"צוות נימרי", בפיקודה של סרן עדן נימרי ז"ל, הגיע ב-4 באוקטובר 2023 מהגזרה הצפונית למוצב נחל עוז כדי להחליף את אנשי צוות "רוכב שמיים" (רוכ"ש) שיצאו לחג. שלושה ימים אחר כך, עדן נהרגה בקרב גבורה מול המחבלים שחדרו למוצב.
"עדן הייתה שחיינית מקצוענית, אבל החלום שלה עבר שינוי כשהתקבלה לקורס טיס. היא רצתה שירות משמעותי", סיפרה אמה שרון בגאווה. "כשהחליטה שהיא רוצה להיות לוחמת ברוכ"ש, המתמחה בהפעלת כטב"מים, היא סיימה מסלול שבסופו הציעו לה לצאת לקצונה - אבל עדן סירבה, כי רצתה קודם להיות לוחמת, להרגיש מה שהן מרגישות. היא לא רק מילאה את התפקיד שלה בתור מפקדת צוות, היא הייתה דורשת מעצמה להגיע להישגים גבוהים, בשביל המערכת והשאיפות המבצעיות. עדן הייתה מחוננת, שחקנית נשמה, נתנה מעצמה הכל. דמות לחיקוי שאבדה".
רס״ן נ׳ התגייסה ביולי 2017 לתפקיד לוחמת, ובהמשך יצאה לקורס קצינים ולמלט״ק (מכללה לפיקוד טקטי). כשפרצה המלחמה, היא הייתה בחופשה בין תפקידים בחו"ל. "נחתתי באותו הבוקר חזרה מטרק בבולגריה, ישר לתוך האזעקות. נסעתי ליחידה, עם התיק עליי. בתור מפקדת פלוגה, פיקדתי על המפק״צית שהחליפה את עדן. בהתחלה עלינו צפונה ואחרי שבועיים הצטרפנו לתמרון בעזה", שיחזרה נ׳. "היא נמצאת בדיוק במקום שבו עדן אמורה הייתה להיות, אם עוד הייתה בחיים", אמרה שרון על מסלול השירות של נ׳, כיום סגנית מפקד רוכ"ש.
"בן אדם לרוץ איתו"
השתיים הכירו בעבר. ב"שומר החומות" נחשפה נ׳ לתפקוד של עדן בשטח. "הייתה מערכה אווירית, עם לא מעט ירי וצבע אדום בכל האזור. עדן שיגרה תחת אש והפעילה כלי טיס. ראיתי אותה מתפקדת בצורה יוצאת דופן. התרשמתי מהיותה לוחמת ומתפעלת ומעבר למקצועי, גם מהמנהיגות שלה", סיפרה נ׳.
בהמשך, כשהייתה בחפיפה לתפקידה כמפקדת פלוגה, פגשה נ׳ שוב את עדן, כמי שבקרוב תפקד תחתיה. "לא אשכח את השיחה הזו. היא סיפרה לי מה התפקיד שאליו היא מכוונת. היא רצתה להיות מד״ר (מדריכה ראשית), אחראית על כל התחום המקצועי. התרשמתי ממנה מאוד. לוחמת ומפקדת צנועה וענווה, ספורטאית-על, משימתית, תותחית. פשוט בן אדם לרוץ איתו". הקשר ביניהן נרקם בדרך נוספת, כשנ' פיקדה גם על רותם, בן זוגה של עדן ז"ל. שרון: "הוא שירת תחתיה כטירון, העריץ את נ'". "קצין מהטובים שפגשתי. אדם ערכי ומסור", מוסיפה נ׳.
רס"ן נ': "אין ספק שעדן תמיד תהיה בפלוגה ב׳, זה נקשר לתמיד. לא משנה כמה מפקדים יעברו, היא תמיד נמצאת. העשייה שלה, מה שביצעה, וצוות נימרי, ששמו הולך לפניו. לוחמת, מפקדת, נופלת של היחידה"
לאורך שירותה של עדן, היא נערכה לתרחיש הייחוס בגזרה הצפונית. "התכוננה למלחמה עם חיזבאללה שמתרחשת עכשיו", סיפרה שרון. "היא לקחה על כתפיה להכין את רוכ״ש לעלות להר דב ביום פקודה. הכינה תיק מבצעי, איך היחידה פורסת, עולה לאוויר ונותנת תוצרים הכי איכותיים. בדיעבד, המפקד שלה אמר לנו, ׳הייתי צריך להגיד לה תודה ולהעריך את זה׳. ב-8 באוקטובר פתחו את התוכניות, הרבה מבצעים שהכינה בחייה למערכה היום". נ׳ הוסיפה: "חלק מהדברים שעדן עבדה עליהם מיושמים היום בלבנון. הדברים שהיא עשתה הניבו פירות".
בניגוד להיערכות המעמיקה מול חיזבאללה, עדן מצאה עצמה בקרב דווקא עם מחבלי הנוח'בה. "מה שקרה ב-7.10 זה משהו שהיא לא התכוננה אליו, אבל התכונות שלה פרצו בכל צורה אפשרית", אמרה שרון ונזכרה בתמונה ששלחה עדן בקבוצת הווטסאפ של המפקדים, כשמיקמה את החיילות בעמדות ירי מתוך המיגונית, עם הכיתוב - "צוות נימרי מאבטח את המרחב המוגן". "עדן הסתכלה למחבלים בלבן של העיניים, ונאבקה עד הכדור האחרון. זו אחת שידעה שהיא מסוגלת לעשות הכל, היה לה הכל כדי להצליח".
חיזקה את התצפיתניות
עד היום, ההורים נחשפים להשפעה של עדן על רבים. "באותה שבת היא מיקסמה את כמות השורדות, שעד היום באות אלינו הביתה, מודות ועוטפות. לפני 7 באוקטובר היא פגשה את התצפיתניות שרק הגיעו, ולא מצאו את מקומן. לירי (אלבג) סיפרה שעדן ניגשה ואמרה לה שאין יותר דיסטנס, ואם הן צריכות משהו שייגשו אליה. תמיד ראתה את האחר. הרגע הזה היה כל כך משמעותי עבורן, שגם אחרי כמעט 500 ימים בשבי - הן זכרו אותו. מעל הכל היא הייתה בן אדם. זה פספוס של המדינה", אומרת שרון בכאב.
לשיחה מצטרף גם האב מיכאל. "ביום הזיכרון הראשון, כשעלינו לקבר, הגיעו רבים - בהם גם חייל שלקח אוטובוסים מבית-שאן. הוא לא פגש את עדן, אבל במשך תשעה חודשים עבד איתה על מבצע בטלפון, מאוד התרשם ממנה. המון אנשים העריצו את עדן. היא הייתה צנועה וענווה, אבל פייטרית אמיתית״.
"אין ספק שעדן תמיד תהיה בפלוגה ב׳, זה נקשר לתמיד", סיכמה נ׳. "לא משנה כמה מפקדים יעברו, היא תמיד נמצאת. העשייה שלה, מה שביצעה, וצוות נימרי, ששמו הולך לפניו. לוחמת, מפקדת, נופלת של היחידה".
