סמל-ראשון בן כהן, בן 21 מלהבים, היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל הפועל באר-שבע. "הוא לא היה מפספס אף משחק", סיפרו במועדון הקבוצה. לפי שנכנס בפעם הראשונה ללחימה ברצועת עזה, ביקש בן ממשפחתו שאם יקרה לו הנורא מכל, הוא רוצה שכל המשתתפים בהלווייתו יגיעו לבושים בחולצה אדומה. אתמול הם קיימו את בקשתו.
האם שרית הודתה לאנשים הרבים שהגיעו לבית העלמין בחולצות אדומות, וסיפרה: "מגיל חמש היית עם אבא במגרשים. אמרת שאם קורה לך משהו, שכולם יבואו באדום. הרבצתי לך, אבל ידעת. הלכת הכי קרבי שיש, לא חששת. גם כשכאב, שתקת והמשכת. לא רצית לעזוב את הצוות. לפני שבוע נכנסת ללבנון, ודאגת לשלוח ליום ההולדת של רומי בלונים ופרחים. כתבת לה: 'אני אוהב אותך מכל מקום. גם מלבנון'. סליחה שלא הצלחתי לשמור עליך".
האחות שי אמרה: "אח שלי, אני יודעת שיצאת לקרב ולמשימה בלב שלם". והאב צביקה הוסיף: "בהתחלה לא רציתי לדבר, אבל אני רואה את הכבוד שהילד שלי מקבל, ילד שחיפש תמיד לעזור לחלש. גם אם הייתי שם אותו עשר פעמים באותה סיטואציה, הוא היה עושה את אותו הדבר. הוא האמין בכל הלב שהוא מגן וגורם לכולם לחיות פה בביטחון. אני לא יודע ולא מכיר תחושות כמו שחוויתי מאתמול בלילה, אבל משהו אחד אני יודע, שכל מה שחשבתי על הילד שלי אני רואה פי עשר. בסוף אנחנו אנשים, לא חיילים ולא מפקדים. אנשים שחיים זה עם זה. רק ככה ננצח".
בת הזוג של בן ז"ל, רומי, ספדה בדמעות: "בן שלי, לפני חודש כתבתי לך ברכת יום הולדת, אני לא מאמינה שעכשיו אני נפרדת ממך לתמיד. אתה העוגן שלי, אתה המשענת שלי, אתה הכל בשבילי. אתה הלוחם הכי אמיץ וחכם. אני לא נפרדת ממך כי אתה איתי לתמיד, בכל צעד ובכל נשימה. בחיים לא חשבתי שאכתוב לך הספד. התחננתי שתהיה רס"פ. אני מבטיחה שאהיה חזקה בשבילך. אתה האהבה הראשונה והנצחית שלי".
מפקדו בסיירת, סא"ל נאור בובליל-ארבל, הקריא מסר מצוות 300 שלוחם בלבנון: "בנקו, אתה איש מצחיק שידע להוציא את הצחוק מכל קושי. תמיד העלית לנו חיוך על הפנים. למשפחה, אנחנו מחכים לחבק אתכם ולנצח תהיו משפחה שלנו ואנחנו שלכם. לרומי, בן אהב אותך כל כך. את חלק מאיתנו. שמור עלינו מלמעלה, בנקו".
