קמפיין הבחירות לנשיאות של 2016, אהב דונלד טראמפ לספר כי הוא התנגד למלחמת עיראק, לעומת הילארי קלינטון שהייתה תומכת נלהבת. האמת, כרגיל עם טראמפ, קצת שונה: הוא תמך במלחמה עד שהיה ברור כי היא הופכת לקטסטרופה ואז שיכתב את ההיסטוריה. כך או אחרת, בחושיו הפוליטיים המצוינים, טראמפ הבין שלהציג את עצמו כמתנגד למלחמות ומי שחושב שצריך להשקיע את כל הכסף הזה בבית, זה המהלך הפוליטי הנכון. הוא צדק.
למרות שמלחמת עיראק הסתיימה סופית ב-2011, המלחמה באפגניסטן נגררה ונגררה, והריקושטים משתי המלחמות אליהן יצאה ארה"ב אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר, עדיין היכו בחוזקה בכלכלה האמריקאית בכלל ובאמריקאי הממוצע בפרט. עלויות המלחמות האלה היו שומטות-לסת: פרויקט מקיף של אוניברסיטת בראון העריך כי 20 שנות המלחמות לאחר ה-11 בספטמבר עלו לארה"ב כ-8 טריליון דולר, וגבו את חייהם של למעלה מ-900,000 איש. מתוך 8 הטריליון, סכום עצום של כ-2.2 טריליון דולר הוא מחיר הטיפולים העתידיים בפצועי גוף ונפש מהמלחמות. ובניגוד לכל מלחמה קודמת בהיסטוריה האמריקאית, שמומנה על ידי העלאת מסים וקיצוץ בהוצאות, מלחמות עיראק ואפגניסטן מומנו כמעט כולן באמצעות הלוואות.
כל זה הוביל את האמריקאים למיאוס מוחלט ממלחמות, ולוואקום הזה נכנס טראמפ. אבל כיוון שהוא לא באמת אנטי מלחמות - ומאז שהפך נשיא התאהב בצילומי טילי טומהוק מתעופפים בטלוויזיה - תמיד היה סיכוי שיום אחד הוא ייצא למלחמה והעלויות הכלכליות שלה לא יטרידו אותו.
זינוק בדלק, צניחה במניות
בסוף השבוע שעבר חצה החוב הלאומי של ארה"ב את רף 39 טריליון הדולר, שזה כ-125% מהתמ"ג האמריקאי ומייצג ממוצע של מעל 114,000 דולר לנפש. רק ב-2026 צפוי החוב להגיע ל-1.9 טריליון, עוד לפני שיודעים את העלות הסופית של המלחמה. במקביל, המחיר הממוצע של גלון דלק עומד על 3.98 דולר, לעומת 2.90 בדיוק לפני חודש, ובמדינות כמו קליפורניה ונבאדה הוא כבר נע סביב ה-5 דולרים, וגם כאן איש לא יודע מה הרף העליון.
חקלאים בפנסילבניה, צפון דקוטה ומדינות חקלאות אחרות מרגישים את השפעת השיבושים במיצר הורמוז, שגרמו למחירי הדשנים לנסוק רגע לפני עונת השתילה. חלק מהיצרנים נאלצו לשנות את תוכניותיהם ברגע האחרון ולשתול גידולים חדשים שתלויים פחות בדשנים. במישיגן, קשיים בשרשרת האספקה משפיעים על פעילות ייצור תעשיית הרכב.
מדד תחושות הצרכנים (Consumer sentiment) של אוניברסיטת מישיגן הראה ירידה של 6% החודש והגיע ל-53.3, הקרוב ביותר שהיה לשיא השלילי שנרשם בשיא הקורונה (50). מסתבר שכולם מסתובבים במצב רוח רע, כולל העשירים. "ירידות נצפו בכל גיל ובכל שיוך פוליטי", אמרה ג'ואן הסו, מנהלת הסקר, "אצל צרכנים בעלי הכנסה בינונית וגבוהה שמחזיקים מניות רבות, נרשמו ירידות גדולות במיוחד". הדאו ג׳ונס ירד בתשעה אחוז מאז השיא שלו בפברואר, שבועיים לפני המלחמה. הנאסד"ק צנח רק בשבוע שעבר ב-3.23 אחוז ובסך הכל איבד השוק למעלה מ-11 טריליון דולר בחודש.
