הסיפור של עירוני טבריה הוכיח את חולשתה של ההתאחדות לכדורגל. התברר שמי שמתקפל בפני הקבוצות הגדולות לא יכול לעמוד בפרץ הזעם של טבריה. בסך הכל עירוני טבריה הקטנה. היא עשתה להתאחדות בית ספר בפרשת "החוזים הכפולים" ויצאה עם עונש מינימלי. למה? כי אחרת היו בוכים על "חוסר ספורטיביות" כאילו לעבור על התקנון פעם אחר פעם זה כן ספורטיבי.
ההודעה של טבריה אחר-כך מקוממת וחסרת בושה. ברוח התקופה בישראל, גם הפעם מי שחטא לא מוריד את הראש, ועוד מעז לתקוף את רשויות החוק. "יש לנו 90 דקות להוכיח ששום פקיד לא יקבע מי תהיה בליגת העל בשנה הבאה. אנחנו נישאר בליגה על אפם וחמתם". ההתאחדות הייתה צריכה לעלות להתקפה בכל הכוח, ומאכזב שהיא לא פעלה כך. לא רק עונש חלש ולא אפקטיבי, גם מבחינה תקשורתית היא הייתה צריכה לעשות יותר. היא נתנה לטבריה לקבוע את הנרטיב ש"רודפים אותה" ולנהל מלחמה נגד תובע ההתאחדות, שבסך הכל ניסה לעשות את עבודתו. עבודה חשובה במיוחד, שהמטרה שלה היא לשמור על הענף מקומבינות ואלימות.
גם במעשים של טבריה יש סתירה עמוקה: מצד אחד טענות לרדיפה, מצד שני חתימה על הסדר טיעון שהוא למעשה הודאה. אף קבוצה זכאית לא הייתה מסכימה שיורידו לה נקודות במהלך העונה. היא הייתה נלחמת בשיניים מול כל החלטה. טבריה יודעת שההתנהלות שלה פסולה ושהיא יצאה בזול. עם כל הכבוד לטבריה, היא לא קבוצה חשובה מספיק כדי שמישהו ינסה לנקום בה או לרדוף אותה.
פיספסנו את הנקודה המרכזית בדוח שהוציאה פיפ"א: הגופים שמנהלים את הכדורגל לא עשו מספיק כדי לאכוף את החוק. ההתאחדות והמינהלת לא האשמות היחידות, לעיתים הן הקורבנות. הקבוצות סידרו לעצמן תקנון קליל שפוטר אותן מאחריות, וכשקורה משהו חמור? אין בעיה: מגייסים את האוהדים והתקשורת כדי ללחוץ על חנינה. הסיסמה הפופוליסטית "הליגה צריכה להיות מוכרעת על הדשא" תמיד עושה את העבודה ומעבירה את האשמה לבית הדין, במקום לאוהדים המתפרעים או למי שחותם על חוזים כפולים.
טבריה יכולה להישאר בליגה בקלות, היא למעשה כלל לא נענשה. חילקו את העונש לתשלומים כאילו מדובר בקניית רכב ולא בספורט הפופולרי ביותר בישראל, שכדי לנהל אותו בצורה יעילה צריך יד חזקה, ולפעמים לא להתחשב בהלך הרוח הציבורי. עברת על החוק? זאת קודם כל בעיה שלך. הליגה תסתדר גם בלי עירוני טבריה.
