בתחילת המלחמה מול איראן פתחה שרת התחבורה וחברת הקבינט מירי רגב חמ"ל בביתה בראש-העין, ומשם היא מנהלת את תחום התעופה ששותק בשלבים הראשונים כמעט לחלוטין. המתווה שגובש לטיסות הנכנסות והיוצאות מחייב אותה לקיים הערכות מצב כמעט יומיות ולקבל החלטות קשות, כאלה שמאזנות את הצורך בפעילות תעופה עם הסכנה לחיי אדם שטמונה בכך.
אף שהשמיים סגורים לרוב אזרחי ישראל, היא דוחה את הטענה שנמל תעופה שמשותק כמעט לחלוטין הוא כישלון אסטרטגי בחייה של מדינה. "השדה לא סגור", היא מבהירה. "וממילא אין מדינה בעולם ששדה התעופה שלה פתוח לחלוטין תוך כדי מלחמה וירי טילים עליה".
3 צפייה בגלריה
רגב במגדל הפיקוח בנתב"ג, השבוע. "כל יום אני מבקשת לפתוח את נמל התעופה רמון, אבל שר הביטחון והצבא מתנגדים"
(עוז מועלם)
רוב מדינות העולם גם לא מנוסות כמונו בירי טילים.
"זה בדיוק העניין. אתה לא יכול לאפשר לעצמך לקחת סיכון כזה. בסופו של דבר נופלים כאן טילים. אתה יודע מה יכול לקרות מרסיס שפוגע במטוס מלא נוסעים? ולמרות זאת, אנחנו לוקחים סיכון גדול מאוד. אני לא ישנה טוב בלילה. לפעמים פונים אליי בטלפון האדום ואני אומרת אלוהים ישמור".
התעופה הישראלית זה לא רק נתב"ג.
"נמל חיפה לא עובד בגלל הירי מהצפון. מעבר לזה, יום אחרי יום אני מבקשת בקבינט לפתוח לנו את נמל התעופה רמון ולאפשר לעבוד משם, אבל משרד הביטחון, שר הביטחון והצבא מתנגדים. חלק של נתב"ג הוא כיום בסיס צבאי ויש שם מטוסים של צבא ארה"ב. בחצי השדה שנשאר החזרתי כמעט 200 אלף ישראלים שהיו בחו"ל ועשינו את זה תחת איום טילים ופצצות מצרר. בפועל, מאז 7 באוקטובר ועד היום, באף שלב השמיים לא נסגרו הרמטית. למה? כי אנחנו צריכים להראות חוסן".
איך מתמודדים עם העובדה שמתווה הטיסות מכיל גם סכנה לחיי אדם?
"יש כאן ניהול סיכונים. התפקיד שלי זה לעשות הכל כדי לצמצם את הסיכון הזה ולאפשר לאנשים לטוס. ראש הממשלה אמר לי: 'אלה החלטות שלך. את תקבלי אותן'. אז מנהלים סיכונים, כי לא ייתכן מצב שבן אדם לא יוכל לצאת מהארץ. חלק מבריאות הגוף זו בריאות הנפש, ויש אנשים שנמצאים בחרדה, שצריכים את האוויר שלהם, שצריכים לצאת לחופש. שלא לדבר על משפחות שכבר קנו כרטיסים. במקומות שזה עומד בקריטריונים ולא פורץ את התקרה של הערכות המצב שלי, אז אנשים יוצאים".
אם היו שואלים את השרה רגב בתחילת המלחמה באיראן כמה זמן היא תימשך, לא בטוח שהיא הייתה צופה שנסיים את השבוע החמישי שלה כשאנחנו עדיין רצים למרחבים המוגנים. ורגב לא לבד. גם שרים וחברי קבינט אחרים לא יודעים לנבא את מועד סיומה, בין היתר כי ישראל תלויה הפעם, יותר מבעבר, בקפריזות של הנשיא טראמפ. "המלחמה תסתיים כשננצח. פשוט ככה", היא אומרת. "לא צריך לעמוד עם סטופר. יש כאן מהלך היסטורי והזדמנות היסטורית לשנות את המזרח התיכון".
הפלת המשטר בטהרן זו עדיין המטרה?
"אני חושבת שזו המטרה המשנית. המטרה הראשית היא להסיר את האיום הקיומי על מדינת ישראל שנובע מתוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים. אנחנו רוצים לתת לעם באיראן להפיל את המשטר שלו, והוא צריך לעבור את מחסום הפחד. ככל שאנחנו פוגעים יותר באיראן, העם שם ירגיש יותר בטוח לצאת החוצה ולעשות מעשה".
המלחמה היא לא רק באיראן. הממשלה אמרה את האמת לתושבי הצפון במהלך חרבות ברזל כשסיפרה להם שחיזבאללה הוכה ומורתע ושהם יכולים לחזור הביתה?
