בכל בוקר נעמדות אימן ופרסך מול השלט שעל קיר מתפרת הבנים ביאנוח-ג'ת ומביטות בו בדומייה. "לזכרם של הגיבורים סא"ל סלמאן עמאד חבקה וסא"ל עלים סעד עבדללה", נכתב לצד תמונותיהם של שני הקצינים, בני הכפר הדרוזי שבגליל העליון. "אנחנו מסתכלות על התמונות וזה נותן לנו חשק לבוא לעבודה, בחייאת אללה", אומרת פרסך חבקה, דודתו של מג"ד הטנקים שלחם בבארי ב-7 באוקטובר ונפל בקרב עם מחבלים בעזה.
לצידה יושבת אימן שמא, אחותו של סמח"ט 300 שנפל בגבול לבנון יומיים אחרי פרוץ המלחמה. "אחרי שקמתי מהאבל, היה לי קשה לעבוד", היא מספרת. "אבל עלים הגן בגופו על הצפון, וזה נתן לי כוח לבוא לפה כדי לתפור מדים לחיילים. כשאני יושבת ליד מכונת התפירה, אני חושבת עליהם".
פרסך: "אנחנו חושבות על כל החיילים שלובשים את המדים שתפרנו. דרוזים ויהודים, כולם גיבורים. איבדנו כל כך הרבה חיילים".
"אני איבדתי עוד בן משפחה: אמיר עבדאללה סעד, בן דודה שלי", מציינת אימן. סרן אמיר, קצין אחזקה בגולני, נפל בחאן-יונס ב-27 ביולי 2025, החלל השלישי של יאנוח-ג'ת במלחמה.
כבר עשר שנים הן עובדות במתפרה של חברת "המשקם" בכפר. מאז נפילתם של סלמאן ועלים היא נקראת "מתפרת הבנים", על שמם. כ-110 נשים מועסקות בה וכמו רוב חברותיהן לעבודה, אימן ופרסך עוטות מטפחות לבנות המעידות על היותן דתיות.
חברת "המשקם", שבבעלות משרד הרווחה וההסתדרות הציונית, מעסיקה כ-2,700 אנשים עם מוגבלויות ב-27 מפעלים מוגנים ברחבי הארץ. "כולם נמצאים איתנו ביחסי עובד-מעביד", אומר אריאל לוי, מנכ"ל המשקם. "הם מקבלים את כל התנאים הסוציאליים ולפחות 70 אחוז משכר המינימום. יש גם עובדות שמרוויחות מעל שכר מינימום". לדבריו, ברוב המפעלים השיקומיים התגמול נמוך משמעותית.
לחברת "המשקם" שבע מתפרות המייצרות מדים עבור צה"ל: ביאנוח-ג'ת, בכפר הדרוזי הסמוך כסרא-סמיע, בצפת, בעכו, בנוף-הגליל, בחדרה ובירושלים. "בגלל שאין פה מרחב מוגן, ואנחנו 12 ק"מ מגבול לבנון, המתפרה לא פועלת מאז תחילת הסבב הנוכחי עם איראן והעובדות יצאו לחופשה בתשלום", אומר לוי. המתפרה בכסרא-סמיע מצוידת במרחב מוגן וממשיכה לעבוד כרגיל.
עד 7 באוקטובר ייצרו מתפרות "המשקם" כ-80 אלף זוגות מדים בשנה. "היום אנחנו מייצרים 200 אלף זוגות", מתגאה לוי. למרות זאת, המתפרות בסכנת סגירה. "בגלל התפוקה הנמוכה של העובדים, כל מפעל מוגן מקבל מימון מהמדינה", הוא מסביר. "על כל עובד אני מקבל 2,000 שקל ממשרד הרווחה. אבל עכשיו, במסגרת הרפורמה בתעסוקה המוגנת, החליטו שני דברים: אחד, שכל רשות מקומית תוציא מכרז למפעלים המוגנים שבתחומה, ואני אצטרך להתמודד בו. ושתיים, שהמועצות יממנו מכיסן 25 אחוז מהסכום. איך אני יכול לבוא לראש רשות כמו יאנוח-ג'ת, שנמצאת באשכול סוציו-אקונומי 4 מתוך 10, ולבקש ממנו לשלם מאות אלפי שקלים בשנה?"
ראש המועצה, ווהיב סייף, אומר שלא תהיה לו ברירה: "הייתי רוצה שיהיו אצלי עשרה מפעלים כאלה, אבל להעמיס על הרשות מהכסף שאין לה? אנחנו לא יכולים לשים שקל אחד. לכן אמרתי לאריאל, 'עם כל הצער, המפעל הזה ייסגר'".
מהרגע הזה חוששות אימן ופרסך. "דרוזית צעירה וחילונית שנוהגת ברכב יכולה לעבוד איפה שהיא רוצה", מסבירה פרסך, "אבל אנחנו, כדרוזיות דתיות, לא יכולות לצאת לעבוד מחוץ לכפר".
"זה המקום היחיד שאנחנו יכולות לעבוד בו", אומרת אימן, אמא לחמש בנות. "אני מפחדת שיבוא יום ויסגרו את המתפרה. כואב לי על כל הבנות שעובדות פה, וכואב לי במיוחד כי המתפרה נקראת על שם אחי ועל שם סלמאן, שנתנו את החיים שלהם למדינה. אנחנו לא תופרות סתם בגדים; אנחנו תופרות מדים בשביל החיילים שנלחמים עכשיו".
