בן-עמי גורדון העלה על הקרקע לפני 100 שנה את קיבוץ משמר העמק יחד עם קבוצה של יוצאי פולין וגליציה. "אבי, בן-עמי, ממייסדי הקיבוץ, היה שותף לכתיבת ההגדה הקיבוצית שנקראת עד היום, וכיהן כאב הסדר במשך 40 שנה בקיבוץ ואני החלפתי אותו ועשיתי את זה במשך עוד 15 שנה", סיפר עמרם גורדון בן ה-92.5, יליד הקיבוץ.
במשך מאה שנה קיימו בקיבוץ את ליל הסדר במסגרת קיבוצית, ואפילו בקורונה עשו סדר קיבוצי דרך הזום, אבל השנה, המלחמה עם חיזבאללה מאלצת אותם לחגוג איש-איש בביתו עם משפחתו המצומצמת. "בליל הסדר האחרון שאני ניהלתי היו 1,429 משתתפים, בתקופה ההיא לא נסענו מהקיבוץ החוצה אלא היו מגיעים אלינו לסדר", תיאר עמרם בגאווה. "זה הארוע המשפחתי הקיבוצי המשמעותי ביותר".
עמרם נזכר בלילות הסדר שבהן בילה כילד וכנער צעיר. למרות כל מלחמות ישראל, הסדר נשאר בחדר האוכל הקיבוצי, ויהי מה. "אפילו במלחמת השחרור, בזמן הקרבות עם צבאו של פאוזי קאוקג'י (צבא ההצלה הערבי - י"מ) סביב משמר העמק, כשהגנו על הקיבוץ, חגגנו ליל סדר קיבוצי בשתי משמרות", תיאר בעיניים נוצצות.
עמרם עצמו הוא הילד ה-38 של משמר העמק ומאז חי בקיבוץ עם ארבעה מילדיו, 15 נכדיו ועוד ארבע נינות. בן אחד חי בתל אביב. סבו הוא מחלוצי הפרויקט הציוני ומפרשני התנ"ך החשובים בדורות האחרונים, שמואל ליב גורדון. "אחד הטקסים הכי מרגשים היה אחרי מלחמת יום כיפור, בזמן המלחמה כל הגברים שלנו היו מגוייסים, הקיבוץ הוחזק על ידי נשים, מבוגרים וילדים", אמר עמרם. "בליל הסדר הייתה התרגשות עצומה כי החיילים השתחררו וכל הקיבוץ התקבץ שוב. אבי מאוד אהב את החלוקה לקטעים שבהגדה ואהב שכל קטע קוראים, שרים ואז רוקדים ולכן ליל הסדר היה נמשך יותר משלוש שעות. אני קיצרתי את זה לשעה וחצי".
החוויה הקיבוצית נשתמרה בכל דור ודור בסדר פסח. "בליל סדר קיבוצי גדול עסוקים כמאה איש, סידור האולם, הכנת האוכל, הגשת האוכל, משתתפים בקריאה ואז הפינוי וניקוי", העלה זכרונות מימים אחרים. "היו לנו שישה חברי קיבוץ שגם היו חברי כנסת ובליל הסדר לא היה להם שום יתרון וקיבלו תורנות כמו כל קיבוצניק אחר", סיכם בחיוך.
