במשך מרבית עונת היורוליג, שתי התל-אביביות מצאו את עצמן בצד ההפוך של המומנטום. הפועל פתחה את העונה בצורה חלומית, בעוד מכבי הפסידה שוב ושוב. בדיוק כשהצהובים החלו לצאת מהבור העמוק שחפרו לעצמם, החבורה של דימיטריס איטודיס נקלעה לרצף הפסדים משלה והחלה לאבד גובה. בשבועות האחרונים, למעט שני הפסדים של הפועל לריאל מדריד ובאסקוניה ושל מכבי למילאנו, נראה ששתי הנציגות הישראליות במפעל הבכיר ביבשת נמצאות במצב אופטימלי – ובדיוק בזמן.
קשה להגיד שהפועל ת"א שיחקה כדורסל מבריק מול פנאתינייקוס, אך היא בהחלט הפגינה ווינריות ובעיקר אופי מברזל בדרך לניצחון החשוב ביותר שלה עד כה העונה. דבר דומה עשתה מכבי ת"א שבוע לפני כן מול דובאי, במשחק שהיה רשום עליו הפסד, אך שחקניו של עודד קטש הבינו את גודל האירוע, וחזרו לניצחון קריטי על יריבה ישירה במרוץ לפלייאין. השבוע הגיע ניצחון הרבה יותר קליל במשחק נוסף שאסור היה להם להפסיד בו, והנה שתיהן נמצאות בעמדה מצוינת לעמוד במטרות (פלייאוף להפועל, פלייאין למכבי).
גם קטש וגם איטודיס עמדו כל אחד בפני מצב קשה עד בלתי אפשרי לאורך העונה. מאמן מכבי כבר היה על סף פיטורים בנובמבר. היווני נקלע לצרות עם חדר ההלבשה שלו, כאשר גיבוי ברור מצד הבעלים, עופר ינאי, הרגיע את המצב. שני המאמנים הצליחו לצאת מחוזקים מאותם משברים וכעת, כאמור, קבוצותיהן נמצאות חזק במאבקיהן.
בעוד אצל איטודיס החזרה למסלול הניצחונות הגיעה לא מעט בזכות שובו של משחק ההתקפה המרשים (הרבה בזכות אלייז'ה בראיינט שחזר מפציעה, לצד התעוררות מחודשת של אנטוניו בלייקני), אצל קטש מדובר ביכולת שלו לפתח שחקנים תוך כדי תנועה, כשהבולטים שבהם הם ג'ימי קלארק, שנראה כמו כוכב יורוליג, ואושיי בריסט, שהפך מפלופ לסלע של יציבות. גם גור לביא עשה התקדמות מדהימה, והפך לשחקן רוטציה יעיל עד הפציעה, שלא לדבר על רומן סורקין, שהפך לשחקן פנים התקפי מהמשובחים באירופה.
למרות זאת, הכל יכול להשתנות מצד כל אחת מהן. לשתיהן נותרו ארבעה משחקים לסיום העונה הסדירה, וכל הפסד יכול לסבך אותן. זו בדיוק הסיבה שהדרבי בעוד שבוע במשחק השלמה יהיה אחד הלוהטים והמכריעים אי-פעם. המנצחת תהיה על סף השלמת משימתה, בעוד המפסידה תסתבך. כמה חבל שהמשחק הזה לא ייערך בישראל מול היכל מלא.
