הדין וחשבון השנתי של בנק ישראל שיצא לאור השבוע איננו כשמו: הוא לא דוח, ולא ענייני בנקאות עומדים במרכזו. זהו מסמך של כ-200 עמודים המביא לציבור ניתוח מקצועי חסר פניות, מעמיק ומקיף של הכלכלה הישראלית בשנה הקודמת לפרסומו. המסורת לחיבורו החלה עוד בימי כהונתו של דויד הורביץ, הנגיד הראשון של בנק ישראל, בשנות החמישים של המאה הקודמת. תחת נגידים שונים לבש הדוח צורות שונות, ובתקופות מסוימות אף התרחב לשני כרכים עבים. הנגידה קרנית פלוג והנגיד הנוכחי אמיר ירון צמצמו בהדרגה את היקפו לממדים סבירים והחליפו חלקים ניכרים מהמלל בתרשימים מאירי עיניים. יבורכו על כך. בעידן של ספרים דיגיטליים ממלאים התרשימים תפקיד הסברתי חשוב.
מה שלא השתנה מספיק הוא השפה המקצועית המסורבלת וסגנון הכתיבה היבשושי. קשה גם לקורא בעל הרצון הטוב לחצוב את דרכו בסלעי המילים והמונחים שכותבי הדוח ועורכיו מערימים בפניו. זה חבל תמיד, ובמיוחד בשנים סוערות, 2024 ו-2025. המסרים החשובים של בנק ישראל ונגידו לא נצרבים בשל כך בתודעת הציבור הרחב, והפוליטיקאים מרשים לעצמם להתעלם מהם.
1 צפייה בגלריה
ההבטחות שלו לא עומדות במבחן המציאות. השר סמוטריץ' | צילום: אלכס קולומויסקי
(אלכס קולומויסקי)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לדוגמה, אמר באחרונה שאין סיבה להתרגש מעלויות המלחמה. אלו "ייספגו" בקלות בתקציב הממשלה. באה חטיבת המחקר של בנק ישראל ומציבה מולו ומולנו את המראה השחורה של נטל המלחמה והלחימה: 285 מיליארד שקל בתקציבי המדינה מ-7.10.2023 ועד סוף 2025. לכיסוי הוצאה נוספת זו לקחה הממשלה הלוואות בקרוב ל-160 מיליארד שקל, "אותן יצטרך הציבור לפרוע בעתיד בתוספת ריבית", כותבים מחברי הדוח. את שאר העלויות כבר שילמנו באמצעות מסים מוגדלים (המוטלים, לפי חישובי בנק ישראל, במידה לא שוויונית על החמישית החלשה של האוכלוסייה) וקיצוצים נוספים בתקציבים חברתיים. בנוסף מרכיבים כלכלני בנק ישראל מדד חדשני ומקורי לנזק שגרמה המלחמה עד כה לרווחתם החברתית-אזרחית של תושבי ישראל: 375 מיליארד שקל, סכום ענק, יותר מכפול מהחישובים שנערכו עד כה במשרד האוצר. לפי דוח בנק ישראל, בגלל המלחמה ההיא נעשתה משפחה ישראלית בת ארבע נפשות ענייה יותר ב-140 אלף שקל. איבדה הכנסה השווה לעשר משכורות חודשיות ממוצעות.
חטיבת המחקר של בנק ישראל גם "תיקנה" את תמונת הגירעון בתקציב המוצגת בפרסומי האוצר. הגירעון הכולל המתוקן והנכון של הממשלה הסתכם אשתקד ב-6.5% מהתוצר המקומי, ולא ב-4.7% לפי שיטת החישוב של משרד האוצר. ההפרש: הגירעון היה גבוה בכ-40 מיליארד שקל יותר ממה שחשבנו.
כל זה לפני מלחמת לבנון הרביעית ומלחמת איראן השנייה, הנמשכות כבר קרוב לחודש. הסכומים שנשמרו למימון שתי מלחמות מקבילות אלו בתקציב 2026 – כ-40 מיליארד שקל – כבר "לגמרי לא רלוונטיים", אומרים במשרד הביטחון, ומוסיפים: "משרד המלחמה האמריקאי דורש תוספת של 200 מיליארד דולר למימון המלחמה באיראן. פי 4 מכל תקציב הביטחון השנתי שלנו. ככל שהלחימה נמשכת, היירוטים מתייקרים, מחירי דלק המטוסים מרקיעים לשחקים, מתגלים צרכים בחימושים נוספים ושירות המילואים היקר של משרתי חיל האוויר מתארך". לא מן הנמנע, מתלחשים בשקט-שקט באוצר ובביטחון, שישראל תיאלץ לבקש הגדלת סיוע ביטחוני אמריקאי עוד השנה. הגדלה, לא ויתור.
לקידום פני העתיד הקודר הזה מציע בנק ישראל העלאת מסי הכנסה על מעמד הביניים. בדיוק על אותו מעמד שהמס עליו דווקא הוקל בתקציב 2026, ביוזמת שר האוצר. זו אפוא השורה התחתונה של דוח בנק ישראל והרצאת הנגיד ירון במעמד פרסום הדוח (חבל שהוא לא דיבר יותר מהלב ופחות מהטקסט המסורבל המוכן): אל תשקרו ואל תייפו. הולך להיות קשה מאוד.
