העונה הנוכחית של האח הגדול עדיין לא באמת התרוממה. היא מצליחה לייצר לא מעט שיח ברשתות החברתיות, אבל מתקשה לספק דבר הרבה יותר בסיסי לתוכנית ריאליטי: נרטיב ברור. כולם מדברים על האח הגדול, כולם מגיבים, מצייצים ומנתחים – אבל כשמנסים לעצור רגע ולשאול מי הפייבוריט של העונה, מי הדמות שמובילה את הסיפור, התשובה לרוב תהיה שתיקה קצרה. או משיכת כתפיים.
האחריות לכך נופלת קודם כל על הדיירים. נדמה שהם הגיעו לבית אחרי צפייה אינטנסיבית בעונות הקודמות והבינו קצת יותר מדי טוב מה “אמור לעבוד”. הם מנסים לשחזר את המרכיבים המוכרים: סיפורי אהבה, דרמות על התקציב, מתחים סביב המטבח – וכמובן, כמו תמיד, הרבה מאוד סיגריות. הכל נראה כאילו הוא נלקח מספר הוראות הפעלה של ריאליטי. הבעיה היא שכאשר כולם משחקים לפי הנוסחה, שום דבר כבר לא מרגיש אמיתי.
הקהל, לפחות בינתיים, ניסה לנער קצת את המשחק. הוא הדיח שניים מהדיירים הבולטים בבית – זוהר ותמיר. באח הגדול אין שמות משפחה, כך שזה כמעט נשמע כמו רשימת תלמידים בכיתה. לשניהם היו קווי עלילה די ברורים: זוהר עם הודיה ותמיר עם טל. שני סיפורי אהבה שנראו כאילו הם אמורים להחזיק חלק גדול מהעונה רק שהם פשוט לא הצליחו לכבוש את הצופים.
לא היה שם קונפליקט אמיתי, לא מתח דרמטי, ובעיקר – הכל הרגיש מעט מהונדס. כמו המבורגר במקדונלדס: נראה טוב, בנוי נכון, אבל גם קצת מלאכותי. כאילו מישהו אמר לדיירים בתחילת העונה "תסתדרו בזוגות", והם צייתו. הסיפור בין תמיר לטל דווקא התחיל עם פוטנציאל לא קטן, אבל כמה אפשר לראות את אותו משחק של חם-קר חם-קר? הצופים רוצים התקדמות. לא סיפור אהבה מבולבל ולא קוהרנטי, אלא משהו ברור יותר – קומדיה רומנטית קלאסית מהניינטיז, עם התחלה, משבר ופתרון.
בתוך כל הבלגן הזה צצה דווקא הדמות המפתיעה של העונה עד עכשיו: פאינה. הדיירת המבוגרת ביותר בבית נקלעת שוב ושוב לוויכוחים שמרגישים כמו דירת שותפים בתל-אביב, אבל שורדת בזכות חוש הומור חד ואבחנות קורעות על שאר הדיירים. במובן מסוים היא מתפקדת כמו פרשנית של העונה – כמעט עיתונאית שמדווחת מתוך שטח האש. וזה מעניין במיוחד, כי על הנייר היה לה פרופיל קלאסי של מודחת ראשונה.
וחייבים גם להתעכב על עוד פרט קטן אך מציק במיוחד: הסיגריות. הדיירים מקפידים על אוכל בריא, מתאמנים, מדברים על אורח חיים מודע – ואז יוצאים למרפסת ומעשנים כאילו אנחנו בשנת 1997. סיגריות זה לא מגניב, גם אם השיחות הכי מעניינות קורות בפינת העישון. העובדה שהן חזרו להיות טרנד היא לא פחות מכישלון של האנושות.
בקטנה
הסצנה הראשונה של החידוש של "מלקולם באמצע" (דיסני+) היא היפוך מושלם ל"שובר שורות". בריאן קרנסטון, לנצח וולטר ווייט, חוזר לתפקיד שבעצם גילה אותו לעולם. שוב מוכיח שהוא גם שחקן קומי מצוין. מהגדולים בדורו בכל תחום שהוא, והאמת שהוא קצת מאפיל על שאר השחקנים ואולי זה מקלקל קצת את הקאמבק.
