הפנטגון מכין תוכנית לשבועות של מבצעים קרקעיים באיראן, למקרה שהנשיא דונלד טראמפ יחליט להסלים את המלחמה באופן קיצוני. לפי התוכנית, עליה דיווח ה"וושינגטון פוסט", לא מדובר בפלישה בקנה מידה מלא, אלא בשילוב של יחידות מיוחדות וחיילים קונבנציונליים.
דיונים בתוך הממשל בחודש האחרון עסקו בהשתלטות אפשרית על האי חארג‘, מרכז ייצוא נפט אירני קריטי הנמצא במפרץ הפרסי, ובפשיטות על אזורי חוף ליד מצר הורמוז כדי להביא לפתיחתו. מקור אחד אמר ל"פוסט" כי השגת המטרות הנשקלות תיקח "שבועות, לא חודשים“, ואחר העריך את לוח הזמנים הפוטנציאלי כ"חודשיים".
טראמפ מדלג בשבוע האחרון בין הכרזות על כך שהמלחמה באיראן מתקרבת לסיום לבין האיומים להחריף אותה. בעוד הוא מאותת על רצון לנהל משא ומתן, דוברת העיתונות של הבית הלבן, קרוליין ליוויט, הזהירה כי אם איראן לא תפסיק את תכנית הגרעין ותחדל לאיים על ארה"ב ועל בעלות בריתה, טראמפ "ישחרר גיהנום" נגדם.
המלחמה באיראן אינה פופולרית באופן כללי בקרב האמריקאים, אבל זה עוד כלום לעומת ההתנגדות לשליחת כוחות קרקע. מסקר של רויטרס עולה כי בעוד 65 אחוז מהאמריקאים סבורים כי טראמפ ישלח כוחות קרקע, רק שבעה אחוז תומכים בכך. סקר של איי-פי העלה תוצאה דומה עם תמיכה של 12 אחוז. בחודש האחרון נהרגו 13 חיילים אמריקאים ויותר מ-300 חיילים נפצעו.
החשש במפלגה
התארכות המלחמה באיראן מביאה גם לחששות בקרב המפלגה הרפובליקנית לגבי ההשלכות על הבחירות בנובמבר. עוד לפני המלחמה הרפובליקנים נערכו לתוצאות לא טובות, אבל עכשיו הפאניקה מתחילה לחלחל.
סקר של "פוליטיקו" מצא שבסיס המצביעים העמוק של טראמפ תומך בהחלטת הנשיא לצאת למלחמה, למרות שחלקם אומרים שהדבר מפר את עקרונות MAGA ואת הבטחת הקמפיין שלו לא להתחיל מלחמות חדשות. הנאמנות הזו עשויה לההיפגע אם מבצעי קרקע יביאו להרג חיילים אמריקאים והמלחמה תימשך מעבר ל"ארבעה עד שישה שבועות" שהובטחו. "אני חושש שאם המלחמה תימשך, זה ישפיע על אחוזי ההצבעה של רפובליקנים", אמר קרייג ברלנד, יו"ר המפלגה הרפובליקנית באריזונה.
“לא רוצים מלכים”
בפעם השלישית בקצת למעלה משנה בקדנציה השניה של דונלד טראמפ, יצאו בשבת מיליוני אמריקאים להפגנות ענק נגדו. כשמונה מיליון איש צעדו בערים בכל 50 המדינות, במה שנחשב המספר הגדול ביותר של מפגינים ביום אחד בהיסטוריה של ארה"ב. את ההפגנות מארגנת תנועת No Kings, והן התמקדו במגוון נושאים מארגון ההגירה ICE ועד למלחמה באירן. ההפגנה המרכזית נערכה במיניאפוליס, בה נהרגו השנה שני אזרחים אמריקאים על ידי סוכני ICE. כ-200 אלף איש שמעו נאומים של המושל טים וולץ והשחקנית ג'יין פונדה, והקשיבו לשירי מחאה של ברוס ספרינגסטין. כל ההפגנות עברו בשלום ומשטרת ניו-יורק צייצה כי לא ביצעה אפילו מעצר אחד.
האיום האיראני גם בטהרן שומעים את הקולות על מבצע קרקעי אמריקאי.
יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף כתב אתמול כי "בפומבי ארה"ב מדברת על משא ומתן, אבל בסתר היא מתכננת תקיפה קרקעית". הדברים נכללו באיגרת שפרסם לציון 30 ימים לפרוץ המלחמה, ופורסמה בכלי התקשורת באיראן. קאליבאף הזהיר את ארה"ב מפני מהלך שכזה והוסיף: "השיגורים שלנו נמשכים, הטילים שלנו לא יעצרו, ונחישותנו רק התחזקה".
את העימות הצבאי מול ארה"ב וישראל הוא הגדיר כ"מלחמת עולם גדולה". והוסיף ש”לא נצא מהמלחמה הזו אלא בניצחון".
השגריר מתבצר בביירות
תנועת אמל השיעית בלבנון, שמנהיגה הוא יו”ר הפרלמנט בביירות, נביה ברי, וארגון חיזבאללה, מארגנים השבוע הפגנות תמיכה בשגריר המודח של איראן, מוחמד רזא שיבאני וקוראים לו “להישאר במקום כהונתו”. מנגד התייצבה “השלישייה”: הנשיא ג’וזף עאון, ראש הממשלה נוואף סלאם ושר החוץ יוסוף רג’י שהבהירו: “אנחנו לא מנתקים את היחסים עם איראן, אבל דורשים מהשגריר האיראני לעזוב מיד את לבנון.
מאז הגעתו של שיבנאי ללבנון ב-24 בפברואר הוא הסתגר בבניין שגרירות איראן בביירות. כלי התקשורת בלבנון הבהירו לצוות הדיפלומטים האיראנים כי אם השגריר ייצא ממתחם השגרירות, המוכרזת כ”שטח חסות איראני” הוא ייעצר מאחר שאין לו חסינות דיפלומטית, ויישלח מיד לטהרן.
