תמר מור סלע
בַּלַּיְלָה הוֹפֵךְ גּוּפִי פְּקַעַת צְרוּרָה. מִתְקַשֶּׁה מִכָּל אִוְשָׁה. מִכָּל צָרָה
שֶׁעֲלוּלָה לִנְחוֹת. וְכֻלָּנוּ יוֹדְעוֹת שֶׁצָּרָה עֲלוּלָה
לִנְחוֹת יוֹם אֶחָד. שְׁחֹרָה מִבַּרְזֶל צוּרָתָהּ קְעָרָה שֶׁמִּישֶׁהוּ מֵאִירָאן בָּנָה וּמִישֶׁהוּ מִלְּבָנוֹן יָרָה. הַחַיִּים הֻפְשְׁטוּ מֵעֶרְכָּם אֲנִי מְנַסָּה
לְהַפְרִיד אֶת עַצְמִי מֵהַזִּמְזוּם הַמְּנַסֵּר
כְּמוֹ שֶׁכָּתְבָה וִירְגִ׳ינְיָה ווּלְף בְּאֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת אַרְבָּעִים, הַשָּׁנָה שֶׁבָּהּ נוֹלַד אַבָּא שֶׁלִּי בִּסְפָרַד, בְּסוֹף מִלְחֶמֶת הָאֶזְרָחִים.
מַחְשָׁבוֹת עַל שָׁלוֹם בִּשְׁעַת תְּקִיפָה אֲוִירִית. מָטוֹס חַג מֵעָלַי.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁדְּבָרִים רָעִים עֲלוּלִים לִקְרוֹת. הַבַּיִת שֶׁלִּי, לְמָשָׁל, נִשְׁבַּר פַּעֲמַיִם.
פַּעַם בִּגְלַל פְּרֵדָה וּפַעַם בִּגְלַל הַקְּעָרָה הַשְּׁחֹרָה
שֶׁפָּעֲרָה חוֹר בְּגַג הָרְעָפִים וְנָחֲתָה עַל רִצְפַּת המִּטְבָּח. אִם זֶה קָרָה פַּעֲמַיִם, אוּלַי תִּקְרֶה גַּם
פַּעַם שְׁלִישִׁית. אֵין לָדַעַת. אֲנִי לֹא מְחַכָּה. וְהַשָּׂפָה, לֹא סֻלָּם לְטַפֵּס בּוֹ לֹא מִשְׁעֶנֶת לֹא חֹמֶר הַצָּלָה (לַהַק פְּרָגִים אָדֹם לוֹהֵט פּוֹרֵחַ בְּשְׂדֵה חִטָּה) אֲנִי נִשְׁכֶּבֶת עַל הָאֲדָמָה,
צְרוּרָה כִּפְקַעַת.
מַסּוֹק חַג מֵעָלַי, מִתַּחַת לָעֲנָנִים, לְיַד הַגֶּשֶׁם.
הַמָּוֶת מַכֶּה כְּמוֹ אֶחָד אֱלוֹהִים בְּמִצְרַיִם,
וְאֵין יַם לַחֲצוֹת וְסוֹף לַשִּׁגָּעוֹן אַיִן.
כֻּלָּנוּ יוֹדְעוֹת שֶׁצָּרָה עֲלוּלָה לִנְחוֹת יֵשׁ מֵאַיִן. מִצַּד שֵׁנִי, בַּמִּלְחָמָה הַקּוֹדֶמֶת לֹא יָדַעְתִּי
מִי אַתָּה. עַכְשָׁיו, אַחֲרֵי עוֹד אַזְעָקָה,
הֵכַנְתָּ לִי תֵּה עִם נַעְנַע וְהִנַּחְתָּ לְצַד הַמִּיטָּה.
