"את מסתכלת למטה על הבטון ורואה חיצים שמכוונים לחניה ושואלת את עצמך 'כאן מטפלים באנשים?', אני מרחמת על מי שצריך להיות מאושפז שם", מתארת אם למטופל שנזקק לטיפול בחדר מיון את התנאים הקשים במתחם התת-קרקעי באחד מבתי החולים במרכז הארץ. "האוויר היה מחניק, כל המחלקות היו שם אחת בתוך השנייה. היה לנו חשש שהבן שלנו יידבק באיזה חיידק. אמרנו לאח שקיבל אותנו שמצבו הרפואי של הבן שלנו מורכב, ולכן לא כדאי שיישאר הרבה זמן, אבל הוא אמר שניקח מסיכה ושאין ברירה".
"קיבלנו חום כשנכנסנו פנימה - צעקות, רעש, וילונות, שולחנות. את מסתכלת למעלה ורואה מלא כבלים עוברים מקצה לקצה. ראינו את האחיות יושבות בצד ואוכלות, לא היה להן רגע של פרטיות, אני מפחדת לחשוב כמה טעויות יכלו להיות שם במחלקה. הדבר היחיד שהרגיע זה כשהיה צפצוף של התרעה מקדימה ופשוט נשארנו לשבת. זה באמת היתרון היחיד של המקום", היא מוסיפה.
יותר מחודש פועלים בתי החולים ברחבי הארץ במתכונת חירום, במסגרתה הועברו מאות חולים למתחמים תת-קרקעיים ממוגנים, ומחלקות אשפוז רודדו משמעותית. המעבר למתחמים אלו נועד לתת מענה לפערי המיגון החמורים בבתי החולים, אך ככל שחולף הזמן הולכות ומתבהרות ההשלכות המורכבות של שהייה ממושכת בתנאים הקשים: ללא אור יום, בצפיפות, ללא פרטיות, ובסיכון מוגבר להתפשטות זיהומים. רק לפני כשבוע דווח על חולה שחפת שאושפז באחד המתחמים בשיבא, ונחשף במהלך שהותו לכמעט 2000 מעובדי בית החולים ולכ-750 מטופלים, מהם כ-300 תינוקות עד גיל שנה וחולים מדוכאי חיסון. הנחשפים זומנו לבירור, וחלקם יידרשו לטיפול אנטיביוטי מונע למשך מספר חודשים, שימנע את התפתחות המחלה.
"הבעיה היא שהמתחמים התת-קרקעיים לא מחולקים לחדרים ומחלקות מופרדות בניגוד לתנאי האשפוז הרגילים בבתי החולים", מסבירה פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון, ויו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות. לדבריה, השוהים בחלל הסגור נושמים את אותו האוויר, מה שמעלה את הסיכון להידבקות, במיוחד במחלות המתפזרות דרך האוויר, בהן חצבת, שחפת ואבעבועות רוח. "כשהשהייה רציפה לאורך זמן הסיכוי לחשיפה והדבקה עולה משמעותית", היא אומרת.
פרופ' מאור מציינת כי הפחתת כמות המאושפזים בבתי החולים גרמה לכך שהחולים הקשים ביותר, בהם קשישים ומדוכאי חיסון – דווקא אלה שהם הפגיעים יותר מבחינת תחלואה זיהומית – הם אלה שנותרו באשפוז. לדבריה, בשל הצפיפות במתחמים, יש קושי בשמירה על מניעת זיהומים, ולכן עולה הסיכוי להידבקות גם במחלות שעוברות באופן טיפתי או במגע, וכן בחיידקים עמידים. "אנחנו עושים מאמצים שזה לא יקרה, אבל ככל שהתנאים הפיזיים קשים, כשמיטה נוגעת במיטה, ברור שהסיכוי שהחיידקים יעברו מאחד לשני יותר גדול".
