1 אף אחד מאיתנו לא יודע מה בדיוק יקרה באיראן, בלבנון, בעזה, בוושינגטון, בירושלים. ימים דרמטיים. אבל כולנו יודעים בוודאות דבר אחד: ביום רביעי הקרוב, בפעם ה-3,338, עם ישראל יחגוג את חג הפסח, את יציאת מצרים. זה לא אירוע צדדי בשולי החדשות. אלה החדשות. זה המנוע שמניע את החדשות שלנו כבר אלפי שנים. זה הסיפור הגדול שלנו. שאר הכותרות רק ממשיכות אותו.
2 בכל סקר שעורכים, כמעט מאה אחוז מהיהודים מציינים שהם חוגגים את ליל הסדר. ההמשכיות הזו לא מובנת מאליה. כנראה עמוק בפנים כל אחד מאיתנו מבין שיש פה משהו שגדול מאיתנו. כל הדורות שלפנינו העבירו לנו משהו, כל הדורות שאחרינו מחכים להמשיך אותו, ובדור הזה אנחנו החוליה שבאמצע. מעבירים הלאה את המסר. וכמו במרוץ שליחים, מנסים לדייק, לא רוצים שהדברים לא יעברו נכון הלאה דווקא בתור שלנו. בהגדה של פסח קוראים לזה – "והגדת לבנך".
1 צפייה בגלריה
טראמפ, רני גואילי, יונתן זקס, הגדה של פסח ושולחן הסדר
(צילומים: ארכיון ועידת רבני אירופה, Shutterstock/tomertu/IAB Studio)
אני זוכרת איך לפני שש שנים בקורונה, בכל העולם מהדורות החדשות נפתחו במגבלות המגפה – על תעסוקה, חינוך, טיסות וכו'. רק בישראל, המהדורות נפתחו בשאלה איך יחגגו ליל סדר בצל המגבלות. זו באמת הייתה הסוגיה המרכזית.
גם השנה, השאלה היא כמובן לא אם נחגוג, אלא איך נחגוג. מדהים לשמוע את השאלות ההלכתיות של אנשים השנה. יש טייסים בחיל האוויר או מילואימניקים בלבנון או מתנדבים בארגוני החירום וההצלה, שמתכננים מראש איך לקיים את מצוות הלילה במצב הנוכחי. יש בניינים שבהם נערכים מראש לליל סדר קהילתי במקלט של הבניין. בזום הכנה לחג של ארגון "קשר יהודי" מישהי שאלה השבוע מה יהיה אם תהיה אזעקה. עניתי לה שההגדה של פסח כבר עונה לה: "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו". אז אם תהיה אזעקה, אמרתי, ותעצרו את הסדר ותלכו לממ"ד, ובעזרת השם תצאו ממנו בשלום ותחזרו לשולחן הסדר - זו תהיה התגובה הכי טובה ומדויקת.
3 רעיון קטן לקראת הלילה הגדול: "דיינו" זה לא רק שיר. זו תפיסת עולם. זו אסטרטגיה. זה אחד החלקים הפופולריים והמוזיקליים בהגדה של פסח, שבו אנחנו מזהים בכל פעם את הטוב, את ההתקדמות, ומודים על כך. ואז – בזכות ה"דיינו" ותחושת ההודיה – אנחנו מתקדמים לשלב הבא. אילו אלוקים היה מוציא אותנו ממצרים, ולא עושה בהם שפטים, כלומר מביא את עשר המכות – דיינו, כבר על זה היינו שמחים ומודים, וכן הלאה, וכן הלאה. כלומר, הנחת היסוד היהודית היא כזו: אנחנו לא מחכים להגיע לסוף הטוב ואז להודות. אנחנו מודים ומודים – וכך מתקדמים ומגיעים לסוף הטוב.
הניה ביגל היא הרבנית של היישוב מיתר. מאז שמחת תורה היא ובעלה הרב משה מלווים את משפחתו של רני גואילי הי"ד, שיצא ממיתר להגן על קיבוץ עלומים וגופתו נחטפה. התכתבנו כשטלי ואיציק גואילי ניהלו את מאבקם העולמי, וגם כשרני נשאר החלל החטוף האחרון בעזה. ואז נפגשנו באירוע למען רני, בתיכון שבו למד, ולבסוף – בשבעה על רני, באוהל אבלים ענק במיתר.
