"הו, מה זה יול"ב קאפ", שרו בהתנשאות אוהדי מכבי ת"א בכדורסל אחרי שהפועל ירושלים זכתה בתואר השני בחשיבותו באירופה ועלתה גם היא על המפה. אלא שב-13 באפריל 2004, היום לפני 22 שנה, באולם בשרלרואה שבבלגיה, הפועל ירושלים לא רק הניפה גביע אירופי, היא שינתה את הנרטיב הישראלי. באותן שנים, מכבי ת"א הייתה הקבוצה של המדינה עם שלוש זכיות בגביע אירופה לאלופות על גלגוליו השונים (ועוד אחת בדרך באותה עונה), והפועל ירושלים הייתה המאמי הלאומית. אלא שבאותו ערב האנדרדוג נשך, ולא סתם נשך - הוא לקח את כל הקופה והבהיר ליבשת שבירושלים יש לא רק היסטוריה של אבנים, אלא גם של כדורסל.
אז קודם כל, בתשובה לשאלה של האוהדים הצהובים, יול"ב קאפ הוקם ב-2002 על ידי היורוליג ושש שנים מאוחר יותר הוחלף השם ליורוקאפ. הקמפיין של ירושלים ביול"ב קאפ של עונת 2003/4 לא התחיל כמו סיפור סינדרלה. הקבוצה של שרון דרוקר סיימה שנייה בבית המוקדם שכלל את ז'לזניק בלגרד, חובנטוד בדאלונה, פפינסטר הבלגית, וירטוס בולוניה וטלקום בון, עם מאזן 4:6. אבל ברגע שהתחילו שלבי הנוקאאוט, משהו בתלכיד האנושי של הקבוצה התחבר. זה התחיל עם ניצחון בקרב כפול (בית וחוץ) על סופוט הפולנית בשמינית הגמר, המשיך ברבע הגמר מול ריטאס וילנה ובחצי הגמר נגד ז'לזניק, שהקדימה את ירושלים בבית המוקדם - ואז הגיע משחק הגמר נגד ריאל מדריד.
נכון, ריאל מדריד לא הבריקה באותה עונה (עובדה שהשתתפה ביול"ב קאפ ולא ביורוליג), אבל עדיין מדובר באימפריה שרק איזכור השם שלה יכול להעביר צמרמורת בגב, עם שחקנים כמו אנטוניס פוטסיס, אלברטו הררוס, קספראס קמבאלה ומוריסון בנט. בצד של ירושלים כיכב וויל סולומון, שכשנחה עליו הרוח היה אחד השחקנים הטובים באירופה, אבל ביום-יום עשה לא מעט צרות לדרוקר ולמנהל גידי דודי, שהיה צריך לכבות שריפה אחרי שריפה. ה-MVP של משחק הגמר היה קלי מקארתי, שהצטרף לקבוצה רק שלושה חודשים מוקדם יותר ממכבי ראשל"צ וקלע 22 נקודות, כולל 15 ברבע השלישי.
משפר עד סולומון
"נקודת המפנה בעונה הזאת הייתה ההבאה של מקארתי", נזכר השבוע דרוקר. "הוא היה החתיכה החסרה בפאזל. זו הייתה עונה של רכבת הרים, עם הרבה עליות וירידות. היו לנו שלושה זרים ותשעה ישראלים ותקציב לא גבוה יחסית של שלושה מיליון דולר, בטח במונחים של היום כשמושקעים עשרות מיליוני דולרים כדי לזכות בתואר הזה. אף אחד לא חשב בהתחלה לקחת את הגביע, אבל לאט-לאט שלב-שלב הכל התחבר".
הזר השלישי היה הסנטר-פורוורד הניגרי טונג'י אווג'ובי, שנתן מסת שריר מתחת לסל ותרם בגמר דאבל-דאבל של 12 נקודות ו-10 ריבאונדים. והיה גם דורון שפר, שניצב על פרשת דרכים בקריירה. שנה קודם לכן הוא חזר מפרישה של שנתיים וחצי בגלל מחלת הסרטן שבה חלה וממנה החלים בהמשך, אבל ישב כמעט על העונה של הספסל של מכבי ת"א. בקיץ 2003 הוא הגיע לירושלים והחיבור שלו לקבוצה היה מושלם. במשחק הגמר שפר קלע 15 נקודות, כמו סולומון. על הסגל הישראלי נמנו גם עידו קוז'יקרו, שדרוקר הביא איתו מהפועל גליל עליון ותרם בגמר 9 ריבאונדים ו-7 נקודות, משה מזרחי (8 נקודות), ארז כץ (4), רביב לימונד, אמיר מוכתרי ויובל נעימי.
התוצאה בסיום, 72:83, לא שיקפה רק ניצחון בנקודות אלא נוקאאוט מנטלי. ריאל נראתה המומה, וירושלים נראתה כאילו היא שייכת לטופ האירופי מאז ומעולם. "הדבר שהכי זכור לי זה להגיע לאולם בשרלרואה בשיירה אדומה של אוהדים שהגיעו ברכבת אווירית", מספר דרוקר. "באולם הייתה אווירה מטורפת, האוהדים האדומים השתלטו על האירוע ודחפו אותנו, את השחקנים ואת המאמנים. ההרכב האנושי של אותה קבוצה לא פחד משום דבר - לא משמות, לא מתקציבים, לא מכלום - השחקנים היו לוחמים בנפשם ובדמם ופשוט באו והשתלטו על המשחק. אני זוכר את הדרך חזרה ארצה עם הגביע, זה היה מטורף: הנחיתה בנתב"ג, הנסיעה בשיירה לירושלים והחגיגות בכיכר ציון. בקיצור, חוויה גדולה שנשארת לך כל החיים".
זה היה ההישג הכי גדול בקריירה שלך?
"אין ספק שכן, וככל שהזמן עובר אתה מרגיש מה עשית. זה פתח לי דלתות באירופה, אימנתי בשש מדינות ויכולתי גם להגיע ליותר. בסופו של דבר זה שם אותנו על המפה, גם אותי באופן אישי ובעיקר את הפועל ירושלים. הראינו את הערך של קבוצה מעל הכסף, השלם ששווה יותר מסכום חלקיו".
גם שמעון בירך
ראש הממשלה אריאל שרון התקשר מוושינגטון ודיבר עם היו"ר דני קליין בערוץ 1: "אני מברך אותך, את השחקנים, המאמן וכל מי שמוביל את קבוצתכם המצוינת. זו הייתה חוויה בלתי רגילה, שקבוצה שמייצגת את בירת העם היהודי זכתה בגביע". אפילו יו"ר מכבי ת"א, שמעון מזרחי, פירגן: "בירכתי אותם לפני והייתי משוכנע שיזכו. זה עוד צעד משמעותי של הכדורסל הישראלי באירופה. מזל טוב". שבועיים וחצי מאוחר יותר הצהובים השלימו דאבל ישראלי באירופה כשזכו ביורוליג, שהפיינל-פור שלו נערך בת"א.
הזכייה ביול"ב קאפ העניקה להפועל ירושלים כרטיס ליורוליג, אבל היא ויתרה עליו בגלל מחסור בתקציב ובאולם ביתי ראוי. עכשיו, כשיש לה את שני הדברים האלה, היא מנסה את כוחה שוב. זה לא הלך לה העונה על הפרקט, כשהודחה ברבע גמר היורוקאפ, והיא מנסה דרכים אחרות שלקוחות מתחומי הפוליטיקה והכלכלה.
