נדמה שאת תרומתה המרכזית של הטלוויזיה לסיקור המלחמה באיראן אפשר לסכם בעמדת השידור התמוהה מכולן: המוקד של מגן דוד אדום. שם, למן פתיחת המערכה ועד להכרזה הפקיסטנית-אמריקאית-רק-לא-ישראלית על הפסקת האש, לא נמו ולא ישנו שומרי הסף, אלה אשר קיבלו על עצמם את המשימה המורכבת ביותר: להודיע במהירות שהצליחה להטיל צל כבד על שיאיו של יוסיין בולט, האם התקבלו שיחות.
גם בליל השימורים האחרון – לעת עתה, לא לדאוג – היה מרהיב לראות את המכונה בפעולה: לא חלפו שניות מרגע שהמסך התכווץ לטובת מטח הפוליגונים ועד שעדי זריפי (חדשות 12) העבירה את השידור לברהנו טגניה במוקד, והוא כבר שמח להכריז שהטלפונים דוממים. לשאלה האם יש בכלל משמעות לשתיקה הזאת אחרי כלום זמן – לפעמים זה הרגיש כאילו הטיל עוד לא הספיק לעזוב את איספהאן - לא נמצאה תשובה גם כעבור 40 ימים. וגם לא לקושיה על תפקידם של נציגי פיקוד העורף באולפנים, בהינתן שאפילו אוגרים כרותי אונה כבר הבינו את ההבדל בין התרעה לאזעקה. ועל ה"צריך לומר" כבר לא צריך לומר שהוא נשמע אווילי עוד בעידן הסבבים מול חמאס בעזה, שנפתח לפני 17 שנה. למען השם, פשוט תגידו.
וכשעלתה השמש והתברר שהרוטינה הוצאה לחופשת התרעננות ואיתה גם ההיכרות היומיומית עם כל מיני תתי-גנרלים שחוסלו בטהרן, התגלה גם השוק האמיתי: לפתע התפנו כל כך הרבה דקות שידור עבור כל כך מעט מידע חדש ומהימן ופרשנות מקורית, כזאת שמסוגלת לחרוג מ"הצבא מדהים, הדרג המדיני לא" (כידוע מערכת הביטחון בישראל היא לא יותר מקבלן פיצוצים שמזמינים באפליקציה). כאבי הפנטום רוככו באמצעות משאלי רחוב ואחריהם התפייטות על המעבר מהמקלטים לחופי הים וההכנות למימונה.
אולם אז, כשרבים ורבות עדיין תהו מתי גורם רשמי יסכים לדבר איתם על מה שהשתנה בלילה הזה מכל הלילות שקדמו לו, הגיח לעולם כדור הרגעה: מבצע חדש בלבנון. אפילו נמצאו הגאונים בצבא שהחליטו להעניקו לו שם של סם מסיבות גרוע: “חושך נצחי”. ועם קצת ממזריות ישראלית (אף פעם לא חסר) ודילטנטיות אמריקאית (יש כמו הנפט שאיראן מכרה בסכומי עתק במלחמה), אולי “חושך נצחי” יגרום לכך שהאש תישאר נצחית, ממש כמו ההבטחות שנאמר שוב ושוב שהשגתן אינה ריאלית. זה כמובן לא מפריע גם לכתבים פופוליסטים בתקשורת ה"ביקורתית" להמשיך לדרוש אותן, רק כדי להתלונן ש"לא אומרים לציבור את האמת". העיקר שמתישהו יוגשם חלום כל הדורות: השיבה למוקד של מד"א. לא אבדה תקוותנו.
בקטנה
בערוץ 14 המתינה הבשורה על הפסקת האש עד צאת החג כמובן. אולם גם לאחר מכן, בזמן שהמהדורות בערוצים המתחרים כבר דשו בכל סעיף, בערוץ הסתפקו בדיווח טלפוני (הלו, זה רדיו?) ואז בכתבות לא רלוונטיות (באמת דחוף לקבל פרטים על חילוץ הטייסים האמריקאיים מלפני כמה ימים), שהעבירו את הזמן עד להצהרת ראש הממשלה. בעצם, זה לא כזה שונה ממה שעושים בערוץ הזה גם בימי חול.
