מה ששלו, שלו / שלוש שנים פחות יום מאז הסתלק בעל הבית של נדל"ן יוקרתי זה, מאיר שלו ז"ל, שמותו כמו התרחש בעולם אחר לחלוטין: אלפי משפחות לא דמיינו שהן עומדות לאבד הכל בגלל מחדל שלא ייחקר יותר משנתיים וחצי אחרי. ושנת לילה רצופה לא נחשבה להישג צבאי כביר. ובטלוויזיה אמנם לא ממש הקפידו בכבודה של השפה העברית, אבל לפחות מינוני ה"צריך לומר" היו נסבלים. וראש הממשלה עוד הרשה לעצמו אז להספיד גיבור תרבות כמו שלו, אפילו שהוא שהיה אחד ממבקריו החריפים (והמנומקים, הידענים וגם המשעשעים).
בטורו האחרון, שנכתב ימים ספורים לפני שנפטר, עוד התאפשר לו לעסוק בליל הסדר ובהגדה מבלי שזה ייראה תמוה או מנותק. בכל זאת, אנשים אשכרה חגגו ולא רק נכנסו לחישובים ומודלים כדי להבין מתי לצאת מהבית ולחזור בלי שיתפוס אותם טיל בליסטי מאיראן. ובעודו כותש את ההגדה ("מסמך מייגע ומשעמם. עיקרו חיסול חשבונות בין משה והקדוש ברוך הוא"), הוא ביקש: "תנו לחיות בשפה הזאת. ואם אפשר, בארץ הזאת". שלוש שנים אחרי, מספיק לפתוח את הטלוויזיה כדי להבין ששתי הבקשות סורבו ולאו דווקא בנימוס.
קץ הציוויליזציה / “ציוויליזציה שלמה תימחק הלילה", איים נשיא ארה"ב בטרם הסכים דווקא להפסקת אש עם איראן. האירוניה הטרגית היא שעצם האיום הוא בעצמו צעד בדרך למחיקת ערכי הציוויליזציה שבשמה נשיא ארה"ב אמור לפעול. למעשה, מדובר בהיפוך - לאו דווקא מפתיע - של המאפיינים המבניים והמוסריים של הציוויליזציה המערבית, כפי שנוסחו בחיבור המכונן והמשפיע "התנגשות הציוויליזציות" מאת סמואל הנטינגטון.
וכך, מערכה שיצאה לדרך בחסות ה"דאגה" לשלומו של העם האיראני שנחנק תחת המגף של משטר האייתוללות, הייתה מרחק יריקה של אדם נורא יציב מפגיעה חסרת אבחנה באותו עם ממש. מ"התנגשות הציוויליזציות" נשארנו בעיקר עם החלק של ההתנגשות.
נפל לאגמון / למרות שקרו כמה דברים אפילו יותר חשובים מאז, יש טעם לחזור לעוד אחד מרגעי הקסם שמספקת חבילת התוכן המכונה "סביבת נתניהו". ובכן, כ-92 דקות, משחק כדורגל פלוס תוספת זמן (לפני עידן ה-VAR), חלפו מרגע שהודיע ראש הממשלה כי ביקש מראש הסגל והדובר שלו, זיו אגמון, להישאר בתפקידו "עד שיימצא לו מחליף ראוי", ועד שיצאה הודעה לפיה הוא "יסיים את תפקידו בימים הקרובים". בהחלט ייתכן כי אין צורך ביותר מזה על מנת לאתר, לבחון, לוודא, להסדיר ולמנות מאן דהוא לתפקיד אחד האנשים הכי קרובים לראש ממשלת ישראל. אופציה אחרת היא שאפילו הפירורים שנשארו מהליכוד, אלה שבלעו כל צפרדע ואמרו שהיא גם טעימה וגם כשרה, לא הצליחו להשלים עם הטינופים של אגמון על עדות המזרח, וכפו על נתניהו להתקפל.
