ובכן, התרגיל שרקחו אריה דרעי ואופיר כץ הצליח. לא משהו מאוד מתוחכם, אבל מספיק כדי לסיים את ההצבעות על הסתייגויות החרדים ברוב מוחץ של 109 קולות חברי בית המחוקקים של מדינת ישראל. מה שהעיר את האופוזיציה משנתה העמוקה. מדובר בכ-800 מיליון שקל – כלומר בעוד 800 מיליון שיתווספו למי יודע כמה מיליארדים – לישיבות, למוסדות חינוך חרדיים, לאברכים. כספים שמעשית כנראה יחזרו להקפאה בעקבות העתירה לבג"ץ שכבר הוגשה ביוזמת התנועה לאיכות השלטון, רק שזה לא העניין.
העניין נוגע למאמץ החרדי לבזוז את הקופה הציבורית בטובת "נמות ולא נתגייס" – גם רגע אחרי שהרמטכ"ל הרים מאה דגלים אדומים – תוך סחיטת הקואליציה: לא תתנו – נפרוש. כאילו, בינינו, לאן ילכו. כעת החרדים יוכלו לתרץ למה תמכו בתקציב למרות שחוק הגיוס תקוע, ממשלת נתניהו נשארה על הכיסא, והציבור הרחב יכול לבהות בצילומים מהכנסת – סער החנפן רץ ללחוץ לנתניהו את היד, וחברי הקואליציה מצטלמים בקולות שמחה וצהלולים. לבהות ולשאול לפחות שתי שאלות, רגע לפני ארבע הקושיות של פסח.
שאלה ראשונה לאופוזיציה: תגידו חברים, לא קראתם את ספר התקציב לפני שנכנסתם להצביע במליאה? אנחנו יודעים שחיי האופוזיציה קשים, אבל בכל זאת, לא בסיסי? איך פשוט שומעים את מילת המפתח הסתייגות ומרימים יד? אצלנו בבית, מחאות הילדים היו מתחילות במשפט "הפגנה! לא חשוב על מה!". ואתם? מרימים יד, מורידים יד, מרימים, מורידים, לא חשוב על מה, ומה שנשאר זה להתלונן ולומר כי "לא היה דבר כזה בתולדות הכנסת", כפי שזעק יאיר לפיד. נכון, זה היה עובר ממילא, אבל הביזיון? פישלתם בענק. כמו שאלקין החרגול שקופץ מפה לשם ומשם לפה אמר: "אירוע שאני לא זוכר כדוגמתו שנים רבות. אופוזיציה בהובלת יאיר לפיד מתרשלת לבדוק על מה הם מצביעים".
ועכשיו שאלה לקואליציה: קואליציית הזדון המושחתת, שחגגה את סיום ההצבעות. על מה ולמה השמחה הגדולה? שלשום התפרסמה בעיתון זה, בעמוד הראשון, תמונה מכמירת לב של זוג באשתאול, בתוך ביתם ההרוס. אנשים מבוגרים. אני לא שומעת אותה אומרת לו 'יהיה בסדר', אבל אני רואה אותה אומרת את זה. יהיה בסדר? איך? אתם שם איתה? בשבילה?
עייפנו למנות, לציין, לנקוב בשם כללי ולפרט ספציפית את הצרכים שהקואליציה מתעלמת מהם, את המשימות הדחופות שעפו מסדר היום: מיגון הצפון, שיקום ההרס בכל המדינה, סיוע מסיבי לאנשי המילואים, למשפחותיהם, למערכת הבריאות. אז מה חגגתם בדיוק, תרגיל שכל שמות הגנאי שניתן להעלות על הדעת לא יצליחו לתמצת את גועל הנפש, ובעיקר בעיקר את הייאוש הגדול? על זה גאוותכם? תפסתם את אנשי האופוזיציה ישנים והשחלתם להם? כלומר את כל מי שסוחב על גבו מדינה במלחמה כדי לשפצר שוב את מי שאין גבול לנצלנות שלו?
זה הרי כבר מזמן לא ימין ושמאל. זה כבר מזמן קואליציה נבזית שרואה רק עשירית המילימטר קדימה במטרה להבטיח עוד יום ועוד יום ועוד יום על הכיסא. וכל השאר? שישתו מים? שיחנקו? שיחפשו את החברים שלהם? מה בדיוק?
עייפנו למנות, לציין, לנקוב ולפרט את הצרכים שהקואליציה מתעלמת מהם, את המשימות הדחופות שעפו מסדר היום. אז מה חגגתם בדיוק, תרגיל שכל שמות הגנאי שניתן להעלות על הדעת לא יצליחו לתמצת?
