הכנסת צפויה הייתה לאשר אחר חצות את תקציב המדינה. למרות החגיגיות, מדובר בתקציב עצוב וחסר בשורות; תקציב נטול מנופי צמיחה, חסר מעוף וללא רפורמות לחילוץ המשק הישראלי מהדריכה במקום בשנתיים של מלחמה קשה ומתישה. במקום להתעלות לגודל השעה, בחרה הממשלה להעליב את אזרחי ישראל ולהעביר דווקא בתקופה זו שיא של 6 מיליארד שקל ככספים קואליציוניים, תוך המשך סבסוד מנגנון של משרדי ממשלה מיותרים לגמרי – כמו מורשת, משימות לאומיות, התפוצות, שוויון חברתי ושיתוף פעולה אזורי – שיכלו בקלות להיבלע תחת המשרדים הקיימים ולנצל את רוב התקציב למטרות מועילות יותר.
התקציב עומד על 699 מיליארד שקל וכולל בתוכו תקציב ביטחון ענק, שהוגדל בימים האחרונים ל-144 מיליארד שקל בתמורה לקיצוץ רוחבי של יותר מ-3% מכל המשרדים האזרחיים. בממשלה העדיפו לפגוע בחינוך, בבריאות, ברווחה ובתשתיות, ולא לגעת בכספים המגזריים שרק תופחים מתקציב לתקציב.
תקציבים גבוהים נוספים יופנו למשרד החינוך (קרוב ל-97 מיליארד שקל), לביטוח הלאומי (קרוב ל-64 מיליארד שקל) ולמשרד הבריאות (כ-63 מיליארד שקל). בתכנון המקורי, וללא הקיצוצים, היו תקציבי החינוך, הרווחה והבריאות המדוללים זוכים לעוד יותר מ-10 מיליארד שקל, אך בשבועות האחרונים הוחלט לקצץ 259 מיליון שקל מתקציב משרד התחבורה, 171 מיליון שקל מתקציב משרד החינוך, עוד 46 מיליון שקל מההשכלה הגבוהה ועשרות מיליונים מתקציבי משרדי הבריאות והשיכון.
מה כן גדל? תקציבי הישיבות שבהן לא לומדים לימודי ליבה גדלו ביותר ממיליארד שקל. תקציב מוסדות החינוך שבהם כן מלמדים לימודי ליבה – קוצץ.
בניגוד לתקציב המנופח, חוק ההסדרים הפעם הוא הדל ביותר מזה שנים וכולל 15 רפורמות בלבד. בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו, נאלץ שר האוצר לוותר על רפורמות הדגל שלו – רפורמת החלב והטלת מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות. גם התוכנית להטיל על חמשת הבנקים הגדולים מס מתמשך לחמש שנים בהיקף של כ-7.5 מיליארד שקל נפלה, ובמקומה יוטל השנה מס חד-פעמי בלבד של 3 מיליארד שקל.
אבל הבעיה הכי גדולה של התקציב שאושר אתמול היא שיש סיכוי גבוה שהוא לא רלוונטי. לפי תרחישים פחות אופטימיים הימשכות המלחמה תגרור אחריה דרישה לתוספת תקציב של הצבא, קיפאון בצמיחה הריאלית לנפש, הקטנה משמעותית של היצוא בשל קשיים בסחר הגלובלי, וגידול ניכר ביבוא עקב התיייקרויות אנרגיה, מזון והובלה. עוד צופים המומחים עלייה ביחס החוב-תוצר מעבר ל-70% והורדת דירוג האשראי של ישראל לשפל חדש. לפי תחזיות אלו, גם הגירעון התקציבי יסטה ממסלולו ויחזור לשיעור של 6.5% עד 7% מהתוצר, כפי שהיה ב-2024. אבל ראש הממשלה ושר האוצר עוצמים עיניים, ומאפשרים לקבוצות לחץ מגזריות להמשיך בבזיזה. מלחמה? אל תפריעו להם עם שטויות.
תקציב המדינה: 699 מיליארד שקל
איפה הוסיפו?
- ביטחון: 32 מיליארד שקל כספים קואליציוניים: 6 מיליארד שקל
- ישיבות: מיליארד שקל
- איפה קצצו?
- חינוך: 171 מיליון שקל
- בריאות: 139 מיליון שקל
- תחבורה: 259 מיליון שקל