המלחמה נגד איראן הגיעה כמכת פטיש לאמריקאים, שלא היו מוכנים אליה בשום צורה. הם אפילו לא ידעו שהיא עומדת לפרוץ כי לא התנהל עליה שום דיון לאומי. הם אמנם לא מרגישים את האפקט הישיר של ריצות לממ"ד - וכמו שהראתה מלחמת עיראק, לוקח שנים למחיר האנושי של חיילים חוזרים הביתה בארונות עטופי דגלים לחלחל לציבור שרואה את המלחמה בטלוויזיה - אבל הם כן כבר מרגישים את האפקט הכלכלי והוא מעיק מאוד.
הפנטגון תידרך עד כה את הקונגרס רק פעם אחת לגבי עלויות המלחמה, שהחלה בלי האישור הנדרש - כפי שטראמפ עצמו אמר "אני לא קורא לזה מלחמה כך שלא צריך אישור קונגרס" - ואז ההערכה היתה: 11.3 מיליארד דולר בששת הימים הראשונים בלבד. אבל זו הערכה נדיבה שהתמקדה רק בהוצאות התחמושת ולא כוללת, למשל, הוצאות רפואיות. המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) העריך כי המספר הנכון יותר הוא 12.7 מיליארד דולר.
הצבא השתמש בתחמושת בשווי 5.6 מיליארד דולר רק ביומיים הראשונים של המלחמה, סכום גדול בהרבה וקצב שריפת תחמושת גדול בהרבה ממה שנחשף בפומבי. לפי ה-CSIS, מאה השעות הראשונות של המלחמה עלו 3.7 מיליארד דולר, או 891.4 מיליון דולר בכל יום. למשל: טיל טומהוק בודד עולה כ-3.5 מיליון דולר. בששת הימים הראשונים ארה"ב השתמשה ביותר מ-300 טילי טומהוק, בעלות כוללת של 1.2 מיליארד דולר. הטומהוקים הם כמובן לא הטילים היחידים שארה״ב משתמשת בהם. מאידך, המיירטים עלו לארה"ב 5.7 מיליארד רק בשישה הימים הראשונים והמחיר הזה עולה כל הזמן, בין היתר כי האמריקאים טעו לגמרי בהערכת התגובה האירנית.
משבר המשכנתאות
המלחמה ועלויותיה משפיעות על כל תחומי החיים של האמריקאים. למשל, שוק הדיור. זה אמור היה לשנות השנה כיוון, אך אי הוודאות הכלכלית וזינוק בריביות המשכנתאות שמונעות על ידי המלחמה, עוצרות אותו שוב. לאחר שנים של מכירות איטיות, כלכלנים ציפו ש-2026 תביא איתה ריביות משכנתא נמוכות יותר, וגם היצע גדול יותר של בתים למכירה, מה שיפיח חיים חדשים בשוק שהגיע בשנה שעברה לשפל של 30 שנה. אבל המלחמה מקפיצה את עלויות ההלוואות לטווח ארוך על רקע תחזיות לאינפלציה גבוהה יותר, פחות קיצוצי ריבית של הפדרל ריזרב ויותר הלוואות פדרליות.
ריביות גבוהות יותר יוצרות לחץ חדש על מגזר שגם ככה שביר מאוד. הריבית הממוצעת של משכנתא ל-30 שנה בריבית קבועה עמדה על 5.99% בסוף פברואר, רגע לפני תחילת המלחמה. עכשיו היא עומדת על 6.62%, וטיפסה זה השבוע הרביעי ברציפות לרמות שלא נראו ביותר משישה חודשים. ריביות המשכנתאות עוקבות אחר תשואת אג"ח ממשלתיות אמריקאיות ל-10 שנים, שטיפסה בעצמה על רקע המלחמה באיראן בגלל חששות מאינפלציה גבוהה יותר. קונה שהשיג לפני חודש ריבית קבועה למשכנתא ל-30 שנה על בית בשווי 450,000 דולר, ישלם כ-1,120 דולר פחות בשנה מאשר מי שיקבל ריבית על אותו בית היום. זה מסתכם ביותר מ-33,000 דולר לאורך חיי ההלוואה.
