לדרך. ועכשיו בערב המופלא הזה של הפרידה מאחותו, יש בדבריו בכל זאת התרגשות מגודל השעה, רגע של השתאות החורג מן הרגיל. הדיבור של הגדולים מופלא בעיניי. אני חש את קסם הדבר הגדול העומד לבוא עלינו.
ועכשיו, הנה אני חיש קל מתיישב בקרון הרכבת, כולי תדהמות ונפלאות, והווייתי כולה עיניים קרועות לבאות. חולפים על פנינו עמודים ועצים ומשחק הזמן והמרחק מתעתעים בי מבלי להבין כלום, רק התפעלות בלתי נגמרת, ובליבי אני כבר נפרד מהעיר אוראן הזוהרת באור שמש וכחול ים, מתרחק מהבית שלנו ברחוב דה לאקדוק 1*, מהבית של דודי משה ברחוב אוסטרליץ 2*, מסבתי פרחה האהובה ומהשוטטות בסמטאות של אוראן יד ביד עם חברי מרסל, נפרד מהקסם של הרכיבה על סוס העץ המסתובב מסביב למשטח עגול בצד סוסים אחרים בפארק השעשועים לה פטיט וישי 3*, דוהר במרחבים.
ב. עם מרסל באוראן
וַאֲנִי בּוֹרֵחַ מִסָּבְתָא
וּמִסְתּוֹבֵב בָּרְחוֹבוֹת
מְהַלֵּךְ בְּרֵאשִׁית
בִּרְחוֹבוֹת לֹא מְזֹהִים
מַבִּיט כָּל הָעֵת כְּלַפֵּי מַעְלָה
עֵינַי בַּחַלּוֹנוֹת
וַאֲנִי הוֹלֵךְ וְהוֹלֵךְ וּמְחַפֵּשׂ
אֶת עֵינֵי אִמִּי
לִרְאוֹת אוּלַי אֶת אִמִּי
נִרְכֶּנֶת מִן הַחַלּוֹן
בַּבַּיִת בּוֹ הִיא עוֹבֶדֶת
וְהִנֵּה אֲנִי נִתְקָל בַּחֲבֵרִי מַרְסֵל
שֶׁהוּא בֶּן עֶשֶׂר וַאֲנִי בֶּן חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ
וַאֲנַחְנוּ מְהַלְּכִים
בִּרְחוֹבוֹת לֹא מְזֹהִים
בְּבָתִּים הַנִּצָּבִים מוּלֵנוּ
כְּמוֹ חֲלוֹמוֹת מִזְדַּקְּרִים אֶל עָל
עַד הַשָּׁמַיִם
יוֹרְדִים יָד בְּיָד בַּמִּדְרוֹנוֹת הַתְּלוּלִים
הַמּוֹבִילִים אֶל הַיָּם
עַד הַגִּיעֵנוּ אֶל הַנָּמֵל
וְרַגְלֵינוּ בְּתוֹךְ נְחָשִׁים שֶׁל חֲבָלִים עֲצוּמִים
וְעוֹד פֶּלֶא פֶּלֶא עַל כָּל פֶּלֶא
וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ הִגַּעְנוּ חֲזָרָה לְעֵת עֶרֶב
לַבַּיִת שֶׁל אַבְרָהָם מַעַאטַה
יֵשׁ לָרֶדֶת מִן הָרְחוֹב חָמֵשׁ מַדְרֵגוֹת
וְהִנֵּה אִמִּי כְּבָר עוֹמֶדֶת
עַל הַקָּנוֹן [חק1.1]תַּנּוּר הַטִּין עַל גֶּחָלִים
וְרֵיחַ הַפֶּחָם כְּבָר בָּאֲוִיר
מִתְעָרֵב עִם עֲשַׁן הַתַּבְשִׁילִים
שֶׁל הָעִיר אוֹרָאן
וְהֶחָצֵר הִיא עוֹלָם
וְהַחֶדֶר שֶׁל הוֹרַי הוּא עוֹלָם
וְרֵיחוֹת הֶעָשָׁן בְּכָל הָעִיר
חֵלֶק מֵהָעוֹלָם
וְאִמִּי בֶּחָצֵר
עַל הַתַּנּוּר הַקָּטָן בָּעֶרֶב
מְפִיחָה בַּפֶּחָמִים
ג. אמא