הם לא ישתקמו
מרבית הפרשנים המלווים את המלחמה באיראן נגועים בהטיות פוליטיות ואישיות. הם לא סובלים את טראמפ ואת נתניהו (גם אני לא) ובטוחים מראש שהמלחמה "שלהם" תוביל לאסון רב-לאומי ורב-ממדי. גדודים של מקבלי החלטות בכירים בעבר, של מפקדי צבא ושירותים חשאיים בדימוס ושל מומחים שלא שותפו בהתייעצויות סודיות מתקשים להשתחרר מתחושת העלבון והאכזבה הצובעת את אמירותיהם וניתוחיהם. כך נולדות טענות אבסורדיות, כגון זו שחיסול הצמרות השלטונית-צבאית הרצחנית בטהרן יגרום להחלפתה ב"קיצוניים יותר", שהמרוץ של שליטי איראן לנשק גרעיני "יואץ", שהיא "מנצחת" בשדה הקרב ובאחרונה גם להשוואה לפיה איראן המונהגת על ידי רודנות דתית קנאית היא "אוקראינה" של המזרח התיכון וישראל הקטנה היא "רוסיה". קשה להעלות על הדעת הקבלה מופרכת מזו.
העיוות בא לידי ביטוי גם בחיזויים וניתוחים כלכליים, שם כבר הטונים עולים לכדי אזהרות מפני אפוקליפסה עכשיו. תעלת המים הצרה לחופי איראן הקרויה "מצרי הורמוז" מקבלת סטטוס של עימות גרעיני. במקביל מתעלמים כליל ממצבו המציאותי של המשק האיראני, או מה שנותר ממנו.
שבוע לאחר פרוץ המלחמה פירסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית, גוף מחקרי וסטטיסטי שאין שני לו באמינות ודיוק, את הרכב הובלת הנפט ותזקיקי הנפט דרך מצרי הורמוז לפני המלחמה. מהפרסום השתמע בבירור שארה"ב והאיחוד האירופי לא ייפגעו אנרגטית ממיקוש המצרים; ייפגעו סין, הודו, קוריאה הדרומית, פקיסטן ועוד. לא עניין לזלזל בו אבל לא קריסת המערב. רחוק מזה. ונכון להזכיר בהזדמנות זו שחבית נפט עלתה בינואר 2008, לפני 18 שנים, כ-130 דולר שהם קרוב ל-200 דולר במחירי היום. המחיר הגבוה הזה נשמר פחות או יותר עד 2014. בלי לחנוק את הצמיחה ובלי לחולל משבר. המשבר הפיננסי הגלובלי פרץ בגלל פעילות פרועה של חברות אשראי אמריקאיות לא-בנקאיות. מרכיב הנפט והגז הטבעי בפעילות הכלכלית ובסלי הצריכה ברוב מדינות OECD ירד מאז בחצי. אף על פי כן האמירות לפיהן איראן שולטת באספקת אנרגיה למערב בכלל ולארה"ב בפרט, ובכך מרתיעה את הנשיא טראמפ מפעולה צבאית יותר נרחבת ונחרצת, ממשיכות להדהד בשיח פרשני ופוליטי. אבל מי צריך עובדות כשיש דעות?
אותי מקוממים במיוחד התיאורים של יכולות הפלא של המשק האיראני לספוג את נזקי המלחמה ולהשתקם מהר בתומה. להד"ם. כמי שניהל שיג ושיח מורכב עם הבנק העולמי בנושא של כלכלת איראן, ובהסתמך על פרסומי הבנק עצמו, אני יכול לקבוע שעוצמת הפגיעה ביסודות הכלכליים של איראן כה נרחבת ועמוקה שגם מדינה בעלת אוצרות טבע, עתודות מטבע חוץ ומשאבי אנוש גדולים מאוד הייתה מתקשה לקום מהקרשים במשך דור שלם. האם שכחנו שמצבה היה בכי רע הרבה לפני המלחמה ודחף המונים להפגין בזעם נגד המשטר? אם אותו המשטר, גם מוחלש ופצוע קשה, יישאר בכל זאת על כנו, הוא לא יימצא גורם שיממן את שיקומו במאות מיליארדי דולר. שכנותיה העשירות של הרפובליקה האיסלאמית נפגעו ונעלבו מהתוקפנות האיראנית נגדן ולא חולמות לסייע לה בסנט אחד. משום כך מציבים שליטי איראן בראש דרישותיהם מארה"ב תשלום פיצויים על נזקי המלחמה ורשות לגבות אגרת מעבר ממכליות וספינות משא במצרי הורמוז. הם יודעים עד כמה ריקה קופתם. ריקה ומרוסקת.
כלכלנים בקרן המטבע הבינלאומית המבקשים בכל לשון של בקשה לשמור על עילום שם מעריכים את עלות המלחמה ונזקיה למשק האיראני ב-15% עד 20% מהתוצר השנתי שלה. "האיראנים עדיין לא יודעים זאת מפני שהממשל מפיץ כזבים ותעמולת ניצחון שקרית לחלוטין. כשהסבב ייגמר, הם יתעוררו למציאות נוראית. אנחנו מעריכים שלראשונה בתולדותיה איראן אף תזדקק לסיוע מזון בסיסי מארגונים בינלאומיים".
מחיר ההזייה הגרעינית של שליטיה הפנאטיים – שלא תתממש לעולם.
