ההשוואה לפרשת קו 300, הנשיא האמריקאי שמפעיל לחץ לטובת ראש הממשלה והבקשה החדשה של הנשיא הרצוג ל"השלמות".
בהודעה שנמסרה אתמול מטעם בית הנשיא בנוגע לבקשת החנינה של ראש הממשלה נתניהו מהנשיא הרצוג, נכתב כי יועמ"שית בית הנשיא ביקשה השלמות ממחלקת החנינות במשרד המשפטים. לפי ההודעה, היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד מיכל צוק, ביקשה מהמחלקה השלמות בכל הנוגע לתקדימים בהפעלת סמכות החנינה בטרם הסתיים ההליך הפלילי, לרבות במקרים של מחוות מדיניות או שחרור מחבלים כחלק מעסקה לשחרור חטופים. בהודעה צוין כי למרות הפערים המובהקים בין המקרים, ההשלמות נוגעות לעצם הפעלת סמכות החנינה תוך כדי הליך משפטי. כמו כן, בית הנשיא העביר למחלקת החנינות את פניות הציבור שהתקבלו בנושא, על מנת לנתח את הפניות.
"הפנייה נעשתה כחלק מהשלמת הבחינה המקצועית טרם גיבוש המלצה לנשיא הרצוג, ואין בה כדי ללמד על עמדה כלשהי ביחס לבקשה", הודגש בהודעה. "לאחר קבלת ההתייחסות המבוקשת, יימשך הטיפול בבקשה בהתאם לנהלים".
בנובמבר האחרון ביקש נתניהו ביקש מהנשיא להעניק לו חנינה שתביא לסיום ההליכים המשפטיים נגדו ללא צורך בהודאה באשמה. לצד הבקשה של נתניהו, ניסה גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להפעיל כמה פעמים לחץ על הרצוג כדי שיעניק לראש הממשלה חנינה.
בחודש שעבר פורסם כי חוות הדעת של מחלקת החנינות במשרד המשפטים קובעת כי הבקשה של ראש הממשלה נתניהו לא עומדת בתנאי הסף. במשרד המשפטים אמרו אז כי "ככל שתוגש טרם החלטת הנשיא - תפעל מחלקת החנינות לעדכון והשלמת חוות הדעת בהתאם כדי שעמדת גורמי התביעה תובא במארג השיקולים".
מתוך חוות הדעת עלה בין השאר כי קשה להגדיר את נתניהו "עבריין" - תנאי בסיסי להגשת הבקשה, מפני שמשפטו טרם הסתיים והוא לא הורשע. כמו כן, ראש הממשלה לא הביע חרטה על מעשים שבהם לא הורשע - וגם לא הודה באשמה.
עו"ד לימור גולדברג-חדד, מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, ציינה אז בחוות הדעת: "על יסוד התשתית העובדתית והמשפטית ומערכת הנסיבות הכוללת המונחת ביום בפנינו לא נוכל לקבוע כי סמכות החנינה הקבועה בחוק יסוד: נשיא המדינה חלה במקרה דנן. כמו כן, לא נוכל להמליץ לנשיא המדינה לנקוט בצעד חריג ומרחיק לכת של הפעלת סמכות החנינה על דרך הפסקת ההליך המשפטי המתנהל נגד מר נתניהו".
בנוגע לבקשת נתניהו להתייחס לבקשת החנינה שלו כמו להחלטת נשיא המדינה המנוח חיים הרצוג שהעניק חנינה לאנשי שב"כ בפרשת קו 300, עוד טרם הרשעתם, טוענת המחלקה כי "צֶבֶר משמעותי של יסודות ורכיבים שעמדו ביסוד החלטת נשיא המדינה להעניק חנינה בפרשת קו 300, והכווינו את שיקול דעת בית המשפט בהחלטתו במסגרת הבג"ץ (שאישר אז את החנינה) - אינם מתקיימים במקרה שלפנינו. העמקה בהשוואה בין שתי הפרשות מעלה כי למעט העובדה ששתי בקשות חנינה אלו הוגשו בטרם הרשעה, השונה ביניהן עולה על הצד השווה".
