רון פרושאור שגריר ישראל בגרמניה הוא הוותיק, הבכיר והמנוסה מבין הדיפלומטים הישראלים בעולם כיום. יש להניח שדברי הגערה שלו הפומביים כלפי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נאמרו באישור מפורש של ראש הממשלה ושל שר החוץ שאם לא כן אין להעלות על הדעת שפקיד, בכיר ככל שיהיה, יתקוף שר בצורה כזאת באופן פומבי.
ממשלת גרמניה גינתה את החלטת הבנייה בהתנחלויות כפי שהיא עשתה בעבר יחד עם ממשלות אחרות באירופה. התגובה של בצלאל סמוטריץ' לקנצלר הגרמני, ממש ביום השואה, הייתה ש"לא תכניסו אותנו שוב לגטאות". מדובר בתגובה בלתי ראוייה, מתלהמת ופופוליסטית שגרמה נזק נוסף לישראל. האם יהיה בכך כדי להחזיר את היחסים עם גרמניה למסלול תקין? אין לדעת שכן הגרמנים כבר ספגו מממשלת נתניהו עלבונות על ימין ועל שמאל בשנים האחרונות.
בכלל כאשר מסתכלים על יחסי ישראל אירופה יש לומר שמצבנו מעולם לא היה כה גרוע. היכן שלא מסתכלים באירופה, למעט אולי צ'כיה יוצאת הדופן, בכל מקום אחר ברחבי היבשת, מצבנו נהיה רע מאוד. אפילו ג'ורג'יה מלוני, ראשת ממשלת איטליה, חברה קרובה של ישראל, החליטה לשנמך הסכם הגנה ביטחוני עם מדינת ישראל.
את המדינות האחרות שהן אולי פחות ידידותיות כמו צרפת, בלגיה, הולנד, סלובניה ועוד כבר איבדנו מזמן. אנו נמצאים היום במצב ייחודי, שלא נמצאנו בו מעולם בעבר, שבו כמעט כל מדינות אירופה מביעות ביקורת פומבית מאוד קשה כלפי מדינת ישראל. ראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ז אמר היום בתגובה לסילוקה של ספרד מהמפקדה המשותפת בקריית-גת, כי "החוק הבינלאומי מופר כיום באופן יסודי על ידי מדינה אחת, וזוהי ממשלת ישראל". אותו סאנצ'ז פתח רק השבוע את שגרירות ספרד בטהראן בשעה שלספרד אין שגריר בישראל.
המבצר האחרון היה הונגריה והמבצר הזה נפל ביום ראשון ורה"מ הונגריה החדש פטר מדיאר כבר הודיע שיבחן כל החלטה בעניין ישראל לגופו של עניין ואין לו עניין להמשיך במדיניות שבה נקט קודמו בתפקיד אורבן. האם זה אומר שאיבדנו את יבשת אירופה? קצת מוקדם לומר דברים כאלה. אבל אין ספק שישראל איבדה היום את כל הקרדיט באירופה, איבדה את הרצון הטוב של ממשלות ומדינות שהיו ידידים היסטוריים של ישראל לאורך הדורות והשנים. ישראל איבדה את הרצון הטוב של מקבלי ההחלטות ושל פוליטיקאים ואיבדה כל תמיכה בדעת הקהל.
כאשר אנו רואים את נתוני הסקרים והעליה באנטישמיות ונתוני האהדה למדינת ישראל באירופה - חושך בעיניים. מצבנו הולך ונהיה גרוע ביבשת שאפשר לזלזל בה אבל מצד שני היא שותף הסחר המרכזי של מדינת ישראל. היא גם היבשת שכלפיה אנו מרגישים הכי קרובים מבחינה אידיאולוגית. היא גם היבשת שממנה מגיעים עשרות אחוזים מהאוכלוסיה הישראלית, ובסופו של דבר היא מהיבשות הכי קרובות אלינו. עם כל הכבוד ליחסים החשובים והחיוניים עם ארה"ב, גם אלה הצטמצמו בעצם ליחסים עם הנשיא טראמפ, וייתכן שאנו ממשכנים את עתידנו לטובת כמה שנים עם דונלד טראמפ.
אפשר לטעון שאירופה כבר לא חזקה כפי שהיתה, שהמהגרים המוסלמים משתלטים על אירופה, אבל זה לא הופך את אירופה לפחות חשובה עבורנו ולו במונחים של סחר, שיתוף פעולה אקדמי ומדעי - תחומים חשובים שבלעדיהם אין למדינת ישראל עתיד.