"הממשלה אמרה לתושבי הצפון את מה שהיא יודעת. אני מזכירה לך שדיברו על הסכם עם לבנון ושהולכים על פירוז. אבל איראן העבירה לחיזבאללה 800 מיליון דולר וחימשה אותו, אז הוא חזר לביטחון שהיה לו. אני מבינה את הכאב של תושבי הצפון ואני מבינה את הצעקה שלהם. בחלק מהמקומות הם מרגישים שהם לא מוגנים. אבל אנחנו פועלים כדי לחסל את האיום הזה".
סיום המלחמה באיראן יהיה גם סיום המלחמה בצפון?
"אנחנו לא רוצים לקשור את חיזבאללה לשום הסכם עם איראן. אנחנו לא עוזבים את לבנון. להפך. אנחנו מרחיבים רצועת ביטחון עד לנהר הליטני. יהיו שם שתי רצועות ביטחון".
המטרה: החמישייה הראשונה
לא רק השמיים מעסיקים את רגב בימים אלה. גם הבייבי שלה על השולחן: טקס המשואות וטקסי יום העצמאות, בעיקר ברקע האפשרות שהנשיא טראמפ יגיע לכאן. "אני לא יודעת איך ייראה טקס המשואות השנה ואם הוא יצולם מראש או ישודר חי", היא מצננת. "כרגע אני רואה שרוב הטקסים של יום השואה מצולמים מראש. אם נהיה עדיין במציאות הביטחונית של היום, יכול להיות שטקס המשואות יהיה מוקלט. אם טראמפ יגיע לקבל פרס ישראל אז הוא יהיה אורח הכבוד בטקס המשואות".
ראוי בעינייך שאדם שאינו אזרח ישראל יקבל את פרס ישראל?
"אני לא יודעת מה תקנון הפרס. נוכחות בטקס המשואות זה משהו אחר".
השבוע הודיעה שרה נתניהו שהיא מוותרת על האפשרות להדליק משואה כפי שהוצע. למה מלכתחילה ראוי לתת לרעיית ראש הממשלה להדליק משואה? מה יש בזה אם לא חנופה לקראת פריימריז?
"לא המלצתי עליה להדליק משואה, אלא ח"כ ששון גואטה. מותר לכל אזרח בישראל להמליץ על מישהו. ברמה האישית אני חושבת שהיא ראויה בגלל תרומתה הגדולה לחברה הישראלית בכל מה שקשור בילדים, בטיפול במשפחות, בקשר עם משפחות שכולות, עם שורדי שואה. אבל לא דיברתי איתה על זה ואין לי מושג אם היא רצתה להשיא משואה".
לאן את שואפת להגיע בפריימריז בליכוד?
"לחמישייה הראשונה כמובן. הציבור הליכודי מאמין בי ופעם אחר פעם הוא בוחר בי. גם כאישה ראשונה וגם בחמישייה הראשונה. אני לא מתמודדת מול נשים, אני מתמודדת מול גברים".
בחלק מהסקרים טלי גוטליב עוקפת אותך.
"קודם כל, טלי גוטליב היא ח"כית מצוינת. מעבר לזה, כל פעם יש מישהי שאומרים שהיא עוקפת אותי. פעם זאת גלית דיסטל אטבריאן, פעם זאת אורלי לוי ועכשיו גוטליב".
זה מטריד אותך?
"לא. זה לא מעסיק אותי. אני מאוד בטוחה במקום שלי ומאמינה שבסופו של דבר גם אקבל את האמון של הבוחרים".
אז תישארי האישה הראשונה בליכוד?
"אני מאמינה שכן".
הבעיה שלי עם אדלשטיין
השבוע אושר בכנסת תקציב המדינה בפעם הרביעית בכהונת הממשלה הנוכחית, והמשמעות היא שדווקא הקואליציה שתחתיה אירע האסון הגדול בתולדות מדינת ישראל, צפויה לשרוד קדנציה מלאה. העיסוק התקשורתי והציבורי הפופולרי-עד-לאחרונה בספקולציות על מועד הבחירות התייתר לחלוטין. "אני מאמינה שהבחירות יהיו במועדן (סוף אוקטובר, י"ק) או סמוך לכך", אומרת רגב. "עבר תקציב טוב שנותן הרבה מאוד הטבות למילואימניקים, ובמושב הבא נעביר את חוק הגיוס".
תקציב טוב? המדינה סערה השבוע על המחטף שהעביר לחרדים עוד מאות מיליוני שקלים.
"לסערה אחראים בנט ולפיד שעושים פוליטיקה על גב הציבור. אין להם זכות דיבור. העברנו תקציב של מדינה במלחמה עם השקעות חסרות תקדים בביטחון, בתשתיות, בצפון, בדרום, וגם בעורף האזרחי. מי שמדבר על 800 מיליון השקלים ומתעלם מעשרות מיליארדים לביטחון ולמשרתים פשוט מטעה את הציבור. החרדים הם חלק בלתי נפרד מהחברה בישראל. מניעת כסף מגננות או מנזקקים בגלל שהם חרדים זה עוול".
בימים אחרי 7 באוקטובר האמנת שנתניהו ישרוד כראש ממשלה?