החשש משהייה במתחמים תת-קרקעיים בתנאים צפופים גדול עוד יותר ברקע התפרצות מחלת החצבת בישראל בשנה האחרונה, שגבתה עד כה את חייהם של 17 ילדים. בשבועות האחרונים דווחו מספר מקרים של ילדים שאובחנו כחולי חצבת רק לאחר שאושפזו במתחמים הממוגנים, לצד חולים אחרים. "חצבת זו מחלה מאוד מידבקת, ומי שחולה בה צריך לשהות בחדרים עם לחץ אוויר שלילי, שגם בשגרה אין מספיק כאלה במערכת הבריאות", מסבירה פרופ' גליה רהב, מומחית למחלות זיהומיות.
"ביומיים שהיינו שם פשוט לא היו וילונות. כוח עזר שבא להחליף לאמא שלי בת ה-85 חיתול אמר לה 'תעצמי עיניים, ככה לא תראי שרואים אותך'. היא כל כך התביישה. איפה כבוד האדם המינימלי?", מספרת ליאת סיני-סדס על התנאים במתחם התת-קרקעי שבו שהתה אמה אסתר סיני ז"ל, בימים הראשונים של המלחמה. "נכון שזה מצב חירום, אבל אני אמורה לעמוד עם מגבת ואיכשהו להסתיר? אף אחד לא התייחס. הייתי חסרת מילים", היא משתפת. "אנחנו חודשים קוראים בעיתונות שבתי החולים נערכים, אבל במתחמים יש כאוס. הצוות עלה וירד עשרות פעמים למחלקות להוריד לעצמם ציוד".
פרופ' מאור מצטרפת לדבריה של סיני-סדס סביב זמן ההכנה הרב של בתי החולים שלא נוצל כראוי. "כל הקונספט מקורו בחטא. איום הטילים היה ידוע מראש, אבל לא פעלו למגן את בתי החולים. זה חוזר לשאלה במה המדינה מחליטה להשקיע את המשאבים שלה, וראינו לאן הם הולכים". לדבריה, התנאים הפיזיים במתחמים התת-קרקעיים לא פשוטים, הן עבור המטופלים והן עבור הצוותים. "מאוד לא נעים לשהות במרחב כזה לאורך זמן, אלה תנאים כמו בסרטים ישנים, לא של בית חולים מודרני". לדברי רופא בכיר, באחד מבתי החולים דיווחו אנשי צוות שפעלו במתחם הממוגן על כאבי ראש חוזרים. "אחרי שעשו בדיקות של ריכוזי גזים באוויר ראו שרמות הפחמן הדו-חמצני (CO2) במתחם היו בריכוז גבוה". ריכוזים גבוהים של פחמן דו-חמצני עלולים להוביל לסיבוכים בריאותיים. לאחר הבדיקה פעלו לשיפור הסירקולציה של האוויר.
"התנאים הם תנאים פחות טובים - ברגע שמוציאים מישהו מהסביבה הטבעית, במקרה הזה את הצוותים המטפלים, כל האינסטינקטים שמעורבים בטיפול קצת נעלמים וגם זה יכול לפגוע באיכות הטיפול", הוא מוסיף. "בעוד מספר חודשים נצטרך לראות מה הייתה התמותה העודפת או התחלואה העודפת, אבל לא אתפלא אם נראה את ההשפעה של התקופה הזו על התמותה והתחלואה בשל ההחמרה בתנאים".
במשרד הבריאות מודעים לקושי הכרוך בשהייה ממושכת במתחמים התת-קרקעיים, אך ההבנה היא כי לנוכח האיום הביטחוני, בתי החולים ימשיכו לפעול במתכונת זו ככל שיידרש. "אנחנו נעים באיזשהו סוג של מנעד, בין לעמוד בדרישות פיקוד העורף ולמגן את בתי החולים כדי למנוע אסון, לבין להצליח ולשמור על הטיפול מכל הבחינות - איכות הטיפול, בטיחות הטיפול ומניעת זיהומים", אומרים גורמים במערכת הבריאות בשיחה עם "ידיעות אחרונות". לדברי הגורמים, מתקיימים דיונים יומיומיים, נערכים סיורים במתחמים, ובהתאם לכך מועברות המלצות לבתי החולים. "אנחנו ב-100% גמישות מחשבתית, ובניסיון להמשיך ולהתאים את התנאים בכל מקום לטובת טיפול איכותי. אנחנו עם אצבע על הדופק, וכרגע אנחנו לא רואים קשיים ומשברים קיצוניים", הם טוענים.