אולם גם שעה וחצי, המצטרפות לשבוע שבו נתניהו אפילו לא טרח להגיב לפרסומים (כזכור, מדובר באחד שפעם גינה מבקר קולנוע בגלי צה"ל על התבטאות גזענית), מספיקות כדי ללמד שיעור מאלף במקיאווליזם פוסט-מודרני: סדר העדיפויות המעוות (כולל המתקפה זמן קצר קודם לכן על בג"צ, שנראית בדיעבד כמו הפצצת ריכוך לפני הניסיון לחלץ את טוראי אגמון), סולם הערכים הרעוע, האינסטרומנטליות הטהורה. כל זה הוביל לכך שאפילו במבחן הפשוט ביותר, מה שמכונה No Brainer (אפילו ברמה הפוליטית), נתניהו התעקש להיכשל, לקבל פקטור, להיכשל שוב ואז לעבור בקושי, וגם זה רק אחרי שכל הכיתה צעקה את התשובה הנכונה והמורה עשתה עצמה כלא שומעת.
מצד שני, בהודעה הראשונה נתניהו גילה לפתע את מעלת ההתנצלות. "עם חזק הוא עם שיודע לעמוד על עקרונותיו, אך גם לפתוח את לבו, למחול ולסלוח", התפייט נתניהו על בסיס המשפט המפורסם מההגדה, "כל דכפין ייתי וייכול". אם כן, שמא הוא כבר מרגיש בשל לבקש סליחה על 7 באוקטובר?
והדפת פני זקן / באופן מפתיע כמעט כמו ההתנפלות על מאפיית פיתות בסוף פסח, הצליחו אליעזר ברלנד וכמה מחסידיו להתפלל בכותל המערבי, תוך שהם זוכים לליווי משטרתי. המונים שרצו להגיע לאתר באותו זמן נדחו בשל תקנות החירום, ואילו דווקא עבריין שהורשע בעבירות מין קיבל את ההיתר המבוקש. איך אומרים? כך יצא.
אבל לא הכל רע: מתברר שהסיוע שהעניקה המשטרה למנהיג "קהילת" (יש מילים אחרות שאפשר לחשוב עליהן כדי לתאר את המבנה החברתי הזה) "שובו בנים" התאפשר בזכות "מתווה התפילות", לפיו "משטרת ישראל מאפשרת כניסה לרחבת הכותל המערבי עבור קשישים עם מוגבלות בתנועה ונכים". לכן, נמסר מהמשטרה, "המקרה המדובר טופל בהתאם למדיניות זו, המיושמת באופן שוטף בעשרות מקרים דומים בשבועות האחרונים למען ציבור הקשישים והנכים".
זה מעניין, כי כשמדובר בקשישים וקשישות שיוצאים להפגין, המשטרה קצת פחות נחמדה, כפי שחוו על בשרן קולט אביטל בת ה-86 שהופלה לקרקע בתל-אביב והאישה בשנות ה-60 לחייה שנדחפה סתם בירושלים. אולי בפעם הבאה שהן חושבות להפגין שיבואו עם תיק פלילי מרשים וחיילים שלא רוצים להתעסק איתם, ויגלו מתי המשטרה דווקא פועלת "למען ציבור הקשישים והנכים".
בשלוש מילים / נו, היה שווה?
משפט בשבוע: "מצער לראות ראשי ממשלה, שרי ביטחון ורמטכ"לים לשעבר שפועלים נגד המדינה כדי להשיג רווח פוליטי קצר מועד" (ח"כ אריה דרעי, האלטרואיסט הידוע)
הצהרת הון / סדרות על אמריקאים עשירים ורקובים מדי יש כמו אזעקות בצפון, אבל "החברים והשכנים שלך" (אפל טי־וי) שחזרה לעונה שנייה לפחות מצליחה להיות גם חריפה וגם משעשעת. ובעיקר היא מובלת בגאון על ידי ג'ון האם ("מד מן") בתור מליין מתפורר (כמו ב"מד מן") שמתחיל לגנוב חפצים יקרי ערך מהאחוזות הסמוכות. שווה את הזמן (והכסף).