ההתרחשויות האחרונות בין ישראל לבין אירופה הן בעיקר תעודת עניות והודאה בכישלון של ראש הממשלה וסביבתו הקרובה, וגם של משרד החוץ. בעצם לאורך השנים אירופה הוזנחה, אירופה קיבלה את המסר הישראלי לפיה היא פחות חשובה ואנו משקיעים בארה"ב, בהודו וברחבי העולם - וכתוצאה מכך אנו גם מזלזלים באירופה ומייחסים לה פחות חשיבות. המסר הזה חילחל ועכשיו אנו מקבלים בעצם את התמורה. דמות ידידות לממשלה הישראלית כמו אורבן – יכול להיעלם ברגע אחד.
כי בסופו של דבר הסוד של דיפלומטיה זה לדעת לא לשים את כל הביצים בסל אחד ולהבין שאומנם יש אינטרסים, ואינטרסים זה מאוד חשוב, אבל יש גם ידידות עמוקה. יש גם סמיכות אידיאולוגית או רעיונית. וזה מה שחשבנו לאורך השנים שיש לנו עם אירופה, כדמוקרטיות מערביות. חשבנו שיש לנו הרבה מן המשותף ופה אנו מאבדים את המשותף הזה. ייתכן שזו תהיה בכייה לדורות.
מילה על מלוני ומרץ: הם הידידים הטובים ביותר של ישראל באירופה וגם אותם אנו מצליחים לאבד. צריך כישרון מיוחד בשביל לקחת אדם כמו פרידריך מרץ שהוא ידיד ישראל בלב ובנפש והוא הוכיח את זה פעם אחר פעם - ובעצם להרחיק אותו מאיתנו, להעליב אותו ולפגוע בו, וכל זה בשם שיקולים משיחיים ואינטרסים צרים של הימין הקיצוני הישראלי ושל מפלגה שבקושי עוברת את אחוז החסימה. בזווית הדיפלומטית ניתן לומר בפה מלא שממשלת ישראל הנוכחית ובמיוחד האגף הימני-משיחי שלה גורם לנו לנזק בלתי הפיך בעולם, והוא בעצם האויב הכי גדול שיש למדינת ישראל כחברה במשפחת העמים.
בנוגע להסכם עם איטליה, במשרד החוץ הישראלי מיהרו להרגיע ש"זה לא יפגע בבטחון ישראל". התגובה הישראלית המבטלת היא כמעט אוטומטית. יורקים עלינו ואנחנו אומרים שזה גשם. ישראל הגיבה בביטול גם כשסלובניה הכריזה על אמברגו נשק מלא. אז נכון – היא לא מוכרת נשק לישראל אבל זה היה צעד סמלי שמצטרף לעוד צעדים כאלה ממדינות אחרות. ספרד כבר הכריזה על אמברגו נשק על ישראל.
וחזרה לאיטליה: לפני כמה ימים פרסם שבועון שמאל צרפתי קיצוני בשם "לאספרסו" תמונת שער מזעזעת עם סטריאוטיפים אנטישמים שבה נראה חייל צה"ל עם פאות מביט בחיוך רחב על צעירה פלסטינית שעוברת לידו. הכותרת של עמוד השער היתה "התעללות\ניצול לרעה". בישראל חשבו בהתחלה שמדובר בפייק אך לאחר בירור התברר שמדובר בתמונה אמיתית אך כזו שנערכה בצורה מעוותת. שגריר ישראל באיטליה יוני פלד גינה את העיתון. סרטון ווידאו מהאירוע עצמו גילה שאותה צעירה פלסטינית התגרתה בחיילים, קיללה ודחפה אותם ואותו חייל – שלף את הטלפון הנייד וצילם אותה. האירוע לא היה אלים ובטח לא משפיל. אבל מה שבטוח שהתמונה חיזקה את הנרטיב שצה"ל מאבטח דווקא את המתנחלים הקיצונים ולא מגן על הפלסטינים.
המצב באיטליה קשה מאוד. אם השמאל יעלה שם לשלטון בשנה הבאה צריך להיערך אפילו לאפשרות שאיטליה תנתק את היחסים עם ישראל.
יש גם נקודת אור קטנה: בשעה שאיטליה משעה את החידוש האוטומטי של הסכם ההגנה עם ישראל, מגיעה דווקא בשורה טובה מידידה של ישראל: סרביה. נשיא סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ', הודיע כי סרביה וישראל יקימו מיזם משותף לייצור כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), בבעלות שווה של שתי המדינות.
