"לדני לא היה משחק משהו, תאמינו או לא. פשוט הרף שהוא הציב כל כך גבוה".
ג'רו הולידיי לקח שתי אליפויות NBA, עם מילווקי ובוסטון. בשני המקרים, הוא היה כוח משמעותי מעמדת הרכז. רגע לפני גיל 36, הוא משמש השנה כזקן החכם עבור הסגל הצעיר בפורטלנד, ומלמד את הילדים איך מנצחים, איך מצליחים בליגה הזו, איך הופכים כישרון להתפוצצות. הוא חצי-התבדח כשאמר אתמול בבוקר את הדברים שאיתם פתחנו, אחרי שהבלייזרס עלו לפלייאוף לראשונה אחרי חמש שנים עם 110:114 בפיניקס במשחק הפלייאין. מצד שני, הוא גם היה חצי רציני, ומאמן פורטלנד טיאגו ספליטר הסכים איתו מאוחר יותר כשנשאל על הנושא. דני אבדיה קלע 41 נקודות במשחק החשוב בחייו, הוסיף 12 אסיסטים ושבעה ריבאונדים, ולצד שפע המחמאות שזרמו מכל כיוון, מי שצופה בו בקביעות, משחק לצידו או מדריך אותו יודע בוודאות גמורה שזה רק קצה הקרחון. וזה מה שמדהים, שאחרי הופעה מגדירת קריירה כזו, ההרגשה היא שזה עוד כלום לעומת הפוטנציאל.
כאמור, מדובר בקבוצה צעירה מאוד, ורוב שחקניה המרכזיים, כולל אבדיה, מעולם לא שיחקו בפלייאין או בפלייאוף. הישראלי היה היחיד מביניהם שהרגליים לא רעדו לו במעמד, כשהוא נעזר בהולידיי במחצית הראשונה ובג'רמי גרנט ברגעי ההכרעה כדי להשיג את הניצחון. הוא עמד בפיצוצים שחטף מהשומרים, גרועים מתמיד בגלל האינטנסיביות המוגברת של המשחק. הוא היה היחיד בפורטלנד שלא הוריד את הראש. הבלייזרס איבדו יתרון 14 נקודות, ופתחו את הרבע האחרון רע מאוד, כשבמהלכו כבר עמדו במינוס 11, כשש דקות וחצי לסיום המשחק. מכאן ועד לבאזר, אבדיה קלע 10 נקודות ומסר שני אסיסטים לסלים קריטיים. בסך הכל, במחצית שנייה לא טובה של הבלייזרס, הוא קלע יותר ממחצית מהנקודות שלהם, 25 מ-49.
הולידיי, אחד שזכה בטבעות לצד שחקני-על כמו יאניס אנדטוקמבו וג'ייסון טייטום, גם ידע להוסיף: "אני מרגיש שדני ייחודי. אף אחד לא עושה את מה שהוא עושה. הוא הגיע למשחק, סחב אותנו על הגב, במיוחד ברגעי ההכרעה, השיג את סל הניצחון - ואלו הדברים שאנחנו מצפים ממנו לעשות עכשיו".
מהלך קלאץ' ברגע הנכון
אף אחד לא עושה את מה שהוא עושה. זו אמירה עוצמתית שמכילה בתוכה המון היבטים קטנים. אבל אפשר לקחת את הרבע האחרון לבדו כקפסולה. הוא התחיל ב-0:11 למארחת פיניקס, שהשתלטה על המשחק. פורטלנד הייתה קפואה. ספליטר רצה לתת לאבדיה כמה שיותר מנוחה לקראת הדקות האחרונות, אבל נאלץ להחזיר אותו במהירות. הוא קלע את ארבע הנקודות הראשונות של הבלייזרס ברבע הזה ועצר את הקריסה. לאחר מכן היה מעורב כמעט בכל סל. גם בערב בו היו לו בעיות מהעונשין (8 מ-13), כשזה היה חשוב באמת, כל הזריקות מהקו צללו פנימה.
