נתנאל הרשקוביץ הי"ד, שהיה חשב ומנהל אגף הכספים ברשות הטבע והגנים, היה "רואה חשבון לא קלאסי". לירון אשתו מספרת: "נתנאל לא ראה את עצמו יושב במשרד אפרורי ומנהל כספים. הוא תמיד חיפש מקום עבודה עם ערך מוסף שבו יוכל לתת מעצמו ומערכיו.
"כשהגיש מועמדות לתפקיד מנהל אגף הכספים של רשות הטבע והגנים, נתנאל הרגיש חיבור מיוחד לתפקיד והסביר 'זה מה שהלב שלי בחר'. הוא נבחר מבין מועמדים רבים, ובשנתיים האחרונות לחייו חרש את הארץ לאורכה ולרוחבה כדי להכיר את האנשים שבשטח וללוות מקרוב את הפרויקטים שמשוועים לדחיפה. עמיתיו לעבודה ידעו שהוא אחד שמזיז עניינים ושהוא זה שיצליח להוציא לפועל את מה שנתקע".
שלושת ילדיהם - נעם, איתמר ואוֹרי – גדלו על מסורת של אהבת הארץ. דור שלישי לחובבי טיולים. ימי השישי שלהם הוקדשו לא פעם לטיולים משפחתיים, לשמורות טבע ומקומות מיוחדים בארץ. תמיד היה ברכב של אבא את כל הציוד לטיול ספונטני. מעבר לכיף הגדול שהיו בטיולים עם אבא ואמא, תמיד היה סיפור על העבר והמורשת של המקום שבו מטיילים.
נתנאל האמין שאת ארץ ישראל מכירים דרך הרגליים וחינך גם את ילדיו לאהבה המיוחדת שלו למולדת.
הטיול האחרון שלהם, בקיץ תשפ"ד, לשמורת הצבים שבחוף פלמחים, היה מרתק. אבא לקח את אמא והילדים לצפות בבקיעה הנדירה של צבי הים. יש כאלו שלא מצליחים להגיע לים, הסביר המדריך, ושלושת ילדי הרשקוביץ נרתמו למשימה. הם ליוו את הצבים עד לקו המים ושם נופפו להם לשלום.
הנשרים, מספרת לירון, היו "הטיול המיוחד הבא" שנתנאל תיכנן למשפחה. כשנתנאל חזר לביתם, בירושלים, אחרי ביקור ב"חי-בר" שבכרמל, הוא תיאר בהתלהבות ובפירוט את ביצי הנשרים שראה במדגרה. עבור דור הנשרים הבא הוא רכש בחו"ל משדרים משוכללים המשמשים למעקב ולהצלה. הנשרים קסמו לנתנאל, בגלל גודלם, יופיים, תפקידם בטבע (הנשרים עטים על בעלי חיים שהורעלו ובכך קוטעים את שרשרת ההדבקה) וגם מפני שהנשר הישראלי מצוי בסכנת הכחדה. מ-120 קיני נשרים, בגולן ובנגב, נותרו רק 40.
את הטיול לעבר קן נשרים נתנאל לא הספיק להוציא לפועל, אבל ארבעה שבועות אחרי נפילתו, אירגנה רשות הטבע והגנים ביקור מיוחד עבור משפחת הרשקוביץ – לירון, הילדים וסבא מאיר, אביו של נתנאל. בשעת בוקר מוקדמת הם הגיעו לתחנת ההאכלה של הנשרים, אי שם במדבר. עובדי הרשות פיזרו בה פגרים במטרה לפתות את הנשרים להתקרב. הנשר שנחת זוהה על פי הטבעת והמשדר, הווטרינר ערך לו בדיקה גופנית ובדיקת דם, והנשרים שלא נזקקו לשום טיפול שוחררו לדרכם, לשמיים ולמרחב, עד למפגש הבא.
למרות הנסיעה הארוכה והשעה המוקדמת, לירון התעקשה לנסוע. היא רצתה ליצור עבורה ועבור הילדים זיכרון אחרון של טיול עם אבא. אמנם הם היו בלעדיו בגוף, אבל רוחו הגדולה הייתה איתם שם כל הזמן. הם עזרו להגשים משהו מהחלום של נתנאל, שרצה לקחת חלק בשימור ולהנחיל לילדיו הקטנים את אהבת הטבע והארץ בכל הזדמנות.
רס"ן נתנאל הרשקוביץ, סגן מפקד פלוגה ביחידת סיוע מנהלתי, נפל בגיל 37, 10.10.24.
נתנאל יצא לסבב המילואים השלישי שלו בשנה הראשונה של המלחמה, ובמהלך כיתור ג'באליה, מטען צד התפוצץ על האמר שבו נסע יחד עם שניים מחבריו. כל השלושה מצאו את מותם בתקרית.