אריאל: "ב-7 באוקטובר, כשכולם פחדו להוציא את האף מהבית, הבנות פה עבדו. הן היו מסבירות לי, 'החיילים הם הילדים והאחיינים שלנו. אני מרגישה שאני תופרת לבן שלי'. זה סיפור ציוני מטורף".
אימן, 48, גדלה במשפחה של 13 ילדים. עלים, שהיה צעיר ממנה בארבע שנים, שימש בתפקידו האחרון כסגן מפקד החטיבה המרחבית בגזרה המערבית של גבול לבנון. ב-9 באוקטובר 2023 נהרג בחילופי אש עם חיזבאללה. "בדיוק חזרתי מהעבודה ואז התקשרו אליי ואמרו: 'אח שלך נפצע קשה'", היא מספרת. "הלכנו לבית החולים ואחרי כמה שעות יצא רופאים ואמרו לנו, 'מצטערים, הוא איננו'". עיניה דומעות. "החיים שלנו התהפכו. אבא שלי נפטר לפני שנה. הוא היה חולה דיאליזה, ואחרי האסון המצב שלו הידרדר. אבל אנחנו ממשיכים בחיים כי זה מה שעלים היה רוצה. הוא אהב את החיים. הרבה דרוזים מאמינים בגלגול נשמות. עלים תמיד היה אומר: 'כל חייל שנופל, נולד תינוק במקומו'. ועוד משפט שלו: 'לא משנה מה הדרגה שלך, קודם תהיה בן אדם'".
פרסך: "סלמאן תמיד אמר, 'החיילים הם כמו הילדים שלי'. הוא אהב את החיילים שלו ודאג להם כמו אבא, אבל גם דאג מאוד למשפחה. יש לו ארבעה אחים שאחד מהם משותק מגיל 12. הוא כל הזמן היה לוקח אותו לטיולים, מספר לו על הצבא. הם היו מאוד קשורים".
סלמאן היה מג"ד 53 בחטיבת השריון 188 ונועד לגדולות. "אני גרה לידו", מספרת דודתו. "קמתי בבוקר, התארגנתי לצאת למתפרה, ופתאום עוצר אוטו ויורדים ממנו שני קצינים. אחד מהם אמר: 'סלמאן נפצע קשה והוא בסורוקה'. הלכתי לחוסיין, האח המשותק, עזרתי לו ללכת למקלחת, החלפתי לו בגדים, עשיתי קפה לאמא שלו. אחרי חצי שעה אני רואה שאחד הקצינים מקבל טלפון. הוא סיים את השיחה ואמר: 'אני מצטער להודיע שסלמאן נהרג'". וכשפרסך מספרת על הרגעים האלה, גם היא בוכה.
כרבע שעה נסיעה מפרידות בין המתפרה ביאנוח-ג'ת לזו שהוקמה לפני כשנה בכסרא-סמיע. בכניסה לאולם גלילים ויריעות בד בצבע זית. "אנחנו מייצרות מדים לחיילים שלנו, שאלוהים ישמור עליהם ושיחזרו הביתה בשלום", אומרת דוניה עבדאללה, אחת התופרות. העבודה היא בשיטת הסרט הנע, וכל אחת אחראית על חלק אחד בבגד.
כרגע מועסקות במתפרה 80 נשים, ובקומה השנייה הולך ומוקם אולם ייצור נוסף. "אנחנו מייצרים בערך 150 זוגות מדים ביום", אומר עטא קרוט, מנהל המתפרה. "כשתהיה הקומה העליונה אני מאמין שנגיע ל-300". אבל בגלל הרפורמה, "המשקם" לא קולט כרגע עובדים חדשים.
ראש המועצה, יאסר גדבאן, מבהיר שלא יוכל לממן את המשך קיומה של המתפרה. "אם אני צריך לשלם 25 אחוז, אני סוגר את המקום. חד וחלק. תסתכל עליהן: נשים דתיות, רובן עם מוגבלויות. בלי המתפרה, הן יישארו בבית. האבטלה חוגגת בחברה הדרוזית. אצלי בכפר יש 60 אחוזי אבטלה בקרב נשים. אורית, כמה בנות מחכות כרגע בתור להיקלט במתפרה?"
"אני ראיינתי 30", אומרת אורית בטיש, מנהלת השיקום של החברה באזור הצפון. "חלקן יוצאות לעבוד בפעם הראשונה".
"ובגלל הרפורמה הזאת, אני לא יכול לקלוט אותן", אומר גדבאן.
בן 61, סא"ל במילואים, שירת בקבע 25 שנה ופיקד על גזרת נצרים בשנים הקשות של האינתיפאדה השנייה. "אם תחתוך לי את הוורידים ייצא כחול-לבן, כמו הדגל". גדבאן מכהן במקביל כיו"ר פורום הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. "מסתכלים עלינו, הדרוזים, רק כשאנחנו נהרגים. תפסיקו לדבר איתי על ברית דמים – ותתחילו לדבר על ברית חיים".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "הרפורמה היא חלק מיישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות ותכליתה ליצור תחרות בין ספקים כדי לאפשר ליותר אנשים עם מוגבלות להשתלב בתעסוקה בשוק החופשי, בשכר מכבד ובהתאם לחוק. מדובר בשיפור משמעותי לעומת המצב הנוכחי. השינוי במודל נעשה בשיתוף אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, ואנחנו מאמינים שהוא יתרום רבות לשילובם המיטבי בחברה".
