לא לבעלי לב חלש. בהפועל ת"א קיוו להעפיל לפלייאוף היורוליג כבר בשלב מוקדם יותר ולהימנע מכל החרדות, דפיקות הלב והלחץ הגדול, אבל רצה הגורל והם נמצאים על סף העפלה והגשמת המטרה הכי חשובה שלהם – הבטחת עונה נוספת במפעל, דווקא במפגש עם היריבה המושבעת – מכבי ת"א. למזלם, או שלא, תלוי את מי שואלים, במועדון הצהוב כבר איבדו עניין ביורוליג אחרי שהודחו במחזור האחרון. בכל מקרה, האדומים יודעים שרגע לפני הישורת האחרונה הדברים תלויים בידיים שלהם, וכל מה שהם צריכים זה לא לאבד את העשתונות.
משחק על עונה. אחרי ההפסד לאולימפיאקוס, שחקניו של דימיטריס איטודיס מדורגים במקום החמישי עם מאזן של 22 ניצחונות ו-14 הפסדים, מרחק ניצחון (משחק חסר) מהמקום השביעי, ששולח אותם למאבק בפלייאין. הפועל זקוקה ל"וי" אחד מתוך שני המשחקים שנותרו לה – מכבי ומונאקו – כדי להיכנס לשישייה הראשונה ולעלות לפלייאוף אוטומטית, אבל היא ממש לא רוצה להגיע למשחק האחרון עם החרב על הצוואר. מצד שני, האדומים גם יודעים שהיריבה העירונית לא תעשה להם חיים קלים רק בגלל שכבר איבדה סיכוי.
"להפך!" אמר גורם במועדון האדום. "קודם כל, מכבי מגיעה אחרי משחק רע מאוד שלה מול פריז. הם לא רק הובסו, אלא הושפלו במשחק שהיו אמורים לעלות אליו כמו אריות שיצאו מכלוב, אז ברור שהם צריכים להחזיר לעצמם את הכבוד. ואיפה אפשר לעשות את זה טוב יותר אם לא בדרבי, במשחק שקובע המון עבור הפועל? התפקיד שלנו הוא לא ליפול לסיטואציה הזאת, לא לתת ללחץ לשחק תפקיד, וקודם כל להבין שהמשחק הזה הרבה יותר חשוב לנו מאשר להם.
"זה משחק שיכול לקבוע לנו עונה שלמה. אף אחד לא רוצה להגיע לקרב מול מונאקו עם הגב לקיר, ובטח שלא להתחיל להסתבך בפלייאין. אנחנו קבוצה ששווה עלייה לפלייאוף בסטייל, ולא בדם ויזע".
הקרב על ההישארות. בזמן שאיטודיס ושחקניו מתעסקים בניסיון לא לפשל ברגע האמת, בהנהלת הפועל ת"א כבר עובדים על העונה הבאה ומנסים להבטיח את עתידם במפעל – ולא רק ב-2026/27, אלא לשנים רבות קדימה – עם שיחות קדחתניות שעורכת גם הפועל ירושלים עם בכירים ביורוליג.
יש לציין שגם בקיץ האחרון שתי הקבוצות ניסו את מזלן, אך לבסוף קיבלו סירוב מאכזב. לפי דיווחים באירופה, ראשי המפעל צפויים להתכנס מחרתיים לישיבה מכרעת, שבה ידונו במבנה הרשיונות לשנים הקרובות ובהגדלת מספר הקבוצות, כשבין השאר ייבחנו בקשותיהן של הפועל ת"א, פריז וירושלים. במועדון של עופר ינאי בונים על כך שביורוליג יראו את הרצינות הגדולה שלהם במפעל, עם השקעה של 160 מיליון שקל – תקציב שלא נופל מרוב הקבוצות.
הצד הצהוב
מכבי ת"א מסיימת עוד עונה אירופית עגומה בדרך לחשבון נפש עמוק לגבי הסגל שנבנה בקיץ, ועד אז מה שנשאר זה רק לקלקל ליריבה השנואה את התוכניות להגיע רחוק במפעל
סוף ידוע מראש. אקורד הסיום – עם ההפסד המשפיל לפריז ב־33 הפרש – היה מדגם מייצג ומדויק לעונה העגומה של מכבי ת"א ביורוליג. אם מניחים בצד לרגע את החודשים האחרונים, שבהם הצליחו הצהובים להתחבר לקבוצת כדורסל ראויה לאסוף ניצחונות ולחלום על כניסה לפלייאין – המסע נגמר בדיוק במקום שבו אמור היה להיגמר.