ביקורת מבית
למרות שעלויות המלחמה היומיות ירדו מאז השבוע הראשון כי ארה"ב האטה את קצב הפעולות והחלה להשתמש בתחמושת זולה יותר, תג המחיר עדיין כבד מאוד, וזה עוד לפני האפשרות של הפעלת כוחות קרקע. בהתבסס על שילוב של נתוני עלויות רשמיים והערכות של CSIS, עלות המלחמה כבר עברה את סף 25 מיליארד הדולרים, והבית הלבן מתכוון לבקש מהקונגרס עוד 200 מיליארד.
כל זה קורה פחות משנה אחרי שטראמפ חתם על חוק הקיצוצים הגדולים ביותר ברשת הביטחון החברתית בהיסטוריה של ארה"ב, לצד הקלות מס עצומות לאמריקאים העשירים ביותר. רק ב-11.3 מיליארד הדולרים - לפי האומדן הרשמי של הפנטגון - שהוציאה ארה"ב בשבוע הראשון למלחמה, אפשר היה לממן 9 אחוז מעלות השכר השנתי של כל המורים בבתי ספר ציבוריים בארה"ב, 47 אחוז ממשכורות הכבאים, להבטיח טיפול רפואי ל-700 אלף חיילים משוחררים, לבנות 1.5 מיליון יחידות דיור ציבוריות, לממן טיפולי בריאות לשנה ל-3.6 מיליון ילדים מתחת לקו העוני, לממן שנה של עזרה בתלושי מזון ל-5.5 מיליון אמריקאים, לממן את כל פעילות מנהלת הפארקים הלאומיים של ארה"ב, לממן חינוך חינם ל-900 אלף ילדים, ולממן את כל פעילות סוכנות הסיוע הבינלאומי הפופולרית USAid, שנסגרה בידי אלון מאסק בשנה שעברה.
"11.3 מיליארד דולר היו יכולים לממן את הכשרתן של 100,000 אחיות חדשות כדי לפתור את משבר כוח האדם בבתי החולים שלנו", כתבה חברת הקונגרס הדמוקרטית, דיאנה דג'ט מקולורדו, בפוסט ברשתות החברתיות, "במקום זאת, הם הוציאו את זה תוך שישה ימים בלבד על מלחמה בלתי חוקית שאין לה סוף באופק".
גם בצד השני, למרות המשך התמיכה במלחמה, יודעים שהיא בעייתית. רון אלר, מועמד רפובליקני למושב הקונגרס במיסיסיפי, הזהיר כי העלויות הכלכליות יפגעו במפלגה בבחירות לקונגרס בנובמבר. "אנשים מצביעים עם הארנק", אמר אלר, "מילאתי את הג׳יפ שלי לפני כמה ימים ושילמתי 120 דולר. זה אפילו לא היה מיכל ריק".
בסוף השבוע נערך בטקסס הכינוס השנתי של התנועה השמרנית (CPAC), המקום אליו מגיעים בעשור האחרון נאמניו הגדולים ביותר של טראמפ. המסר שעלה מהכינוס: הם עדיין אוהבים את טראמפ ובטוחים שהייתה לו סיבה טובה לצאת למלחמה, אבל הם מודאגים מהמחיר. "אם הוא יסיים את הסכסוך בקרוב, אם מחירי הדלק ירדו, אם לא יישלחו חיילי קרקע אמריקאים לאיראן ואם העם האיראני יתקומם, המלחמה הייתה שווה את זה", אמרו משתתפים רבים לכלי התקשורת. זה הרבה מאוד ׳אם׳, ולא כל תומכי טראמפ נמצאים שם.
"הוא שיקר לגבי הכל", אמר אחד מהם, "בכל הטריליונים שמוציאים שם אפשר היה לעזור למיליוני אמריקאים בבית. בשביל מה הצבעתי לו אם הוא עושה מה שכל נשיא קודם עשה למרות שהבטיח להיות אחר?".
