11 שורדי שואה מישראל יובילו היום, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, את מצעד החיים על אדמת פולין, לצד 40 שורדים מהעולם.
יש ביניהם מי שנולדו עם השחרור, ויש מי שזוכרים הכל. כולם חיכו לרגע הזה. רגע של ניצחון ותקומה. להיכנס שוב בשערי הגיהינום ולצאת מהם זקופים, עטופים במשפחה ובדגל ישראל, ולומר: היינו כאן. איבדנו את היקר לנו מכל, את הילדות, את הבית, אך לא את הרוח.
הם חוזרים היום לאושוויץ כמנצחים. הם בנו חיים, הקימו משפחות, קהילות ומדינה מופלאה. מדינה שנאבקת גם היום כדי להבטיח שלעולם לא תהיה תלויה באחרים לביטחונה.
אבל 49 שורדים, שהיו אמורים להיות גם הם חלק מהמשלחת, לא הגיעו לצעוד. לפני שהוכרזה הפסקת האש בוטלה נסיעת המשלחת המקורית, מאחר שלא ניתן היה להבטיח את ביטחונם בעיצומה של מלחמה נגד מי שמבקשים להשמיד את מדינת העם היהודי. אך עם הנצח אינו מפחד מדרך ארוכה. 6,500 בני אדם מרחבי העולם יצעדו השנה גם בשמם, ובשנה הבאה הם ישובו בראש מורם.
שורדי השואה הם מגדלור של עוצמה והשראה. לא תמיד כך היה. במשך שנים הם נשאו גם את משקל השאלות הקשות, "למה דווקא אתם שרדתם", "איך הלכתם כצאן לטבח", ואת האשמה שנלוותה אליהן. רק לאחר משפט אייכמן החלה ההכרה לחלחל, כששורדי השואה פתחו, לפעמים לאחר עשורים, את סגור ליבם. קולות שהושתקו עשרות שנים החלו להישמע והיחס אליהם השתנה.
טבח 7 באוקטובר טילטל שנית את עולמם של שורדי השואה. הם לא האמינו שיראו שוב יהודים נטבחים, ועוד במדינתם, אך המציאות הכתה בהם והטיחה רבים מהם חזרה אל תחושות העבר. לאורך שנתיים וחצי הם נשאו את החטופים בליבם, התפללו לשובם, וחוו מחדש את כאבם. ומתוך השבר נולד גם חיבור, כששורדי שבי צעדו יד ביד עם שורדי שואה במצעדי החיים בשנתיים האחרונות.
שם בפולין, על האדמה העקובה מדם יהודים, שורדי הטבח הביטו בשורדי השואה ומצאו מקור כוח. הוכחה לכך שאפשר לקום, לבנות חיים גם אחרי התהום. השנה, הם אמורים היו לצעוד שוב זה לצד זו, ולסגור מעגל כשסוף-סוף כל החטופים שלנו שבו הביתה מהגיהינום בעזה.
בכל שנה אני מתרגשת לראות כיצד המצעד הולך וגדל. דווקא בעת הזו, ככל שהאנטישמיות גוברת, האחריות שלנו מתחדדת: לעמוד זקופים אל מול העולם, להמשיך לעמוד על משמר זיכרון השואה ולהיאבק בהכחשתה. אנחנו חיים על זמן שאול. שורדי השואה לא יהיו איתנו לעד. הקשיבו לקולם, עכשיו. שאבו כוח מעוצמתם. הבטיחו להם שנעמוד איתן נגד שנאת היהודים, ושלעולם לעולם לא נשכח, ולא ניתן שהשואה תישכח.
