ערב יום השואה תשפ"ו, חיים בישראל כ-109 אלף שורדי ושורדות שואה - כשליש ממספר הניצולים שחיו בישראל מאז קום המדינה.
לפני כשלושה חודשים בלבד, בערב יום השואה הבינלאומי, חיו בישראל כ-111 אלף ניצולים. על פי נתוני הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד ראש הממשלה, בתיהם של יותר מ-50 שורדי שואה נפגעו ממתקפות הטילים מאיראן ומלבנון במהלך מבצע "שאגת הארי". רבים נוספים התמודדו לאורך ימי הלחימה עם פערי מיגון, וקושי בהגעה למרחב המוגן. ברשות מציינים כי התקיימו אלפי שיחות עם שורדים באזורי הנפילות ובגבול הצפון, על מנת לברר מה צורכיהם בתקופת המלחמה. בעמותת ער"ן - עזרה ראשונה נפשית - מפעילים קו ייעודי לאזחים ותיקים, ובהם ניצולי שואה.
בעמותה מספרים על זינוק במספר הפניות שהגיע בתקופת המלחמה מניצולי שואה - כ-11 אלף פניות בתקופת המלחמה בלבד, לעומת כ-3,200 פניות לאורך השנה כולה. כמחצית מהפונים תיארו התמודדות עם בדידות, ושאר השיחות עסקו בדיכאון ומצוקה נפשית, חרדה, טראומה ואובדן והתמודדות עם נכות וחולי. בעמותה מספרים על שיחה שבה תיארה ניצולת השואה את חששה הכבד בזמן שנשמעת אזעקה - אז המטפלת שלה יורדת למקלט והיא נותרת לבדה. "התקשרה אלינו ניצולת שואה, שסיפרה שהתקשרה לעירייה במקום מגוריה ושאלה מה היא צריכה לעשות, כי המקלט נמצא במרחק כמה מאות מטרים מהבית שלה, והתשובה היא 'את צריכה לרוץ למקלט'", מתאר מנכ"ל ער"ן, דוד קורן, "זה הותיר אותה עם תחושת חוסר אונים נוראית". השיחות הללו למוקד הסיוע, אומר קורן, קשות גם עבור מתנדבי הקו. "מה אפשר לומר לאדם כזה, מלבד להיות איתו? השיחות האלה קורעות את הלב. זה קשה מאוד".
לפי נתוני העמותה, כשני אחוזים בלבד מהשיחות התמקדו במצוקה כלכלית. על פי נתוני הרשות לניצולי השואה, כשליש משורדי השואה זכאים להשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי. לגמלה חודשית זכאים רק חלק ממי שמוגדרים כשורדי שואה, ואילו פליטי השואה ונפגעי ההתנכלויות האנטישמיות זכאים לקצבה שנתית בגובה כמה אלפי שקלים.
