יותר ויותר מדינות באירופה מפנימות את העובדה שמשבר האנרגיה שנוצר בגלל חסימת מצרי הורמוז לא הולך לשום מקום, וגם את מילותיו של הנשיא טראמפ שלפיהן ארצות-הברית תוכל לדאוג לעצמה לנפט, אבל מדינות אירופה יצטרכו למצוא פתרון בשביל עצמן. התוצאה: עוד ועוד מנהיגים מצטרפים לנשיא עמנואל מקרון כדי למצוא מסלול עוקף טראמפ.
בלילה שבין חמישי לשישי חצו שתי אוניות מטען את המצרים באישור האיראנים, אחת מהן רשומה תחת צרפת (המטען הראשון שעובר לארץ מערבית) ואחת תחת יפן. הסיבה להרשאה אינה ברורה, וכנראה שהמדינות הללו הגיעו להסכם סחר עם האיראנים ולפיו האוניות שלהן יעברו דרך המצרים בביטחון תמורת מס ששוויו לא ידוע. רמז על הסידור הזה אפשר לקבל גם מהמסלול שבו עברו שתי האוניות: "נתיב האגרה הטהרני".
מאז תחילת המלחמה עברו דרך המצרים 221 אוניות מטען, רובן לסין, הודו ומדינות המפרץ. במצב רגיל עוברות דרך המצרים יותר מ-120 אוניות מטען ביום. המצב החדש לא רק שהביא למשבר כלכלי ואנרגטי בעולם, אלא שמטעני הדשנים והאוכל שאינם עוברים עלולים לגרום מהר מאוד למשבר תזונתי חמור. מנהיגי האיחוד האירופי נפגשו בסוף השבוע ופגישה נוספת מתוכננת להמשך השבוע כדי למצוא פתרונות אלטרנטיביים לסגר בעיקר בערוץ ההומניטרי. בינתיים, הנשיא טראפמ כתב במדיה החברתית שלו כי "אמריקה זקוקה לעוד קצת זמן כדי לשחרר את מצרי הורמוז. אנחנו נשתלט על הנפט ונעשה ממנו הון".
לפי דיווח בבלומברג, כל מדינה שרוצה מעבר בטוח למטענים שלה, צריכה לשלם מס בשווי שמתחיל בדולר אחד לחבית נפט, מה שמיתרגם לתשלום מינימום של שני מיליון דולר לשיוט. התשלום יכול להתבצע ביואן סיני, במטבע קריפטו או במטבעות ללא סנקציות מערביות. לאחר התשלום, ולאחר שהאונייה מגישה את הבקשה שלה, שכוללת את שמות הבעלים, איפה היא רשומה, מה נמלי היעד שלה, המטען עליה ושמות חברי הצוות, היא מקבלת את התעריף הסופי (שנקבע לפי מידת הידידות של המדינה לאיראן).
לפי סוכנות הידיעות האיראנית, מנהיגי איראן מצדיקים את המיסוי החדש בעובדה שהיא חייבת כסף כדי להתגבר על נזקי המלחמה והסנקציות ואומרים כי "אם איראן מספקת את הביטחון למכליות הנפט והמטען, מן הסתם ראוי שגם תקבל כסף".
