"ההחלטה של ההורים לקבור את משה בהר הרצל ולא להחזיר אותו לארה"ב נבעה מגאווה גדולה בו ובדרך שהוא בחר". כך אמרה אתמול בכאב עדינה, אחותו של סמל משה יצחק הכהן כץ (22) ז"ל, חסיד חב"ד שעלה מקונטיקט לישראל כדי להתגייס לצנחנים, ונפל בלבנון בלילה שבין שישי לשבת.
כץ ז"ל, לוחם בגדוד 890, נהרג מירי רקטה של חיזבאללה לעבר כוחות צה"ל שפועלים בדרום לבנון. בהודעת צה"ל נמסר שבאירוע נפצעו באורח בינוני שלושה לוחמים נוספים.
"משה היה בן אדם מאוד שמח, כזה שאוהב אנשים, אוהב מוזיקה ואוהב לשיר. למרות שהוא היה בארץ תקופה יחסית קצרה, בערך שנה וקצת, הוא הספיק לצבור המון חברים. כולם מספרים שתמיד ראו אותו עם חיוך. הוא היה אדם אהוב ואוהב", סיפרה האחות עדינה.
משפחת כץ גרה בניו הייבן קונטיקט, בארה"ב. האם, דבורה, היא אוסטרלית, והאב מנדי אמריקאי. "לא גדלנו בבית ציוני במיוחד", תיארה עדינה. "אמנם סבא וסבתא גרים בארץ, ויש לנו דוד ששירת בגולני, אבל צבא לא היה אופציה מבחינתנו. לא גדלנו על זה. עם הזמן, זה כן הפך להיות משמעותי עבורי, ובהמשך גם האחים שלי התחילו לראות את זה אחרת ולהבין את החשיבות".
האחות, עדינה, עלתה לישראל לפני אחיה, למדה כאן בתיכון ושירתה בצה"ל ביחידת חילוץ. "אני לא יודעת אם הוא ראה בי מודל לחיקוי, אבל שיתפתי אותו שזה תהליך של בגרות, ושזה יכול להיות משמעותי מאוד", נזכרה. "ההחלטה שלו להגיע ולהתגייס התבשלה אצלו עם הזמן. בערך שנה אחרי 7 באוקטובר הוא קיבל את ההחלטה וכך עשה". כץ ז"ל הגיע לישראל בלי לדעת עברית, עבר מכינה והמשיך לבסיס החינוך מחו"ה אלון. "הוא ניגש לגיבוש צנחנים, נתן את כולו וסיים את מסע הכומתה עם חיוך", סיפרה. "כל הדרך הוא היה מלא אנרגיות, בלי לאבד את החיוך לרגע".
לפני כחודש – במסגרת פרויקט "מבצע חיבוק" של ארגון "נפש בנפש", המפגיש בין הורים לחיילים בודדים לבין ילדיהם שמשרתים בארץ – הגיעו הוריו של כץ לישראל ונכחו בסיום מסע הכומתה שלו.
זה היה המפגש הראשון ביניהם לאחר שנה. אתמול הם שבו לישראל, כדי להביא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים, את בנם האהוב.
