יש לנו "כלכלה מצוינת", הצהיר שר האוצר שוב ושוב במהלך המלחמה. ההפך, אדוני השר, ההפך. כלכלת ישראל, אחרי שנתיים וחצי של מלחמה, היא ממש לא מצוינת ולצערנו מאוד לא טובה, בלשון המעטה – לקופת המדינה, לעסקים הקטנים, לחברות הגדולות, לעובדים, למקבלי השכר המקוצץ, לקונים בסופר ולשוכרי הדירות.
הגירעון הולך וגדל וצפוי לזנק לפי תחזיות המומחים ל-5.5%-6%, תחזיות הצמיחה קורסות לפחות ב-2% מהציפיות ערב המלחמה. לא מעט אזרחים נתונים כבר במשבר כלכלי קשה: רבים לא עובדים ויקבלו משכורת נמוכה ודמי אבטלה (חל"ת) מקוצצים, ומאות אלפי עסקים נתונים בקשיים ולא יפוצו לפני מאי-יוני וגם זאת רק חלקית. ולמצב הלא סימפטי הזה מתווספות ההתייקרויות העצומות.
הדלק זינק ביותר משקל לליטר, גז הבישול מתייקר ב-42%, מחירי הפירות, הירקות והמזון התייקרו מאוד, שכר הדירה עולה (וצפוי לעלות מאוד באזורים שנפגעו בהם דירות רבות), בניית הדירות בפיגור והן צפויות להתייקר, מצב העסקים והאזרחים בגבול הצפון נורא, ובגלל הוצאות הביטחון תיכף יקצצו עוד בכל השירותים לאזרחים. אכן, אדוני שר האוצר, המצב ממש "מצוין". אתה לא אשם ברוב הנתונים הללו, אבל מדוע להפריח סיסמאות שרחוקות מהמציאות? עדיף היה לומר: "נקווה לימים טובים יותר".