לקראת פסח, הניה שלחה לי קטע שכתבה, על בסיס דיינו. כמי שראתה את הצער מקרוב, היא מבקשת שנרחיב את נקודת המבט על האירועים:
"אילו אחרי שמחת תורה יצאנו מהקונספציה מול חמאס, ולא פגענו גם בחיזבאללה – דיינו.
אילו פגענו קשות בחיזבאללה, ולא יצאנו למבצע הביפרים הנועז – דיינו.
אילו יצאנו למבצע הביפרים הנועז, ולא היינו מצליחים לחסל את נסראללה – דיינו.
אינו היינו מצליחים לחסל את נסראללה, והמשטר בסוריה לא היה נופל – דיינו.
אילו המשטר בסוריה היה נופל, ולא היינו מחסלים לחלוטין את הצבא שלהם וחוזרים לחרמון הסורי – דיינו.
אילו היינו מחסלים את הצבא הסורי, ולא הייתה משתחררת הדרך האווירית לאיראן – דיינו.
אילו נפתחה הדרך לאיראן, ולא היינו מקבלים סיוע היסטורי ותמיכה מארצות-הברית – דיינו.
אילו היינו מקבלים סיוע היסטורי מארצות-הברית, ולא מצליחים להרוג במכת הפתיחה מול איראן את חמינאי ראש הנחש – דיינו".
והניה מסכמת: "ועוד לא הזכרנו את חיסול סינוואר כאילו במקרה, ואת הנתונים הכלכליים המדהימים של ישראל שמפתיעים את כל המומחים, ואת ההתעוררות הרוחנית של מיליוני יהודים בכל רחבי העולם. אני חשה שלפעמים אנחנו רואים רק את הקושי הזמני, שהוא אכן קשה, ולא שמים לב לכך שאנחנו בתקופה של שינוי היסטורי עמוק לטובה. חג שמח ממיתר".
4 ולסיום, תזכורות מעשיות:
• שבת מיוחדת מאוד לפנינו. קוראים לה "שבת הגדול". זו השבת שלפני פסח. נוהגים להתכונן בה ללילה הקדוש שלפנינו, ליל הסדר, ולחג פסח כולו. בבתי הכנסת נערכות בשבת אחר הצהריים דרשות מיוחדות לשבת.
• יש שנוהגים לקרוא בשבת הזו קטעים מתוך ההגדה של פסח, אבל לא את כולה, כדי להשאיר טעם של עוד. זו הזדמנות לכולנו לעבור על חלקי ההגדה ולרענן את הזיכרון, כדי להגיע לערב המשמעותי הזה כשאנחנו מוכנים.
• פרשת השבוע היא פרשת צו, השנייה בספר ויקרא. היא ממשיכה לתאר את נושא הקורבנות בבית המקדש.
• בין כל הניקיונות והבישולים, ההכנה לפסח כוללת גם את מצוות "קמחא דפסחא", צדקה לפני החג. זה הזמן לחשוב על מי שצריך עזרה. לפעמים עזרה היא כספית, לפעמים זו הזמנה לליל הסדר עצמו, ולפעמים פשוט יחס, מילה טובה ואיחולי חג שמח. לא סתם ליל הסדר מתחיל בהכרזה "כל דכפין ייתי ויאכל" (כל מי שרעב יבוא ויאכל). אנחנו פותחים את הערב בדאגה לזולת.
• ואחרי שבת: ביום שלישי בערב – בדיקת חמץ ברחבי הבית. ביום רביעי בבוקר – שריפת חמץ, ואחריה מפסיקים לאכול חמץ. וביום רביעי בערב – ליל הסדר.
• וביום חמישי בערב, במוצאי החג, מתחילה ספירת העומר. המסע שלנו לחג השבועות, להר סיני, מתחיל.
לכל הקוראים, חג כשר ושמח.
הסטטוס היהודי: "המטרה של ליל הסדר היא להפוך את ההיסטוריה – לביוגרפיה" (הרב פרופ' יונתן זקס)
