לא רק מחירי הנפט והגז מזנקים: בעקבות המלחמה והמתיחות הביטחונית, נרשמות עליות מחירים עולמיות חדות בחומרי גלם בסיסיים לתעשייה ולחקלאות – התייקרויות שצפויות להתגלגל בקרוב לכיסו של הצרכן.
דוח חדש של חברת Coface העולמית חושף כי השיבושים באספקה דרך מצר הורמוז יצרו מחסור חמור במוצרים תעשייתיים ובדשנים חקלאיים.
על פי הנתונים, מחירי חומרי הגלם לתעשיית הפלסטיק זינקו ב-60%, בעוד מחיר האלומיניום טיפס ב-11.5% בחודש האחרון בלבד.
האלומיניום מסתמן כחומר הגלם בעל רמת הסיכון הגבוהה ביותר, שכן חסימת מצר הורמוז משתקת את היצוא ממדינות המפרץ, האחראיות ל-8% מהייצור העולמי של המתכת המשמשת לכל ענף – מאריזות מזון ועד לבנייה. חסימת המצרים מונעת ממדינות אלו לייצא את תוצרתן או לייבא חומרי גלם חיוניים לייצור האלומיניום, כגון בוקסיט ואלומינה.
ההשפעה בשטח כבר מורגשת: ב-16 במארס הודיעה חברת "אלומיניום בחריין" (Alba), המייצרת כרבע מהתפוקה האזורית, על הפחתה של 19% בייצור שלה. במקביל, גם חברת Mozal במוזמביק עצרה את פעילותה על רקע עלויות האנרגיה הגבוהות. גם ענף החקלאות ספג מכה קשה. מחירי הדשנים המבוססים על גז טבעי, כמו אוריאה, התייקרו ב-37%, מה שמעורר חשש כבד לעליית מחירי המזון בהמשך שרשרת האספקה. מיכאל נחמנוביץ, מנכ"ל Coface ישראל, מסביר: "שילוב המתיחות עם רמת מלאים נמוכה באסיה, המספיקה למספר שבועות בלבד, מוביל לזינוק במחירי פולימרים כגון פוליפרופילן, פוליאתילן, פוליסטירן ו-PVC הנמכרים לכל העולם". צורי דבוש, בעלי מפעל "קליל" – מהצרכנים הגדולים של אלומיניום בישראל: "המחיר זינק והגיע ל-3,400 דולר לטון, לעומת כ-2,500 דולר בימים כתיקונם. כבר הודענו למתקינים שלנו על עליית מחיר של כ-8%, אך מכיוון שהאלומיניום הוא לא הרכיב היחיד במחיר הסופי – הכולל גם שכר עבודה והובלות – הצרכן לא ירגיש את מלוא ההתייקרות של חומר הגלם". לדברי אברהם נובגרוצקי (נובו), נשיא התאחדות התעשיינים אין לנו תלות בלעדית באמירויות. "אני לא צופה מחסור, אלא בעיקר עליות מחירים בהתאם למגמה העולמית". לדבריו הבעיה המרכזית כעת היא דווקא בייצוא".
