בדרג המדיני בירושלים ובמערכת הביטחון מתקשים כרגע להבין לאן מועדות פניו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במלחמה באיראן. גורמי ההערכה ציינו ביום רביעי בישיבה של הקבינט המצומצם כי למעשה קיימים שלושה תרחישים אפשריים שנשיא ארה"ב מתכוון אליהם.
האחד - שהנשיא טראמפ אכן מאמין שהושג ניצחון על איראן, וכי הגיעה השעה לסיים את המלחמה ולשוחח עם גורמי שלטון חדשים שעדיין מתבססים בהובלת משמרות המהפכה. לפי תרחיש זה, טראמפ מאמין שלמשטר הנוכחי, למרות שהוא מובל על ידי מפקדי משמרות המהפכה, יש מספיק אינטרסים להגיע להפסקת אש ולהסכם על פי דרישות ארה"ב: בשלב ראשון הסכם מסגרת, ובשלב שני הסכם מפורט שבו יתקבלו מרבית 15 הדרישות של ארה"ב.
השני - שמשורטט על ידי קהיליית המודיעין, קובע שהנשיא טראמפ חושב עדיין שלא השיג את "תמונת הניצחון" שהוא שואף אליה (למשל, פתיחת מיצר הורמוז לשיט בלי הגבלות ובלי שליטה איראנית כמו שהיה לפני המלחמה או הוצאת האורניום המועשר ל-60% משטח איראן), אבל הוא צריך כשבועיים לצבירת הכוחות הדרושים לכך ולהכנתם למבצע ולכן הוא רוצה לקנות זמן. לשם כך הוא מייצר ומפזר לתקשורת רטוריקה מתרברבת ("אנחנו מנצחים") ומפייסת בנוסחים מעורפלים ומטעים במכוון. תכליתה לא רק להשיג ירידה במחירי הנפט ולהפסיק את הפגיעות האיראניות במדינות המפרץ הערביות, אלא לאפשר לפנטגון לצבור כוחות למבצע אחרון שיסיים את המלחמה בהכרעה חד-משמעית עבור ארה"ב ויכריח את משמרות המהפכה לשאת ולתת מתוך עמדת נחיתות. בפנטגון ובפיקוד המרכז האמריקאי זקוקים לעוד כשבועיים כדי לצבור בערך כ-4,500 אנשי מארינס וכ-3,000 לוחמי הדיוויזיה המוטסת 82, וכן כדי להחזיר את נושאת המטוסים ג'רלד פורד לאזור מהאי כרתים, אחרי שתעבור עבודות תחזוקה דחופות הנערכות בה כעת בנמל סודה שבכרתים. כאמור, לכל זה יידרשו כשבועיים, ואח"כ צריך עוד לתכנן ולהתאמן על מודלים כדי לבצע את המהלכים שהפנטגון ופיקוד המרכז מתכננים.
השלישי - התרחיש לפיו טראמפ מנסה באמצעות מאמצי ה"פיוס" שלו לזרוע מחלוקות בין מקבלי ההחלטות בטהרן שמבחינתו עדיין מבולבלים והמומים מעריפת הראשים בשורותיהם. עם זאת, מציינים גורמי ההערכה שהמנהיג העליון החדש מוג'תבא חאמינאי מגלה סימנים שהוא מעורב בקבלת ההחלטות. הוא שולח הנחיות כלליות ומדבר עם ראשי משמרות המהפכה, למרות שאינו מראה את פניו בציבור. באופן כללי, השלטון האיראני עדיין לא התגבש למבנה היררכי מסודר, אבל מגלה בינתיים כושר עמידה ופעולה. מתקבלות בו החלטות בהתאם לקו הקיצוני של הנהגת משמרות המהפכה והפוליטיקאים המקורבים אליהם וזה ניכר בהכרזות המתריסות של בכיריו.
מלחמת התשה מצומצמת
האיראנים ממשיכים לשגר טילים בליסטיים לעבר ישראל כדי להתיש אותנו, אבל בימים האחרונים משוגרים פחות טילים ביממה, לעיתים פחות מעשרה. הם מגבירים את השיגורים בשתי סיטואציות: האחת, כשמזג האוויר ותנאים אחרים מקשים על גילוי המשגרים כשהם יוצאים מהמחסות, או כשישראל פוגעת בצורה אנושה בצמרת משמרות המהפכה. מה שגרם לשיגורים התכופים החל מאתמול בבוקר הוא כנראה חיסול מפקד חיל הים של משמרות המהפכה עלי רזא תנגסירי עם מפקד המודיעין הימי שלו ורבים מאנשי המטה שלו. מפקד חיל הים היה אחד מחמשת האנשים הבכירים והמשפיעים ביותר במשמרות המהפכה, ובהתאם חיסולו הוביל לירי נרחב. החיסול התבצע במפקדת חיל הים של בנמל בנדר עבאס שהוא נמל הסחורות הראשי של איראן וממוקם בחוף באמצע מיצר הורמוז. משם התנהלו רוב פעולות הכוח הימי של משמרות המהפכה לחסימת מיצרי הורמוז.
תקיפה מדויקת כזו מצריכה לא רק מודיעין מדויק (כולל מודיעין אנושי) אלא גם טיסה למרחק של יותר מ-2,000 ק"מ של מטוסי חיל האוויר והכטב"מים שלנו לצד תיאום הדוק עם האמריקאים שהאחריות לפעולה באזור זה היא שלהם. למרות שמדובר בשטח באחריותם, כשמדובר בחיסולים האמריקאים יודעים להעריך את היתרונות שיש לישראל בהשגת המודיעין הדרוש. מי שיפיק את מירב התועלת מחיסולו של מפקד חיל הים האיראני הם האמריקאים.
