יום השואה 2026 ומצבנו בעולם בכל הקשור לתקריות אנטישמיות מדאיג במיוחד: נתונים חדשים של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות מראים על זינוק חד באירועים אלו. מדובר בתקריות של הטרדות האוכלוסייה היהודית, ונדליזם כלפי רכוש, הצתות מבני קהילה, תקיפות פיזיות ופיגועים קטלניים נגד יחידים ומוסדות יהודיים, אשר גבו את חייהם של 19 יהודים ברחבי העולם.
על פי נתוני המשל"ט (מוצב שליטה) הלאומי של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, בתקופה הנבדקת (אפריל 25' עד אפריל 26') נדגמו 958 תקריות אנטישמיות ב-72 מדינות. ממוצע של למעלה מ-74 אירועים בחודש. רק באפריל אשתקד נרשמו 118 אירועים אנטישמיים.
2 צפייה בגלריה
וושינגטון, מאי 2025 זירת הפיגוע בו נהרגו ירון לישינסקי ושרה מילגרים אי.אף.פי, Alex WROBLEWSK
מעל 70% מהאירועים הללו התרחשו במדינות המערב, בהן חיות הקהילות היהודיות הגדולות בעולם: ארצות הברית נמצאת בראש הרשימה הלא-מכובדת עם למעלה מ-300 תקריות (כשליש מכלל האירועים), בבריטניה – מעל 130 ובצרפת נרשמו 58 אירועים על רקע שנאת יהודים. כמו כן היו עשרות אירועים בכל אחת מהמדינות הבאות: איטליה, ספרד, גרמניה וקנדה.
החרפה באלימות
פילוח סוגי האירועים מצביע על עלייה באלימות ובשנאה ב-12 החודשים האחרונים. מדובר על מאות מקרי ונדליזם ובהם פגיעה בבתי כנסת, מוסדות קהילה ורכוש יהודי, למעלה מ-130 תקיפות פיזיות כנגד יהודים, עשרות הפגנות אנטי-ישראליות עם מסרים מסיתים וכן עשרות אירועי חרם ודה-לגיטימציה כלכלית.
מהנתונים עולה עוד כי כמות התקריות שכללו אלימות פיזית עמדה בממוצע על 11.5 תקיפות בחודש, עם שיא באוגוסט 2025. לאחר ירידה בסוף 2025 נרשמה עלייה הדרגתית מחדש בתחילת השנה הנוכחית. כמעט 40% מהמקרים כללו השחתה ונזק לרכוש. הם כוונו באופן עקבי נגד אתרים יהודיים גלויים כגון בתי כנסת, בתי עלמין ועסקים.
2 צפייה בגלריה
לונדון, מרץ 2026 אירוע הצתת מטרות יהודיות בשכונה גולדרס גרין | צילום: אי.אף.פי, nicolls Henry
אחד מהנתונים המדאיגים ביותר מגלה כי 27.2% מסך המקרים כללו תקיפות פיזיות. אף ששכיחותן הייתה נמוכה משכיחות מקרי השחתה, מדובר בקטגוריה החמורה ביותר מבחינה מהותית, הכוללת אירועים מרובי נפגעים וחיסולים ממוקדים.
ממצאי הדו"ח מצביעים על רמות גבוהות, יציבות ומתמשכות של מקרים ותופעות אנטישמיות באזורים בהם מרוכזות בעיקר אוכלוסיות מוסלמיות ופלסטיניות ובעיקר במדינות המאפשרות לתופעות אלו להתרחש בשם "חופש הביטוי". בין המדינות הללו נמצאות בריטניה, אוסטרליה, צרפת, קנדה, גרמניה, ומדינות מסוימות בארצות הברית.
הרשת האפלה
הדו"ח מנתח גם רשתות חברתיות המאפשרות לפעילויות אנטישמיות ברשת להתגבר ולתפוס תאוצה. בשנה שעברה, נכתב בדו"ח, אחת התופעות הבולטות הייתה זינוק חד ברטוריקה העוינת מייד אחרי אירועים גיאופוליטיים. במרכז שנאת היהודים ברשת נמצאים מנגנוני דיסאינפורמציה הכוללים טענות בדויות (FAKE), טקסטים מטעים וחומר ויזואלי ערוך בצורה מגמתית.
הממצאים המדאיגים ביותר מצביעים על כך שהרשת אינה רק זירה של ביטוי אנטישמי, אלא גם מנגנון המשפיע על המציאות הפיזית.
ניתוח מקרים בולטים של הפצת מידע כוזב (FAKE) ממחיש כיצד טענות בדויות ונרטיבים מעוותים עיצבו את השיח הבין-לאומי והגבירו את העוינות כלפי יהודים בכלל ומדינת ישראל בפרט. לדוגמא: "הרעבה בעזה", המקרה הנודע בו הופצה בתקשורת תמונה של ילד עזתי בתת-משקל, כהוכחה לכאורה להרעבה מכוונת מצד ישראל. אלא שדיווחים והצהרות רשמיות מאוחרות יותר ציינו כי הילד, אוסאמה אל-רכב, אכן סובל ממצב רפואי חמור, אך הוא אינו קשור למחסור במזון. דוגמא נוספת הן "ההצפות בעזה". במקרה זה הופץ סרטון קצר שנראים בו ילדים צועדים במים עמוקים בעזה, לצד מלל שטען כי מדובר בתיעוד אמיתי של הצפות חורף ב"שטח מוכה מלחמה". לאחר בדיקה עמוקה המסקנה הייתה כי הקליפ למעשה נוצר באמצעות AI.
2026 מתאפיינת ברמות אנטישמיות שצפויות להישאר גבוהות. צעירים במערב ימשיכו להיחשף לתכנים ולאלימות אנטישמית. בשנה זו צפויה הרחבת שיתופי פעולה בין גורמים אנטי-ציוניים אזרחיים ומדינתיים לארגוני טרור.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי: "קנדה, אוסטרליה ומישיגן הן דוגמאות רעות איך לא מתמודדים עם אנטישמיות. מה שהחל בהסתה ברשת ממשיך באופן ישיר לפיגועים כנגד הקהילה היהודית".
מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, אבי כהן סקלי: "בשנים האחרונות עברנו מגישה תגובתית לגישה יזומה ומבוססת מודיעין, גובשה תוכנית המשלבת בין יכולות מודיעין, פעולה אופרטיבית, חיזוק קהילות יהודיות והשפעה על התודעה".