סגל השחקנים שנבנה בקיץ פשוט לא שווה יותר מזה ולא אמור היה להגיע רחוק יותר. נס לא קרה פה.
ועדיין, במועדון כמו מכבי ת"א, כל עונה אירופית שמסתיימת בידיים ריקות, היא אכזבה גדולה והגלגלים במוח כבר מתחילים לחשוב על הקיץ הקרוב. בינתיים לצהובים נותרו עוד שני משחקים לפרוטוקול, אבל הדרבי הערב (22.15) בבלגרד הוא הזדמנות מצוינת להחזיר את הכבוד ועל הדרך לנסות לקלקל ליריבה הגדולה את התוכנית להגיע לפלייאוף.
מהפכה קוסמטית. במכבי באמת האמינו שהם מסוגלים להשלים קאמבק ולהשתחל לפלייאין ברגע האחרון, אבל הפתיחה הקטסטרופלית, מאזן של שלושה ניצחונות ו־10 הפסדים, הייתה בור עמוק מדי. נכון שהיעדר הביתיות הוא סופר־משמעותי – ועובדה שהחזרה הקצרה להיכל הניבה שישה ניצחונות ביתיים רצופים, אך עדיין ישנה הבנה שנדרש חריש עמוק לקראת העונה. הסגל צריך להיות מעובה ואיכותי יותר, ובדיוק על הדברים האלה דיברו הצדדים רגע לפני הארכת החוזה של עודד קטש לשלוש שנים נוספות.
ההחתמה של המאמן בשלב הזה של העונה הגיעה מתוך רצון להתחיל לעבוד מוקדם יותר על הסגל - חלק מהפקת לקחים מאשתקד, אז התחילו את ההכנות רק בסוף חודש מאי אחרי המינוי של קלאודיו קולדבלה למנהל המקצועי. המטרה העיקרית היא לא להיות בפיגור אחרי שאר קבוצות היורוליג ולא לפספס שמות שנמצאים במגירה. מנגד, אין כוונה לבצע מהפכה מוחלטת, כשהרצון הוא לשמור על השלד הקיים כדי למנוע את חבלי הקליטה של קבוצה חדשה.
אך בזמן שבמועדון הצהוב מתכוונים לעשות רק תיקונים קוסמטיים, הם עלולים למצוא את עצמם נלחמים על העוגנים המשמעותיים כמו איפה לונדברג, תמיר בלאט, ג'יילן הורד וג'ימי קלארק. מספיק שאחד מהם יעזוב לכסף הגדול וסיר הלחץ יתחיל לבעבע, בטח כשהאוהדים זועמים על חוסר השקעה מצד הבעלים בשנים האחרונות.
דילמת ווקר. הדבר הראשון שבמכבי צריכים להחליט לגביו זה החוזה של לוני ווקר, שעומד על 2.2 מיליון דולר לעונה. הדעות על הגארד מאוד חלוקות: מצד אחד יש בקבוצה כאלה שחושבים שעונה נוספת, כולל חיזוקים שמתאימים לסגנון המשחק שלו, תעשה את ההבדל, ויש כאלה שסבורים שהעלות שלו גבוהה מדי בשביל התועלת והתפוקה שהוא נתן לאורך העונה. יש לציין שלווקר יש חוזה מובטח, ואם ירצו להיפרד ממנו הם יצטרכו למצוא את הדרך הנכונה להגיע להבנות איתו כדי לא להיפגע כלכלית. דבר שני, מה שעומד לנגד עיניו של הצוות המקצועי זו העובדה שיהיה צריך לפתוח חוזים של שחקנים כדי להתחרות בקבוצות אחרות, ואם הדבר ייעשה לא תהיה אפשרות לחזק את הסגל כפי שהקבוצה רוצה במסגרת התקציבית שיש לה.