"בהחלט. כמי שישבה בקבינטים לאורך השנים וגם בימים הראשונים של המלחמה, זה היה לי ברור. דווקא ראשי מערכת הביטחון של אותה תקופה ‑ הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, ראש שב"כ ‑ הם היו שפופים. אבל הקבינט התעורר, ראש הממשלה נכנס לאירוע, קיבל החלטות והיה אסרטיבי".
אנחנו נמצאים עכשיו בעוד אירוע שדורש ממנו אסרטיביות. הרמטכ"ל אייל זמיר אמר בשבוע שעבר "אני מניף עשרה דגלים אדומים: חסרים לנו אלפי חיילים".
"שמעתי את הדברים שלו בקבינט. חלקם הוצאו מהקשרם. הרמטכ"ל השתמש במילים קצת קיצוניות. לעצם העניין, אין ספק שצריך שיהיה חוק גיוס".
אבל אתם לא רוצים להעביר חוק גיוס. אתם רוצים להעביר חוק פטור מגיוס. דרעי אמר בקולו: "זה חוק גיוס לישיבות".
"אנחנו חייבים את החיילים החרדים. בפעם הראשונה יהיו סנקציות אישיות ומוסדיות על מי שלא מתגייס. אגב, אין את זה על חילונים שלא מתגייסים, וזה בסדר גמור".
אפילו ח"כים ושרים מתוך הקואליציה טוענים שזה חוק בלוף. היו"ר הקודם של ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין קורא לזה חוק השתמטות.
"זה פופוליזם. הם לא מבינים את החוק. אדלשטיין, לצערי, עשה הכל כדי להפיל את הליכוד".
בואי נמשיך לעניינים אחרים על סדר היום. הדובר של נתניהו זיו אגמון התפטר אחרי שנחשפו התבטאויות שנויות במחלוקת שלו בכל מיני נושאים. למשל הוא כינה ח"כים בליכוד בבונים, קופים, מפגרים.
"הוא התנצל והתפטר. אני מכירה את זיו הרבה מאוד שנים ולא נתקלתי אף פעם באמירות האלה שלו. אם הן אכן נאמרו, אין להן מקום. כשאהוד ברק אמר שצריך לשנות את הדמוגרפיה במדינת ישראל עם בלארוסיות, וכששקמה ברסלר אמרה דברים ברוח הזאת, לא ראיתי שמישהו מהם אמר 'עשיתי טעות, אני מתנצל'. אבל זיו אגמון למחרת כבר לא היה בתפקיד. אז מה רוצים מהבן אדם?"
הביקורת היא בין השאר על זה שנתניהו עצמו לא הגיב.
"ברגע שאגמון התנצל והתפטר, מה עוד יש להגיד? נגמר".
לאחרונה השר דודי אמסלם העביר מסר פומבי לנתניהו ואמר ש"חייבים שרים מזרחים בכירים. אותנו לא שמים שרי הדואר". מה את חושבת על זה?
"קודם כל, אין יותר שרי דואר. מעבר לזה אמיר אוחנה הוא יו"ר הכנסת, מירי רגב שרת התחבורה וחברת קבינט, מיקי זוהר הוא שר התרבות ויש עוד רבים".
אז מזרחים לא מקופחים בליכוד? המשרדים הבכירים ‑ ביטחון, חוץ, אוצר וכו' ‑ בדרך כלל מאוישים על ידי שרים אשכנזים.
"אין ספק שצריך שיהיה יותר גיוון וייצוג בכל המערכות. זה לא סוד. זה נושא מרכזי שאני נושאת כדגל בכל התפקידים שהיו לי. גם בתרבות עשיתי את השינויים האלה. הפילהרמונית לצד האנדלוסית, דוסטויבסקי לצד הרמב"ם. גם וגם. כשהייתי דוברת צה"ל אמרו לי בצבא שלא מוצאים ליחידה אנשים מהפריפריה. אז הלכתי בעצמי ומצאתי והיום האנשים האלה נמצאים בחוד החנית של התקשורת הישראלית".
מה עמדתך על הדברים הקשים שטראמפ אמר על נשיא המדינה הרצוג בנושא החנינה לנתניהו?
"אני חושבת שהנשיא עשה טעות".
טראמפ או הרצוג?
"הרצוג. הוא היה צריך לתת לראש הממשלה חנינה ביוזמתו. כי החנינה היא לא לנתניהו אלא למדינת ישראל. הרצוג צריך לסיים את המשפט התפור הזה שנמתח כמו מסטיק. הוא לא צריך שנשיא המעצמה הגדולה בעולם יבוא אליו כמו לאיזה ילד קטן ויגיד לו, 'אתה לא יודע מה תפקידך? תן לו חנינה'".
וזה בסדר מבחינתך שנשיא ארה"ב מתערב ככה בענייני משפט נתניהו?
"כשהוא מתערב להציל את החטופים זה בסדר? כשביידן מתערב בקפלן זה בסדר? רק כשמדובר על ביבי נתניהו זה לא בסדר. זו צביעות. יאללה".