אִמָּא
אֲנִי רוֹצֶה לֶחֶם קָטָן
שֶׁבְּתוֹכוֹ קָרַנְטִינָה
מִמְרָח שֶׁטַּעֲמוֹ נִשְׁאָר בַּפֶּה כָּל הַיּוֹם
עִם טַעֲמָהּ הַחַם שֶׁל אִמָּא
שֶׁהִנֵּה כְּבָר נִתֶּקֶת מִמֶּנִּי
וּמַפְקִידָה אוֹתִי בְּיָדֶיהָ שֶׁל סָבְתָא פְרֵחָה
שֶׁאֵינָהּ זָזָה מִמְּקוֹמָהּ כָּל הַיָּמִים
אִמָּא
אֲנִי רוֹצֶה עוֹד פַּעַם
לָלּוּנָה פַּרְק שֶׁל אוֹרָאן
עִם הַדְּהִירָה הַבִּלְתִּי נִגְמֶרֶת
עַל סוּס הָעֵץ
שֶׁבְּעֵינַי הוּא סוּס לְכָל דָּבָר
אָץ רָץ
סָבִיב לְסוּסִים אֲחֵרִים
וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ רַק דָּבָר אֶחָד
שֶׁסּוּס הָעֵץ יַמְשִׁיךְ לְהִסְתּוֹבֵב
יַמְשִׁיךְ וְיַמְשִׁיךְ
ג. סָבָתִי פְרֵחָה
גֵּאוֹלוֹגְיָה שֶׁל גַּעְגּוּעִים רְבָדִים שֶׁל נְדִידוֹת
רֵיחַ לֵילוֹת מִדְבָּר אֲצוּרִים בֵּין קְפָלַיִךְ
קְמָטִים עֲדִינִים שֶׁל אַלְפֵי שָׁנִים
טַבָּעוֹת שֶׁל זִכָּרוֹן קָדוּם
קַדְמוֹנִיּוֹת הַיְּהוּדִים
שְׂפַת דִּבּוּרֵךְ אַהֲבוֹת מְרֻכָּזוֹת
תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל פַּשְׁטוּת נֶאֱצֶלֶת
נְדִידָה לְמִדְבָּרִיּוֹת מָרוֹקוֹ
וּנְדִידָה לָרַעַשׁ הַגָּדוֹל
שֶׁל עָרֵי אַלְגִ'ירְיָה
וּכְשֶׁאֲנִי בְּחֵיקֵךְ נוֹהֲמוֹת בִּי
רוּחוֹת עֲצוּרוֹת
וְעֶדְנָה לֹא נִגְמֶרֶת
ד.
עַכְשָׁו סָבָתִי פְרֵחָה
שָׁם בְּאוֹרָאן בְּאַלְגִ'ירְיָה
הִיא מַצֵּבָה מְחֻלֶּלֶת
ה. בית הכנסת באורָאן 4*
יָד קְטַנָּה בְּתוֹךְ יַד אָבִי
בְּמַעֲלֶה הַבַּיִת
בְּמַעֲלֶה הָרְחוֹב הַנֶּהֱדָר
אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת בָּעִיר אוֹרָאן
מַנְגִּינוֹת יָקוּמוּ בְּאָזְנַי
לְהָקִים רַחֲשֵׁי נַפְשִׁי הַמַּתְחִילָה
אֶל הָעוֹלָם
וְהַמַּרְאוֹת
שֶׁל אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים בָּאִים בִּי כְּקֹדֶשׁ
יְהַלְּכוּ עָלַי קֶסֶם חַגִּים מִסְתּוֹרִיִּים
נַפְשִׁי הַקְּטַנָּה לֹא תָּכִיל
גֹּדֶשׁ הַיֹּפִי הַנִּגָּר מִן הַקּוֹלוֹת
רַק אָבִי עָלַי
כְּמוֹ הַר שֶׁל קֹדֶשׁ
וְהַשַּׁמָּשִׁים יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים
בְּבֵית הַכְּנֶסֶת
שֶׁהוּא עַכְשָׁו חָלָל
שֶׁהוּא עַכְשָׁו
מֻפְקָר לְזָרִים
Rue de L'Aqueduc Oran .1
2. Rue d'Austerlitz Oran
3. Le Jardin Du Petit Vichy Oran
4. La GrandeE Sinagogue d'ORAN
היום מסגד עבדלה בן סאלם