ואז, שלושה רגעים. 3:17 על השעון. פיניקס במיני בריחה מסוכנת, אבדיה הולך בכל הכוח פנימה, סוחט עבירה וקולע פעמיים.
1:54. אבדיה חודר, מושך את ההגנה ומוסר לגרנט החופשי שצולף שלשה מהפינה. היתרון שוב של פורטלנד.
16.1 שניות לסיום. 109:110 לפיניקס. אבדיה לוקח את הכדור ומזיז הצידה את שיידון שארפ בתנועת יד מהירה כדי לפנות את נתיב החדירה מימין. כמה כדרורים, ואז הוא לוקח את ג'ורדן גודווין לסל, מטעה אותו, ומסיים עם ליי-אפ פלוס עבירה שישית של דילון ברוקס, האיש שהחזיר את פיניקס למשחק. גודווין תופס את הראש. אבדיה משלים מהלך של שלוש נקודות מהעונשין, ומשם הסאנס כבר לא חזרו. אמנם זה לא היה הסל האחרון, אבל זה היה הסל המכריע, במהלך קלאץ', בשיא הביטחון, בביצוע מושלם.
רגע, ודאי תשאלו, אז מה לעזאזל גורם למישהו לחשוב שזה לא היה משחק מושלם? הרי אבדיה שמר את ההופעה הטובה בחייו למשחק שבו היא הייתה נחוצה. נכון - אבל הוא גם פיספס קליעות עונשין, איבד חמישה כדורים ונתן יותר מדי כבוד לחברים לקבוצה וליריבה בדקות הפתיחה המהוססות. זוהי הנקודה שדווקא בה האופטימיות זוהרת חזק. לא רק שטעויות פה ושם כבר לא פוגעות לו במומנטום - בעיה שליוותה אותו מוקדם יותר בקריירה - אלא שהן שוליות לעומת מכלול התפוקה, וגם מראות שיש מרחב לצמיחה למשהו טוב עוד יותר.
זה נכון לגבי הקבוצה כולה. בתחילת העונה, ההערכה הייתה שפורטלנד תשיג פחות או יותר את אותו מספר הניצחונות כמו בעונה שעברה (36). ב"יאהו ספורטס" הגדירו באוקטובר את התרחיש הטוב ביותר עבור פורטלנד כך: "תיהנה מהסגל הצעיר והצמיחה, וייתכן שתהיה במאבק על כניסה לפלייאין". אחרי חצי שנה היא מתגאה במאזן 40:42 ובמקום בפלייאוף, השביעית במערב. ג'ו פרימן מ"האורגוניאן", שהגדיר את השואו של אבדיה כ"הופעה בממדים של הרקולס", סיכם זאת כך: "העונה הכי בלתי צפויה של הבלייזרס תסתיים בצורה הכי בלתי צפויה".
הולכים לפני שרצים
ב-NBA צריך ללכת לפני שרצים. האלופה אוקלהומה סיטי הייתה חייבת לעבור, כמו כל אחת לפניה, את הכישלון הכואב בפלייאוף כדי ללמוד. פורטלנד לא תהפוך מיד לקבוצה מצליחה. היא תקבל עכשיו את הניסיון ההכרחי הזה כדי להיות טובה יותר בשנים הבאות, מאחר שהסדרה מול סן-אנטוניו שממתינה לה תהיה אימתנית. ובניצחון הזה, היא הרוויחה גם את הידיעה שדני אבדיה, שהיו פרשנים שהטילו ספק ביכולתו להוביל קבוצה מצליחה, יכול להיות האיש הזה בשבילה, וגם לאורך זמן - רק בן 25, אחרי הכל.
"זה הדבר הכי טוב שקרה לי בקריירה", הוא אמר אחרי המשחק בפיניקס. ישנה בדיחה נהדרת בסימפסונס, בה בארט אומר בייאוש "זה היום הגרוע בחיי", והומר משיב לו: "היום הכי גרוע עד עכשיו". ההרגשה היא שזה הדבר הכי טוב שקרה בקריירה של אבדיה עד עכשיו, ובעתיד ייזכר כאבן פינה להישגים גדולים אפילו יותר.
