בְּיוֹם הָעֶשְׂרִים לְמִלְחֶמֶת אִירָן
אַתָּה פּוֹסֵעַ בְּחָלָל תַּעֲרוּכָה. כָּל עֶרֶב אֲגַף אַחֵר.
לֵאוֹנַרְדּוֹ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, קְלֵי בִּרְבִיעִי וְקָאלוֹ בְּשַׁבָּת.
יְמֵי שְׁלִישִׁי אֲגַף הַיְּלָדִים, חֲמִישִׁי הַשָּׁקוֹת
וְסִדּוּרֵי פְּרָחִים, רִאשׁוֹן נִקּוּי שֻׁלְחָנוֹת. שִׁשִּׁי לֹא נֶחֱשָׁב.
בֵּין הַצִּיּוּרִים הַמְּשַׁעְמְמִים אַתָּה מְהַלֵּךְ, בּוֹהֶה,
אֵין אֶחָד שֶׁמֵּעֵז. אֵין אָמָּן
שֶׁיַּצְלִיחַ לְהַבְקִיעַ אֶת הָאוֹר,
שֶׁיִּמְתַּח אֶת הַבַּד מֵעֵבֶר לַמִּסְגֶּרֶת.
הַמִּלְחָמָה נִמְשֶׁכֶת וְאַתָּה לֹא שֻׁתָּף לַשִּׂיחָה,
בְּקֹשִׁי יוֹדֵעַ מָתַי מֻתָּר
לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר וְלָצֵאת מֵהַמּוּזֵאוֹן
בְּשֶׁקֶט, שֶׁהַדְּמוּיוֹת לֹא יִשְׁמְעוּ.
אֶתְמוֹל מִישֶׁהוּ נִסָּה לָצֵאת מֵהַחַלּוֹן שֶׁל וֶרְמִיר,
מוֹזֶגֶת הֶחָלָב הִלְשִׁינָה לְשׁוֹשַׁנַּת הַמַּיִם שֶׁל מוֹנֶה,
הָאִישׁ נִתְפַּס וְהוּצָא לַהוֹרֵג בְּמַדְרִיד.
כִּתַּת הַיּוֹרִים שֶׁל גּוֹיָה כִּוְּנָה לַלֵּב אֲבָל הַכַּדּוּר
חָדַר אֶת הַצְּלָלִים הַחֲסֵרִים שֶׁל וָאן גּוֹךְ
וּפָגַע, פֶּלֶא! בַּבֵּן הָאוֹבֵד שֶׁל רֶמְבְּרַנְדְּט מֵהַמִּסְדְּרוֹן
הַסָּמוּךְ. מִי יָעֵז לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר?
בְּיוֹם הָעֶשְׂרִים לְמִלְחֶמֶת אִירָן
אַתָּה לָכוּד בְּמַעְגַּל כְּשָׁפִים.
יֵשׁ בְּךָ הַבָּעַת פָּנִים שֶׁאֵינָהּ נִגְמֶרֶת,
נִמְשֶׁכֶת מַטָּה אֶל הַבְּהוֹנוֹת.
הֲרֵי תָּמִיד רָצִיתָ לָרוּץ מִחוּץ לַמּוּזֵאוֹן,
מוֹרֵט צְבָעִים מִפָּנֶיךָ וּבוֹכֶה,
כָּל הַלַּיְלָה בּוֹכֶה,
פָּרָה בְּלִי פַּעֲמוֹן דּוֹהֶרֶת בַּמִּדְרוֹן לְבֵיתָהּ,
אֶל הַגְּבוּל הָאַחֲרוֹן, הַנִּשְׂגָּב וְהָרֵיק.
אָכֵן, פֶּלֶא.