תמונת המצב שהועברה לקבינט
זוהי תמצית תמונת המצב ביחס לאיראן כפי שהשתקפה בדיוני הקבינט המצומצם בליל רביעי: בקהיליית המודיעין מעריכים שטראמפ עדיין לא החליט אם הוא רוצה לסיים את המלחמה בשבוע-שבועיים הקרובים דרך המו"מ הדיפלומטי או שהוא רוצה לסגור את המלחמה בהכרעה צבאית שתיתן לו "תמונת ניצחון" מובהקת ותוריד מהעץ עליו טיפסו את מקבלי ההחלטות הקיצוניים המנהלים כעת את העניינים בטהרן. בינתיים מתנהל מו"מ שבו האירנים דוחים לחלוטין את דרישות ארה"ב ולכן לא היה מפגש ביום חמישי בפקיסטן בין סגן הנשיא האמריקאי ואנס לבין נציגים איראניים. ההערכה בישראל היא שאם האיראנים יסכימו לרוב מתוך 15 דרישותיה של ארה"ב, טראמפ יעדיף את הערוץ הדיפלומטי; לשם כך יגיעו תחילה להסכם מסגרת ואז תוכרז הפסקת אש לחודש. אבל אם האיראנים ימשיכו בקו הקיצוני שלהם - כולל הדרישות החצופות שהעמידו לאמריקאים - טראמפ ילך על הכרעה צבאית. בירושלים מעריכים שזו ההתפתחות היותר סבירה. למקרה זה מתכונן כעת הפנטגון שממשיך לצבור כוחות, לתכנן ולהתאמן למקרה שהשיחות יכשלו. בישראל מעריכים שיהיה נחוץ עוד מהלך צבאי עצים. המלחמה במקרה זה תימשך עוד כשלושה שבועות.
כפי שאמר זאת גורם בכיר שמכיר היטב את המצב באיראן: "הם לא חטפו מספיק כדי להתפשר עם טראמפ. לכן חייבים להנחית עליהם לפחות עוד מכה אחת קשה, רצוי בתשתיות הלאומיות, שתשכנע אותם". הגורם מתכוון כנראה, להנחתת מהלומה ישראלית-אמריקנית משותפת על מתקני אנרגיה, תחנות ייצור חשמל ואולי גם סכרים. פגיעה במטרות האלו אמנם תגרום סבל רב לאוכלוסייה האיראנית ותגרום למשמרות המהפכה לשגר את כל מה שיש להם נגד ישראל, נגד הבסיסים האמריקאים במזרח התיכון ונגד המפרציות, אבל היא תגרום לכך שהמשטר באיראן יבין שהוא לא יוכל לנהל את המדינה ולדאוג לצרכי האזרחים אחרי שהמלחמה תסתיים, וזה יאיים על שרידותו בטווח הארוך. צריך לציין בהקשר זה שלפי שעה הנשיא טראמפ, יועציו וגם מדינות המפרץ הערביות מתנגדים נחרצות ל"מכת תשתיות" כזו שתונחת על איראן. אם בגלל משבר האנרגיה הצפוי אחרי מהלומה כזו ואם מפחד.
אשר לישראל, בישיבת הקבינט ברביעי שררה תחושה שאנחנו נמצאים על הנתיב הנכון ומצליחים להשיג חלק ניכר ממטרות מלחמת "שאגת הארי", גם אם בינתיים משטר האייתולות באיראן לא יתמוטט סופית. מדיווחי אמ"ן עולה שמה שהושג עד עכשיו, בעיקר השמדת מערך הייצור התעשייתי הצבאי באיראן, הושג בממדים עצומים. הרבה יותר מהרושם המתקבל בציבור ועובדה זו כשלעצמה היא שתיתן את התוצאות המקוות וביטחון לאורך זמן. בהקשר זה ראש הממשלה נתניהו נחלץ סופסוף לשים קץ לויכוח ולשמועות בדבר חלקו של המוסד בהישגי המלחמה. הוא ציין את "שיתוף הפעולה המצוין" שקיים בין צה"ל למוסד ובעיקר בין אגף המודיעין - אמ"ן לבין המוסד. ראש הממשלה הוסיף שאת כל המבצעים אמ"ן והמוסד עשו ביחד. גם הרמטכ"ל שדיבר אחריו אמר ששיתוף הפעולה בין המוסד לאמ"ן הוא חסר תקדים ומביא תוצאות רבות.
גורם המצוי בנושא מעורבות המוסד במלחמה מציין שבניגוד ליחסים העכורים שהיו בין הרמטכ"ל הרצי הלוי לראש המוסד דדי ברנע בעת מלחמת "חרבות ברזל" ו"עם כלביא", היחסים בין זמיר לברנע טובים במישור האישי ומצוינים במישור התפקודי. הם עבדו לפני ובעת המלחמה הנוכחית בתיאום הדוק שכתוצאה ממנו יצאו לפועל מאות מבצעים שהובילו לתוצאות שהיו בלתי אפשריות אלמלא היה אמון ושיתוף פעולה. ביחס להפלת המשטר ציינו גורמים יודעי דבר שעוד לפני מלחמת "שאגת הארי" תכננו ראש המוסד והרמטכ"ל זמיר במשותף מתווה פעולה "להפלת המשטר באירן" שקיבל את אישור ראש הממשלה. איש בקהיליית המודיעין הישראלית לא העריך שהפלת משטר באיראן אפשרית בזמן המלחמה עצמה. "היו אנשים שקיוו שזה יקרה, אבל אלו היו ציפיות לא ריאליות", אומר גורם ביטחוני בכיר.
